אחד על אחד עם עו"ד ירון פורר: "כשיימאס לי מהמקצוע, ארצה להיות ראש העיר"

לראיון כזה אפילו הפליליסט עו"ד ירון פורר, אחד מעורכי הדין המפולפלים והמבוקשים בשוק, לא ציפה. לכבוד החורף השבנו את המדור "אחד על אחד" ובכל שבוע נארח אישיות מכובדת לשיחת סלון שכוללת בתוכה מקסימום אמוציות בשיטת הפינג פונג

עו"ד ירון פורר (59) נשוי ואב לשלוש בנות, נחשב לאחת הפיגורות המשמעותיות בתחום הפלילי בישראל אם לא המוביל והבכיר ביותר – מייצג אנסים ונאנסים, רוצחים ומשפחות נרצחים ועבריינים יום אחר יום – והוא אוהב את זה, מתעורר כל בוקר עם תשוקה אדירה למקצוע. לאחרונה שמו עלה לכותרות שוב, בעקבות אותה פרשה מדוברת "הקלטת הלוהטת", בה ייצג חלק מן העצורים. הסיפורים, הפרשיות וההצלחות עליהם הוא חתום מזה 32 שנה, הינם רבים וכבירים. הוא בעל משרד עורכי דין מצליח מזה שלושה עשורים, מתעסק בתחום הפלילי באופן בלעדי והוא "בדעה שמקצוע עריכת הדין הוא כמו מקצוע הרפואה – צריך להתמחות בתחום מאוד ספציפי כדי לתת שירות טוב ויעיל ללקוח – וקשה מאוד לעשות זאת כשאתה מתפקס על פני מספר תחומים".

בימים אלו, עו"ד פורר ורעייתו, משפצים את הדירה בעיר המדע והתרבות ולפיכך מתגוררים בתל אביב, באופן זמני. אם שם המשפחה מוכר לכם אזי אינכם טועים, מדובר בבן לאחת המשפחות הוותיקות של רחובות – משפחת פורר: "הוריי נולדו כאן, אני נולדתי כאן ואני מחובר לעיר בכל נימי נפשי", הוא אומר בראיון לא שגרתי שערכתי עימו בשישי האחרון, בשיטת הפינג פונג: שאלה-תשובה, ללא עריכה, ללא עצירה. שנתחיל?

איזו ילדות הייתה לך?

"הייתה ילדות נפלאה, של רחובות הקטנה, של ריח פרדסים, של מושבה חמה בה כולם מכירים את כולם עם סולידריות בין האנשים".

זיכרון ילדות שחרוט במוחך?

"אבי ז"ל היה בין היתר חקלאי וזכורה לי העבודה מגיל צעיר גם בפרדסים וגם במטעי המשמש – וזה מלווה אותי לכל אורך החיים: החריצות, המסירות לעבודה ובעיקר לאהוב את מה שאתה עושה – זהו מוטו שמלווה אותי גם היום בעבודתי".

חלום ילדות שטרם הגשמת?

"רציתי להיות עורך דין כבר מגיל קטן. בדרך כלל אני מציב יעדים ומגשים אותם, כמובן כאשר מדובר ביעדים ריאליים וממשיים, לכן הם גם ניתנים להשגה, לאורך זמן ובעבודה קשה".

מה ההישג המשמעותי ביותר שלך?

"לגדל משפחה לתפארת".

ובהיבט המקצועי?

"יש כמה אך מעל הכל אני חושב שבתיק רצח של שני אחים אשר בסופו של יום הצלחתי לגרום לזה שאיש מהם לא יילך למאסר עולם, למרות שהיה מדובר בתיק קשה מאוד מבחינה משפטית וגם קשה מאוד מבחינת הסימפטיה של השופטים אליו. קשה לייצג שני רוצחים בתיק כזה, אבל אני איש מקצוע, זאת עבודה שבהחלט מפעילים בה רגש אבל המוטו שמתחנכים מהמשפט הבנאלי הוא שכל אדם זכאי להגנה. אני נאמן למקצוע שלי ומגן על האיש. זהו לא תפקידי לבקר אותו, כאחד שמגן עליו. אני לא יכול לבקר אותו, אלא מרוכז בתכלית ההגנה עליו. כאזרח אני סולד מהמעשה שעשה, אבל אם לקחתי את ההגנה שלו, אני עושה את הכל בכדי להגן עליו. גם רופא שמטפל במחבל בוודאי מוקיע ומגנה את העניין של המעשה אבל עדיין ייתן לו טיפול רפואי, מפני שהוא מאמין כל אדם זכאי לקבל טיפול רפואי – ואני מאמין שכל אדם, גם אם עשה את המעשה הנפשע והנתעב ביותר – עדיין זכאי לקבל הגנה משפטית מיטבית".

