מבזקים
זמני כניסת שבת בנתניה, הרצליה, רמת השרון, ראש העין וכפר סבא זמני כניסת שבת בירושלים, בית שמש ויהודה ושומרון רמלה עוברת לארנק הדיגיטלי: אפשר לשלם ארנונה גם ב – Apple Pay ו – Google Pay זמני כניסת שבת ברמת גן, גבעתיים ופתח תקווה זמני כניסת שבת בבקעת אונו – אור יהודה, גבעת שמואל, גני תקווה, יהוד מונוסון, סביון וקריית אונו לא רק דוכני ספרים: אופקים הופכת את שבוע הספר לחגיגה משפחתית בספרייה העירונית זמני כניסת שבת באזור, בת ים, חולון ותל אביב מהר הזבל לפנינת טבע: אחד המקומות הכי מוזנחים בפתח תקווה עומד להשתנות אילת נערכת לקיץ: המשטרה כינסה את בעלי המועדונים, הברים והמלונות לפני העומס הגדול רגע לפני החופש הגדול: רחובות פתחה את הסקייטפארק הראשון בעיר בהשקעה של 5.6 מיליון שקל התראה: עומס חום כבד צפוי בבקעת הירדן ובאזור ים המלח בן 80 נפגע מרכב בחולון ופונה לבית החולים במצב בינוני המדינה תשקיע מיליונים בגנים הבוטניים: אלה הגנים באזור שלכם שיקבלו תמיכה סמוך לנס ציונה: הסיפור של החלוצה שהקימה כפר נוער קם לתחייה אחרי כמעט 100 שנה בבאר שבע לא מחכים לתיכון: תלמידי יסודי כבר בונים את פיתוחי הטכנולוגיה של המחר באור יהודה הלפיד לא רק עבר בעיר – הוא הונף לזכר עמית פרידמן ז"ל בקריית מלאכי החליטו להזכיר מי באמת מחזיק את מערכת החינוך ספריית דורון נפתחת מחדש: רמת השרון מציינת 100 שנים לשבוע הספר עם עשרות אירועים לכל המשפחה חברת מועצת העיר אשקלון, תמר קידר חושפת: "הוגשה נגדי תביעת השתקה על סך 850 אלף ש"ח" תאונה קשה ברהט: הולך רגל כבן 60 נפצע קשה לאחר שנפגע מרכב

תפוח אדמה אלא מה: לקראת ל"ג בעומר – משרד החקלאות סוקר את ענף תפוח האדמה

ממתי הישראלים אומרים "לא" לצ'יפס? אז מסתבר שהישראלים חזקים יותר מהצ'יפס! לכבוד ל"ג בעומר, כלכלני החטיבה למחקר, כלכלה ואסטרטגיה במשרד החקלאות מצביעים: בשנתיים האחרונות חלה ירידה של כ-15% בכמות צריכת תפוחי אדמה לנפש בישראל. בעוד שבשנת 2017 צרך האדם הממוצע כ-40.5 ק"ג בשנה, בשנת 2019 צרך הצרכן הישראלי כ-35 ק"ג תפוח אדמה בלבד. 

למה? תפוחי אדמה סובלים מיחסי ציבור שליליים בכל מה שקשור להשמנה, אבל בפועל הערך הקלורי שלהם הוא בינוני, יש להם הרבה יתרונות בריאותיים, ואם לא צורכים אותם בצורת צ'יפס עם רוטב, שמוספים הרבה קלוריות, הם בריאים וטובים. 

ומה מצבנו ביחס למדינות אחרות? בעוד שבאירופה סך הצריכה לנפש בשנה נאמד בממוצע בכ-80 ק"ג, בישראל כאמור, הצריכה עומדת על כ-35 ק"ג לאדם. כלומר, בהשוואה למדינות אירופה, ישראל ממוקמת בתחתית מדד צריכת תפוחי אדמה, מעלינו נמצאות איטליה, שאזרחיה צורכים 36 ק"ג לנפש בשנה, צרפת עם 51 ק"ג לנפש בשנה וספרד עם 58 ק"ג לנפש. לעומת זאת, בראש הרשימה נמצאות אוקרינה, שתושביה צורכים בממוצע 131 ק"ג תפוחי אדמה בשנה ופולין, שאזרחיה אוכלים 102 ק"ג תפוחי אדמה בממוצע בשנה. 

ככלל, תפוחי האדמה נחשבים למזון בסיסי חשוב, וייצורם העולמי עומד כיום על כ-368 מיליון טון, מקום הרביעי מבין הגידולים למזון. בהתאמה לכך, גם בישראל נראה כי תפוחי האדמה עדיין שולטים, ומהווים 1/18 מערך הייצור הצמחי בישראל, 511 אלף טון תפוחי אדמה, משמע מיליארד ₪, המתחלקים בין הצריכה המקומית (248 אלף טון), לתעשייה ולחקלאות (78 אלף טון) ולייצוא (185 אלף טון). 

יחד עם זאת, הייצור העולמי של תפוחי האדמה לא עלה במידה ניכרת, בעוד שגידול האוכלוסין בעולם עמד ב-20 השנים האחרונות על כ-24%, ייצור תפוחי האדמה עלה באותה התקופה ב-14% בלבד. רק לשם ההשוואה, נראה כי גידולי הסויה והתירס הוכתרו כהצלחה! ב-20 השנים האחרונות, גידולי הסויה התרחבו בכ-116% בהשוואה לשנת 2000, והתירס גדל ב-94% בהשוואה לאותה השנה. 

כ-40% מיבולי תפוחי האדמה בישראל מיועדים ליצוא, ובשנים האחרונות מדינת ישראל ייצאה תפוחי אדמה בסך של כ-300 מיליון ₪, המהווים כ-185 אלף טונות, כאשר עיקרם המוחלט מיוצא למדינות האיחוד האירופי, ולצד זאת גם לבריטניה ומעט לרוסיה.  

ומה צופה לנו העתיד? בטווח הקצר- בצפון מערב אירופה הייתה ב-2019 שנת בצורת שנייה ברציפות, במסגרתה חלה עלייה בשטחי הגידול אבל ירידה ביבול לדונם, ונוצרו תנאי שוק מצוינים לייצוא הישראלי גם אשתקד וגם בעונה הנוכחית. אולם יתכן שבעתיד הרחוק יותר הביקוש לתפו"א ישראליים בשוק האירופי ירד: האירופאים מעדיפים לאכול תוצרת מקומית, ותהליכי שינוי אקלים צפויים לאפשר את הארכת עונת הגידול ועליית היבולים במדינות צפון אירופה שם נמצאים צרכני תפוחי אדמה הכבדים. 

אורי צוק-בר, סמנכ"ל מחקר, כלכלה ואסטרטגיה במשרד החקלאות: "תפוחי אדמה משביעים, בריאים וניתן לגדל אותם אצלנו וכך להקטין את התלות ביבוא של פחמימות, כגון חיטה ואורז. היום מבחר הזנים לצרכן הישראלי מצומצם בלבד, קיימים זנים איכותיים עם טעם משובח שהיום כמעט ולא נמצאים בחנויות".

קבוצת ערים
קטגוריות

זכויות יוצרים: המערכת משקיעה מאמצים רבים באיתור בעלי זכויות היוצרים בתכנים המופצים ברבים. במידה ופורסמה מדיה שבעליה אינו ידוע, השימוש נעשה לפי סעיף 27א לחוק זכויות יוצרים. אם הנכם בעלי הזכויות, ניתן לפנות אלינו לצורך הוספת קרדיט או הסרת התוכן.

דילוג לתוכן