הבוקר השתחררו מבתי הסוהר כ-1,000 אסירים, במסגרת יישום תיקון חוק השחרור המנהלי (נובמבר 2018) -13 מהם מרחובות.
כזכור, ב-13 ביוני 2017 נתן בג”צ פסק דין שבמסגרתו קבע כי על המדינה להעמיד תוך 9 חודשים את שטח המחיה המינימלי לכל אסיר ועצור במתקני הכליאה בישראל על 3.5 מ”ר, ולאחר מכן, תוך 18 חודשים על מינימום של 4.5 מ”ר לכל אסיר ועצור. במסגרת הפסיקה קבע בית המשפט כי הדרך ליישום פסק הדין, מלבד בינוי חדש של מתקני כליאה, היא שינוי מהותי של מדיניות התביעה וקביעת חלופות כליאה חדשות וכן חלופות מעצר.
פסק הדין קבע במפורש, עקב לוח הזמנים הקצר שהוכתב בפסק הדין, כי החובה למציאת מענה למרחב המחיה איננה רק באמצעות בינוי של מתקני כליאה חדשים, וכי גופי המדינה השונים מחויבים למציאת פתרונות נוספים.
בבדיקה שנערכה עלה כי ליישום השלב הראשון (3.5 מ”ר) היה חוסר ב – 3000 מקומות כליאה וליישום השלב השני כ – 6000 מקומות כליאה.
נוכח העובדה כי בג”צ הטיל על כלל גופי המדינה הנוגעים בדבר את החובה לתת מענה לפסק הדין, הוכנה תכנית ממשלתית כוללת, שהינה פרי ישיבות עבודה, בין היתר בראשות היועץ המשפטי לממשלה, שהביאו לגיבוש החלטת ממשלה אסטרטגית ליישום בג”צ ‘שטח המחיה’.
מרכיבי החלטת הממשלה כללו תקצוב משמעותי לצורכי בינוי בתכנית ארוכת טווח, וכן תקצוב נוסף עבור מתן פתרונות בתחום חלופות הכליאה, כגון הרחבת תקופת עבודות השירות, בתי משפט קהילתיים נוספים, הקמת יחידה למאסרים קצרים, חלף ועדות השחרורים, לעונשי מאסר קצרים של עד שנה וכן פתרונות נוספים.
עם זאת, גם על פי מתווה זה היה ברור שאין שום דרך לעמוד בהחלטת בג”צ בלי להרחיב את השימוש בשחרור מנהלי מטעמי צפיפות לתקופות קצרות כפי שקבוע בפקודת בתי הסוהר.
במסגרת חקיקה חדשה שאושרה בכנסת ב 8 בנובמבר 2018, נקבע כי יוגדלו תקופות הקיצור המנהלי של אסירים השפוטים למאסר של עד ארבע שנים. מדובר בכלי משפטי קיים, ולאור החסר הצפוי במקומות כליאה, נדרש להרחיבו, עקב העובדה כי אין שום דרך לעמוד בהחלטת בג”צ בלי קיצור תקופות המאסר.
יצוין כי תיקון החוק (תיקון 54 לפקודת בתי הסוהר) אינו מבחין בין סוגי עבירות וחומרתן, מלבד עבירות נגד ביטחון המדינה – על אסירים אלו לא חל תיקון החוק. לגבי כל שאר האסירים, הקריטריון היחיד שאושר על ידי משרד המשפטים הינו משך המאסר ולא סוגי העבירות וחומרתן.
שירות בתי הסוהר, כמו יתר גופי אכיפת החוק והרווחה במדינה, פועל למימוש החוק לצד הבטחת שלום הציבור וביטחונו, וכשם שפסק דינו של בג”צ כוון לכלל גופי המדינה, גם מימושו של החוק הקיצור המנהלי מוטל על כלל הגופים.
היערכות שירות בתי הסוהר:
מדי שנה משתחררים מבתי הסוהר כ 12,000 אסירים בסיום ריצוי מאסרם. עם זאת, לאור המספר הגדול יחסית של האסירים המשתחררים ב 20 לדצמבר 2018, פעל שב”ס מול גורמי הקהילה על מנת לצמצם סיכונים ולאפשר את היערכותם:
תאום עם משטרת ישראל – כלל רשימות האסירים והרקע שלהם הועברו למשטרת ישראל.
נפגעי עבירה – כ 1000 נפגעי עבירה (של כ 450 אסירים העומדים להשתחרר) עודכנו באופן יזום על ידי שב”ס בדבר הקדמת השחרור של האסירים מהם נפגעו. עד כה, הופנה עניינם של 6 אסירים לוועדת מוגנות של משרד הרווחה להוצאת צווי הגנה.
תאום עם גורמי הרווחה – הועברו רשימות אסירים העתידיים להשתחרר לרשויות הרווחה בקהילה ע”פ אזורי מגוריהם.
תאום עם משרד הרווחה לצורך הנחיית גורמי הטיפול בקהילה.
רשימת האסירים הועברו לידי הרשות לשיקום האסיר לצורך היערכות לקליטת הפונים בקהילה.
אסירים ייחודיים הופגשו עם גורמי הרשות לשיקום האסיר לבניית תכנית אישית.
חינוך – בתאום עם משרד החינוך, התקיימו מבחנים לאסירים הלומדים על מנת לאפשר זכאות לסיום לימודים.
עברייני מין – הופנו להערכת מסוכנות לצורך הוצאת צווי פיקוח ע”י יחידת צור, שפועלת מול הפרקליטות ובתי המשפט לקבלת תנאי פיקוח עבור כל אסיר שנקבעה עבורו רמת מסוכנות בינונית ומעלה.
עבירות אלימות במשפחה (אלמ”ב) – התקיימו דיונים בוועדות אלמ”ב הפועלות במשרד הרווחה בה נוטלים חלק גורמי קהילה וגורמים רלבנטיים נוספים.
עודכנו גורמי הקהילה לצורך הכנת משפחות האסירים ונפגעי העבירה.
הועדה המליצה על הוצאת 6 צווי הגנה לנפגעי עבירה שקיים חשש לפגיעה. עד כה, נפגעת עבירה אחת הומלצה להעברה למקלט לצורך הגנה.
מקבלי חליפי סם – הופנו למרפאות אדולן בקהילה. נעשה תיאום עם משרד הבריאות והרשות הלאומית למניעת סמים ואלכוהול.
טעוני פיקוח (אסירים בתפקוד נמוך) – הופנו לקהילה ולמרכזי בריאות הנפש ל-6 אסירים ט.פ רמה א’ נבנה סל שיקום המאפשר קליטתם במוסדות. 3- אסירים מועברים למסגרת חלופית.
חולי נפש – הועברו פניות למרכזי בריאות הנפש בקהילה ולגורמי הרווחה לרש”א.
קשישים – העברה למסגרת מתאימה בתיאום עם הקהילה.
אסירים בהשגחה (חשש לאובדנות) – תווך עם גורמי הרשות לשיקום האסיר והעובדים הסוציאליים בקהילה, במקרה בו עולה סיכון ממשי לאובדנות.
אסירים נזקקים (כלכלית) – בחינת מצב כלכלי טרם שחרור כולל, בחינת מצב דיור ותווך הרשות לשיקום האסיר למציאת פתרון דיור זמני.
הסבר מפורט לאסירים אודות זכויות בביטוח לאומי.
שירות בתי הסוהר ימשיך ויפעל לשמירה על ביטחון הציבור והקהילה ולשיקום האסיר למען העתיד.