אתה מייצג גם אנסים וגם נאנסות. מהי דעתך על קמפיין Me Too  – בעד או נגד?

"העלאת המודעות לעניין היא חשובה ביותר, זה גורם לנשים להרגיש גם בטוחות וגם לא לחשוש להתלונן. כמובן שצריך לפעול לא רק בכלים משפטיים אלא גם בכלים חינוכיים, כבר מהגיל הרך – לחנך ולהסביר שאישה איננה חפץ מיני, אלא שוות זכויות מלאה – ואני חושב שתמיד יש מה לפרט בתחום הזה, אבל אין ספק שהחברה היום נמצאת במקום לגמרי אחר מלפני מספר שנים".

למי אתה דופק חשבון?

"לכל מי שעושה לי חשבון. מי שמכבד אותי, אני מכבד אותו – וההפך. אני מכבד כל אדם עד הרגע שבו הוא מפסיק לכבד אותי".

אישיות שאתה מעריץ?

"בן גוריון. הוא הניח מסד ויסודות בדברים שעד היום מלווים את המדינה. דור המייסדים הקימו ויצרו יש מאין – הוא ראוי להוקרה והערכה על החזון ועל היכולת לראות לטווח הארוך".

מי / מה השפיע עליך עם השנים?

"אישתי, דורית – בראיה, באיזונים, ביכולת לראות את הדברים בצורה יותר מושלמת".

עם מה קשה לך להתמודד?

"עם עבודה לא רצינית וחפיפניקיות".

מה מוציא אותך מהכלים?

"חוסר אכפתיות, זלזול. בפאן האישי, אנשים שאתה סומך עליהם שבשעת מבחן אינם".

למי היית מחטיף סטירה?

"לכל מי שמעדיף את האינטרסים האישיים שלו על פני האינטרסים של המדינה, ישפוט הקורא ויבין".

למי קשה לך לסלוח?

"לאדם שעשה עוול נוראי – ולא ידע לבוא לבקש סליחה".

ממה אתה פוחד?

"מבריאות לא טובה".

מה אתה לא אוהב לעשות?

"להתבטל, כל הזמן אני בעשייה".

מה מעניין אותך חוץ מעבודה?

"להיות עם המשפחה".

מהו היחס שלך לכסף?

"אמצעי חשוב".

אתה מאמין בעין הרע, קמעות, חמסות?

"כן. אני מאמין בצדק אלוהי, שבעולם הזה יש שכר ועונש,, לא בתחום הפלילי אלא שיש אנשים עם הילה שלילית, עם אקלים שלילי או כשאנשים עושים לאורך זמן דברים רעים – אני מאמין שיש בסוף דין וחשבון גם בעולם הזה".

החברים האמיתיים שלך הם?

"אישתי, דורית, בנותיי ומשפחתי".

מה מתנגן בפלייליסט שלך?

"בעיקר ישראל הטובה, כמו אריק איינשטיין, שלמה ארצי, שלום חנוך, יהורם גאון למרות שהוא כבר פאסה. תשאלי את הצעירים: מי שומע יהורם גאון?".

***

מה אנשים לא יודעים עליך והיית מוכן לחשוף?

"שעבודה של עורך דין פלילי נראית מבחוץ כמשהו נוצץ שמלווה בתמורה כספית גבוהה. אנשים לא מבינים שמדובר לא רק בעבודה אלא באורח חיים שכרוך בעבודה קשה מאומצת של 24 שעות ביממה, שגוזלת אנרגיות מרובות".

