יום שישי, 29.11.24 בשעה 11:00 תיפתחנה שלוש תערוכות חדשות. התערוכה הקבוצתית "נוף ילדות: שבילי זיכרון", באוצרותה של דליה דנון , היא מסע נוסטלגי בנתיב זיכרון של האמנים המשתתפים בה.
תערוכה מלאת רגשות, תחושות וזיכרונות חיים של כל אחד מהאמנים המציגים עבודות הקשורות לילדותם ולעברם. זיכרונות ילדות יכולים להיות חוויה מרירה-מתוקה, מכיוון שהם מעוררים שמחה ועצב כאחד.
זוהי תזכורת למי שהיינו, מאין באנו ולאנשים שעיצבו את חיינו. למקומות בהם גדלנו יש לעתים קרובות קשר רגשי עמוק, השכונה, מגרש המשחקים, הפארק או בית הספר שבו למדנו. אלה ספוגים בזיכרונות, מייצגים תחושת שייכות ונוסטלגיה, ומזכירים לנו מי היינו ומאיפה באנו. זיכרונות שמעצבים אותנו.
גם לחפצים יש את הכוח להחזיר אותנו לימי הילדות, דובון שחוק, צעצוע אהוב או פריט לבוש יכולים לעורר מבול של רגשות וזיכרונות. תזכורות מוחשיות אלה משמשות כשערים לעבר, לחשיבה והבנה מעמיקה יותר על חלוף הזמן ועל שבריריותו של הקיום האנושי, מאפשרות לנו לחיות מחדש רגעים שהיו ולא ישובו לעולם. זיכרון ילדותנו הוא הרבה מעבר לתמונות מעברנו, ילדותנו מעצבת את אישיותנו, ערכינו והשקפת עולמנו. לחוויות שחווינו, ללקחים שלמדנו ולמערכות היחסים שיצרנו בילדות יש השפעה עמוקה על מי שאנחנו הופכים להיות כמבוגרים, זיכרונות אלה עוזרים לנו להבין את עצמנו טוב יותר, להעריך את המסע שלנו ולמצוא משמעות בחיינו. הם מספקים תחושה של נחמה, שמחה וחיבור לעבר שלנו. על ידי הרהור בזיכרונות אלה, אנו יכולים להשיג הערכה עמוקה יותר לדמויות, לחוויות שעיצבו אותנו ולדרך בה אנחנו מביטים על העולם בו אנו חיים.
"בשביל לעוף" באוצרותו של רוני ראובן . אחד הנושאים המעסיקים את לידה שרת מסד בתערוכתה הוא מעוף וציפורים. לאורך השנים היא יוצרת צורות כנפיים בעזרת חומרים שונים, ביניהם נייר. כנפיים מייצגות עבורה פנטזיה אנושית לעוף ולהיות חופשיה ביצירות. יש התייחסות למכונת התעופה של לאונרדו דה וינצ'י, אותה ייעד לגוף האנושי וכן לכנפיים ולמכונות הקינטיות המרהיבות שיוצרת האמנית רבקה הורן. בהצבה זו, האמנית בוחנת את גבולות המיצב והתנועה. בפסלים הקינטיים טבועה תשוקה למעוף, אך זו מקורקעת לאדמה. האובייקטים הקינטיים עשויים וילונות מיסוך מנייר אותם מצאה ברחוב, ועיצבה אותם למעין כנפיים מפרפרות, מחוברות למנועים עצמאיים, הרוטטים בקצב ובסאונד שונים. כך, נוצר מעין מחול מופרך של כנפיים או ציפורים מדומיינות, חלקן תלויות ואחרות צומחות מהרצפה. ההצבה שוברת את מהות הכנפיים ויוצרת אבסורד.
בקיר האמנית "תסתכל, תסתכל בקנקן !" של האמנית יפעת אלישר באוצרותו של רוני ראובן, הצופה מתבקש להסתכל הקנקן, לשים לב ליופי, לעיצוב, לעדינות ובהמשך להביט פנימה ולגלות את טעם התה שבתוכו. כלי התה היפניים מוצגים באמצעות אמנות החומר, העץ והנייר. מעבר ליופי מביעה הפילוסופיה של התה את ההשקפה המוסרית על מהות האדם והטבע.
יום שישי, 29.11.24 בשעה 11:00 הציבור מוזמן | כניסה חופשית | נעילה: 24.1.25
גלריה הסדנה לאמנות, שד' דואני 25
זכויות יוצרים: המערכת משקיעה מאמצים רבים באיתור בעלי זכויות היוצרים בתכנים המופצים ברבים. במידה ופורסמה מדיה שבעליה אינו ידוע, השימוש נעשה לפי סעיף 27א לחוק זכויות יוצרים. אם הנכם בעלי הזכויות, ניתן לפנות אלינו לצורך הוספת קרדיט או הסרת התוכן.
