ההרכב המיוחד ליוחסין של בית הדין הרבני, בראשות הראב”ד הגאון רבי יהודה דרעי, התמודד והתיר חשש לממזרות. סיפור המעשה: שני בני זוג מהאזור, התגרשו לפני עשרה חודשים כדת משה וישראל בבית הדין הרבני. בסיום המעמד, כמו בכל סיום גט, קבעו הדיינים כי האישה מותרת לכל אדם לאחר תשעים יום.
לפני חודש, כעבור תשעה חודשים בדיוק, הופיעה האישה שוב בבית הדין הרבני לאחר שילדה תינוקת ועמה בן זוג חדש, כשהשניים מבקשים לרשום את התינוקת כבתם המשותפת למרות שלא היו שלושה חודשי אבחנה.
לדברי עורך הדין אורי נחמני מומחה לדיני משפחה, "בדיקה גנטית אמורה להיות הפתרון הקל והפשוט, אך על מנת למנוע מקרה של ממזרות, ברגישות הראויה בית הדין קובע בביסוס ראוי כי אין חשש ממזרות, חשוב להבין כי הממזר (וצאצאיו) אינו רשאי לשאת יהודיה כשרה, והוא רשאי להינשא רק לממזרת, לשפחה או לגיורת. אך מכיוון שהאיסור על הממזר לשאת כשרה הוא רק איסור לאו, אם הממזר מתחתן עם כשרה, הנישואין תופסים, וגירושין חייבים להיעשות בגט. אין הבדל בין זכר לנקבה לעניין ממזרות. זו הסיבה שבתי הדין למשפחה אינם ששים לקיים בדיקת אבהות ומסתפקים בבחינה של בני הזוג באמצעות שאלונים,בחינת ההיריון וקביעות הלכתיות כיוון שבכל הנוגע לנישואים חלים במדינת ישראל דיני ההלכה, ממזר אינו רשאי להתחתן בישראל אלא עם ממזרת או גיורת. למימוש הגבלה זו מנהלת הרבנות הראשית רישום של ממזרים".
