תצפית נדירה ועצובה של גירית דבש שרצתה לשתות מים ונדרסה בכביש הערבה
אורן פריטל פקח רשות הטבע והגנים: ״אמש תושב הערבה רועי גלילי דיווח על בעל חיים דרוס על כביש 90 בערבה. למקום הוקפץ מתנדב של רט”ג, ראובן צימבל שפינה אותה לשול הדרך. המתנדב העביר אלי תיעוד של הגירית לזיהוי ואכן זיהיתי שמדובר בגירית דבש. יצאתי עם מתנדב נוסף לסיור גישוש אחר עקבות הגירית בשטח בניסיון להבין את זירת הדריסה.
על פי סימני העקבות מסביר אורן, הבנתי כי הגירית הגיעה מהשטח הפתוח כ 100 מ׳ מצפון לאזור הדריסה, היא חצתה את הכביש והלכה מזרחה לכיוון החממות. בשלב כלשהו נעצרה ופנתה בחדות לכיוון מתקן מקורות שבעקבות פיצוץ צינור נוצרה דליפה רצינית של מים על פני השטח. הגירית הלכה לכיוון המים, שתתה וחזרה חזרה לכביש, שם לצערי היא נדרסה. הגופה השתמרה בצורה חלקית, החלק האחורי מרוטש והחלק הקדמי כמעט ולא נפגע. מצבה של הגירית לא אפשר לזהות האם מדובר בזכר או נקבה. תיעדתי את הגירית ולקחתי מידות ודגימות עור לבדיקת DNA. היה מרגש ועצוב לתעד את החיה המיוחדת הזו. התצפית הזו,למרות הסוף העצוב, מעוררת תקווה שמסתובבות עוד גיריות דבש בנגב והערבה אך הן סמויות מעין האדם. מתסכל להבין שגורם המשיכה לכביש היה אנושי דליפת מים ממתקן מים סמוך לכביש״.
מדובר בתצפית ראשונה של גירית דבש בערבה מאז שנות השמונים. עד כה דווחו 7 תצפיות של גירית דבש בערבה והנחלים הגדולים. רובם משנות ה80, אחת משנות ה70 על ידי אברהם יפה מי שהיה מנכ״ל רשות הטבע והגנים ועוד תצפית אחת בשנים האחרונות מלבד תצפית זאת. גירית הדבש היא טורף ממשפחת הסמוריים. היא בעלת גוף חסון המותאם לקרבות, כגון גפיים חזקות וזנב עבה, הליכה גמישה וזריזה. כל אלו נועדו לעזור לגירית הדבש להגן על עצמה, עם טכניקות אשר לא היו מביישות אף אמן לחימה, בהן נשיכה, הכאה בעזרת הטפרים, והפרשת חומר מצחין. שמה המדעי הוא “אוכלת דבש מהכף”, הנגזר מחיבתה לדבש אותו היא אוכלת מכוורות.
לאן נעלמה גירית הדבש?
הגורמים העיקריים להכחדת גיריות הדבש הם מעשה ידי אדם: צייד והרעלה על ידי כוורנים, צמצום שטחים פתוחים וקטיעת בתי גידול, וכן דריסות כלי רכב.
