כחלק משמירה על מפרץ אילת, מתקיימת כבר שני עשורים תכנית ניטור לאומית בהובלת המשרד להגנת הסביבה והמכון הבין אוניברסיטאי למדעי הים באילת. בכנס חגיגי שהתקיים היום (ב') לציון 20 שנים לתכנית, הוצגו ממצאי המחקר שנאספו על פני שני עשורים בדגש על המגמות העיקריות, ובהן: התחממות מי הים בקצב של כ-3 מעלות ל-100 שנה, קצב מהיר יותר מקצב התחממות האוקיאנוסים, אובדן של כ-20% מכיסוי האלמוגים החיים בשונית שנגרם בעקבות הסערה שפקדה את אילת בשנת 2020, מגמת ירידה בשנים האחרונות בכמות קיפודי הים במפרץ ומחלה שתועדה לאחרונה וייתכן שחיסלה כמעט לגמרי את הקיפודים במפרץ החשובים לשמירה על שיווי המשקל האקולוגי בים.
בכנס שהתקיים במעמד השרה להגנת הסביבה – עידית סילמן, הציג ד"ר דרור צוראל, מרכז מדעי לניטור ומחקר ימי במשרד להגנת הסביבה, את השפעת הניטור על מדיניות המשרד בניהול הסביבה הימית במפרץ. עוד לקחו חלק בכנס: ראש עיריית אילת- אלי לנקרי, המדענית הראשית של המשרד להגנת הסביבה – פרופ' נגה קרונפלד שור, שהיא גם יו"רית הוועד המנהל של תוכנית הניטור, פרופ' אמציה גנין – המנהל המדעי של הניטור הלאומי באילת וצוות הניטור. התוכנית הלאומית לניטור מצב הסביבה הימית במפרץ אילת, שהחלה בשנת 2003בעקבות המאבק להוצאת כלובי הדגים,מבוצעת על ידי צוות מדענים ייעודי במכון הבין-אוניברסיטאי באילת, במימון הקרן למניעת זיהום ים של המשרד להגנת הסביבה.התוכנית כוללת מדידות של פרמטרים ביולוגיים, כימיים ופיזיקליים בים, ובניגוד למחקר רגיל המתבצע בתקופת זמן מוגבלת, הניטור הלאומי נפרס על פני תקופת זמן ממושכת המאפשרת איסוף מידע, נתונים וניתוח מגמות לאורך זמן. במשרד להגנת הסביבה מציינים, כי הניטור הלאומי הוא כלי חשוב לקבלת החלטות, ונותן מענה מחקרי לאתגרים החדשים שעמם מתמודד המפרץ כמו התחממות מי הים, אובדן חלק מכיסוי האלמוגים, ירידה במספר הקיפודים, הזרמת שפכים, קביעת ערך סף לחנקן המוזרם לים ועוד. הניטור כולל גם מרכיב של שיתוף פעולה עם המכון הימי הירדני, מתוך הבנה שלחי הימי אין גבולות.עוד מציינים במשרד, כי ממצאי הניטור מסייעים למשרד להגנת הסביבה ולרשות הטבע והגנים לא רק בניהול השוטף, אלא גם בניהול אירועים חריגים. בקיץ 2017 סייע הניטור בזיהוי הסיבה לתמותת דגי השונית, כשקבע שמדובר בהתפרצות מחלה כתוצאה מהתחממות מהירה של מי הים, תוך מתן מענה מהיר שקטע את שרשרת ההדבקה. בנוסף, אפשר הניטור להעריך את מידת הנזק שנגרם לשונית בעקבות סערת החורף החריגה שפקדה את חופי העיר בשנת 2020.
ראש עיריית אילת – אלי לנקרי ברך את השרה ואת הצוותים המקצועיים במשרד ובמכון ואמר: ״תכנית הניטור החשובה והמשמעותית יצרה תשתית מדעית רציניתוראויה, המשמשת בסיס לגיבוש המלצות ביצועיות לפתרון בעיות אקולוגיות, לניהול תוכניות ממשק סביבתי ולהמשך פיתוח מושכל של אזור החוף והים במפרץ אילת בו שוכנת שונית האלמוגים הצפונית ביותר בעולם ואחד מנכסי הטבע הלאומיים שלנו״. בדבריו התייחס ראש העירייה גם לניסיונות חברת קצא"א להגדיל את היקף שינוע הנפט ואמר: ״אנו נחושים לבלום בכל דרך כל ניסיון שיחשוף את מפרץ אילת שהוא אחד מ-43 המפרצים היפים בעולם, כמו גם את שונית האלמוגים ואת הבריאות של כולנו, לסכנות איומות״. עוד בדבריו הודה ראש העירייה לצוות המצוין של המכון הבין-אוניברסיטאי למדעי הים האמון על הניטור, בראשו פרופ' אמציה גנין שעושה עבודת קודש סביבתית כבר עשרות שנים ובזכות פועלו נשמרים אוצרות הטבע של אילת מהם נהנים אנחנו ומהם ייהנו גם הדורות הבאים.
השרה להגנת הסביבה, עידית סילמן, אמרה בכנס: "יש להפחית לחצים מהים באילת ומשונית האלמוגים בפרט. נושא שימור וניטור הים הוא קריטי בסביבה רגישה וייחודית זו ועל כן אני רואה חשיבות רבה להמשיך ולקדם שימור אלמוגים בראייה אזורית ובינלאומית, דבר המהווה כלי של שיתוף פעולה אזורי במזרח התיכון ובניית הקומה הבאה יחד עם המדינות השכנות בראייה סביבתית. זו המשימה שאותה אני שמה לנגד עיני. בעוד שבעולם שוניות האלמוגים הולכות ונעלמות, השונית באילת מצליחה להחזיק מעמד. ייתכן שבעתיד תישאר השונית באילת לאחת השוניות הבודדות בעולם. אך לא לעולם חוסן: אירועי מזג אויר קיצוני, דוגמת סערת חורף 2020, התפרצות מחלות בדגים והיעלמות קיפודי הים מעידים על רגישות של השונית. הניטור הלאומי במפרץ אילת הוא אחד הכלים החשובים ביותר המשמשים את המשרד להגנת הסביבה לצורך גיבוש מדיניות סביבתית מבוססת מדע. ממצאי הניטור מלווים את עבודת המשרד בכל פעילותו במפרץ אילת, והניטור הלאומי ימשיך להוות אמצעי חשוב במאבק לשמירה על שונית האלמוגים כך שגם הדורות הבאים יזכו ליהנות מיופייה של מערכת אקולוגית ייחודית זו".