הרגע הכי מרגש שהיה לך בחיים?

"הולדת בנותיי".

המכה הכי גדולה שספגת בחיים?

"מותו של אבא, ללא ספק. הוא נפטר לפני 28 שנה מדום לב, ברחוב, פשוט הלך וקיבל דום לב. צלצלו אליי, הייתי במשרד בתל אביב, וביקשו שאבוא, אמרו שקרה משהו לאבא – אבל הרגשתי. זו מכה מכה… כל אחד שמאבד אבא או אמא זו מכה אבל הפתאומיות היא מכה שבעתיים, כי זה לא משהו שאתה צופה אותו ולא נערך נפשית לזה. גם כשנערכים לכך – הסיטואציה כואבת אז קל וחומר כשלא נערכים לכך ובכל סיטואציה זה כואב".

מתי בפעם האחרונה בכית?

"לא זוכר, אבל זה בטח על אובדן של אדם".

מה נותן לך תחושת ביטחון?

"בריאות".

מה לעולם לא תעשה?

"עוול למישהו אחר".

מה הכישלון הכי גדול שלך?

"אי יכולת למצוא איזון ראוי בין עבודה למשפחה".

מתי הפעם האחרונה שהרגשת ששמו לך רגל?

"אני בדרך כלל עוקף את הרגליים".

***

מה אתה שונא בעיר?

"את הפקקים בבוקר שמקשים על היציאה מהעיר".

מה אתה אוהב  בעיר?

"שעדיין אני מרגיש בבית, רחובות היא ביתי".

מיהו רחובותי אמיתי בעיניך?

"כל בני המשפחות הוותיקות – וזה לא קשור לוותק אלא קשור למה שספגו: לאהבת המקום, מורשת המקום, גאוות המקום, אלו שמרגישים שהם חוליית המשך לדור הקודם ומשתדלים להנחיל לדור הבא את אותם סיפורים שעליהם גדלנו ואהבת החדש. מצאתי את עצמי לא אחת יושב ומספר לבנות שלי זיכרונות ילדות וזו חלק מהגאווה להיות רחובותי".

אם היה ביכולתך מה היית משנה בעיר?

"את הנושא של קריית משה. צריך להשקיע שם משאבים או לשקול ליווי במעטפת תומכת כי טועה מי שחושב ש'זו שכונה ושיהיו שם'. אנחנו רואים שההשלכות של חוסר הטיפול שבין היתר מתבטא בעבריינות, משפיע על כלל העיר ומגיע לכל מקום בעיר".

הפועל מרמורק או מכבי שעריים?

"מפרגן לכל קבוצה רחובותית, לא משנה מי רוצה שתנצח".

פוליטיקה: ימין או שמאל?

"מרכז".

היית רוצה להיות ראש עיר?

"כשיימאס לי מהמקצוע".

מה תעשה עוד עשר שנים?

"אני אוהב את מה שאני עושה היום ומניח שאת מה שאני עושה היום".

 

לו יכולת להיפגש עם אדם מהעבר שלך, עם מי היית נפגש ומה המשפט שהיית בוחר להגיד לו?

"עם אבא שלי, משה. הייתי מחבק ומנשק אותו ואומר לו: אומר לו 'אבא, הצלחת! גידלת משפחה לתפארת'. כבר שנים שאני מדבר איתו בלי לפגוש אותו".

במבט לאחור אם אתה מסתכל על החיים שלך, אתה מרוצה מההספק שלך?

"בהחלט כן, מסופק מהעסק ומהקמת משפחה. תראי, כשקם אדם עם חדוות יצירה ועם אהבה למקצוע, שכל יום מעניין – ולא היה יום אחד שאמרתי 'היום אין לי חשק לצאת לעבודה' – זה בעיניי ברכה מאלוהים".

אז מה חסר לך בחיים?

"שלווה ומנוחה, תמיד אני חושב ומוטרד איך להעניק ללקוחות את השירות הטוב ביותר".

לסיום, מה יהיה כתוב על המצבה שלך?

"אני מאחל לי עד 150".

 

 

כותב המאמר:

עקבו אחרינו בפייסבוק

תגובות

השארת תגובה

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן