בעלי נוהג להתכנס אל תוך עצמו – ושתיקותיו יכולות להימשך ימים ואפילו שבועות

בעקבות מריבה, המלווה בדרך כלל בכעס רב, נוהג בעלי להתכנס אל תוך עצמו ושתיקותיו יכולות להימשך ימים ואפילו שבועות. מה לעשות כדי לגרום לבעלי להבין ש"ברוגז" היא לא הדרך הנכונה לפתור בעיות?

אלימות מתחלקת לשני סוגים: אלימות אקטיבית, הכוללת אלימות פיסית, צעקות, גידופים ובכי, ואלימות פאסיבית הכוללת התעלמות ושתיקות ממושכות, הגורמות סבל וצער רב לבני הזוג. עליכם ללמוד מהי "מריבה נכונה" ולזכור שוויכוחים ומריבות הנם טבעיים ושכיחים בין בני זוג לאור הבדלים במנטאליות, בחינוך, באמונות ועוד. "מריבה נכונה" מהווה הזדמנות לשיפור מערכת היחסים בין בני זוג והיא עדיפה על שתיקה והתעלמות. בעלך נמצא במצוקה גדולה, הוא כנראה חווה אותך כמי שפוגעת בו בנקודות עמוקות ורגישות ודרך ההתרחקות הוא נמנע מקונפליקט איתך. כמובן שיש לדבר על מה שמפריע ולא לצבור כעסים והתנגדויות המלווים בשתיקה ובהתרחקות. ישנן סיבות שונות לכך שמישהו בוחר לשתוק ולהתעלם כשהוא כועס ומתוסכל, בדרך-כלל השתיקה מהווה סוג של הגנה הנובעת מתוך כעסים ותסכולים רבים. כאשר מריבה מסתיימת בכעס והתרחקות כדפוס קבוע היא מסכנת את המשך הזוגיות. חשוב ששניכם תבינו את מקור השתיקות בעזרת ייעוץ מקצועי ותלמדו לבנות תקשורת ישירה, פתוחה ואמיתית.

**

בני בן 9 לומד בכיתה ג'. קשה לו לזכור, הוא לא זוכר מה המורה אמרה בכיתה, מה למד במקצועות השונים ובכלל הוא לא בעניינים. כיצד לעזור לו?

ישנן סיבות רבות לקשיים של ילדים בלמידה. לעיתים ישנו גורם מרכזי אחד לקושי ולעיתים מספר גורמים. כאשר הקושי הנו אובייקטיבי עלולה להיות פגיעה גם בדימוי העצמי של הילד. חשוב לאתר את הקושי ולאבחן את הסיבות לבעיה בעזרה מקצועית. יתכן שקשיי הזכירה של בנך קשורים לקשיי קשב וריכוז הנובעים מקשיי קליטה ועיבוד של החומר הנלמד או שקשייו נובעים מקשיים רגשיים, לעיתים למוטיבציה יש קשר ללמידה ולזכירה. יתכן מצב שבו ילד לא יזכור את חומר הלימוד ואת הנאמר בכיתה, אבל יזכור מצוין שמות שחקנים, מכוניות ועוד. עלייך לעזור לבנך למצוא דרכים לזכור טוב יותר דרך אסטרטגיות למידה ודרך התארגנות נכונה של הלמידה. חשוב ביותר לשתף פעולה עם הגורמים בביה"ס. זכרי, כי אבחון מוקדם וממוקד שבעקבותיו טיפול מתאים, המשלב לעיתים היבטים שונים, ימנע תסכול וכעסים.

**

בני בן השלוש פוחד מאוד מחושך. הוא מבקש לישון עם אור בחדרו, אך בעלי ואני מתנגדים כדי שלא יתרגל לכך. האם לדעתך כדאי להשאיר לו אור או ללמדו ללכת לישון בחושך?

פחדי לילה הינם תופעה נפוצה אצל ילדים. ההליכה לישון מלחיצה ומפחידה ילדים רבים והיא מתבטאת בקושי בהליכה לשינה, קושי בהרדמות או יקיצות מרובות במהלך הלילה. החושך מעורר אצל בנך פחד מפני הבלתי ידוע והבלתי נראה, בחושך נראים עצמים רגילים כמוזרים ומפחידים ודאגות ופחדי היום מתעצמים בעיקר בלילה. ההתנגדות שלכם עלולה להגביר את הפחד, חשוב שתתני לגיטימציה לרגשות של בנך ותביני את מצוקתו. בעזרת אור קטן בחדר או במסדרון הצמוד לחדר יחווה בנך תחושה של שליטה בכל הקשור לשינה. התעוררות למצב של חושך מסביב מעצימה את הפחד. אתם יכולים להחליש יותר את האור לאחר שבנכם נרדם, אך כמובן בידיעתו. ניתן להניח פנס ליד מיטת הילד, בנוסף לאור חלש, כך שאם הוא יתעורר וירצה אור חזק יותר הוא יוכל להשתמש בפנס. לינה עם אור חלש או בינוני בגיל כה צעיר אינה מלמדת על כך שבנך יירדם בעתיד תמיד עם אור.
**

אשתי תמיד הייתה אדם פתוח וחברותי ונהגה לספר ולשתף אחרים בכל מיני נושאים. לאחרונה היא יותר ויותר מספרת ואפילו חושפת ויכוחים ומריבות בינינו ומבקשת מהקרובים להיות השופטים. קשה לי עם זה. איך לשנות את המצב?

ישנם בני זוג המשתפים אנשים שונים כמו בני משפחה, ילדים או חברים בחילוקי הדעות ובמאבקי הכוח ביניהם. התנהגות זו גורמת למבוכה ולכעס אצל בן הזוג, כי שיתופם של אחרים פורץ את הגבול האינטימי התוחם את הזוגיות. עלייך לשוחח על כך עם אשתך ולהבהיר לה שאתה מתנגד בכל תוקף לשתף אחרים בבעיותיכם, אלא אם הסכמתם על כך מראש. אם אשתך בכל זאת מפתיעה אותך ומגלה פרטים מביכים בפרהסיה תאמר לה שאתה מעדיף שקודם תדברו על כך לבד ושתחליף עכשיו נושא. יש מקום להסביר לה שקרוב לוודאי, שרוב האנשים שאותם היא משתפת בבעיות ביניכם חשים בעצמם מבוכה או שבשבילם זו הזדמנות להתערב ולייעץ גם אם העצות לא תמיד מקצועיות. במידה ולא הצלחתם לפתור את בעיותיכם בעצמכם הצע לאשתך לקבל עצות של איש מקצוע השונה בתכלית מאנשים אחרים שהיא מערבת במערכת היחסים שביניכם. חשוב להימנע לשתף את הילדים בבעיות שבין ההורים או להפוך את הילד להיות שותף של אחד מהם בעל כורחו. אין זה מתפקידו של הילד והתמונה שהוא עלול לקבל על החיים בזוג נפגמת מאוד.

**

בתי בת ה 12 מדברת בפלאפון שעות עם החברות שלה. השיחות הללו מוציאות אותי מדעתי, אני רואה בכך בזבוז זמן וכסף. היו לנו שיחות רבות סביב סוגיה זו. בכל פעם הבטיחה בתי, כי תמעיט בשיחות, אך זה לא נעשה. בתיה, מה את ממליצה לי לעשות?

שיחות הפלאפון תופסות מקום נכבד וחשוב בחייהם של בני הנוער. ההורים רואים בכך בזבוז זמן מתוך חשש להתרחקות ממה שבעיניהם באמת חשוב, ומתוך תחושה של חוסר שליטה בילדיהם. עלייך להכיר את עולמה של בתך ולהבין שהשעות בהן היא משוחחת בפלאפון מהוות חלק חיוני בצמיחתה, למרות שלך הן נראות כבזבוז זמן. השיחות מאפשרות לה להיות מחוברת לחברת בני גילה על כל המשתמע מכך. הביקורת שלך צריכה להתמקד בהוצאה ובעלויות הכרוכות בכך, הגבולות חייבים להיות ברורים. עלייך לקבוע כמה את מוכנה לשלם על השיחות ולהבהיר לבתך מהי מכסת השיחות שאת מקציבה לה. ניתן לעשות זאת גם דרך סידור טכני, כמו כרטיס חיוג, המוגבל לזמן שיחות. בנוסף, עלייך לשוחח אתה על הנזק הבריאותי כתוצאה מהקרינה ולהעשיר אותה בידע בנושא.

בתיה בר שביט, תושבת מזכרת בתיה,עוסקת בייעוץ אישי, זוגי ומשפחתי מזה 15 שנה. היא בעלת תואר שני ובוגרת ת.ל.מ. תל-אביב. במהלך השנים עברה הכשרות בתחומי גישור,
C.B.T ומיניות. ליצירת קשר:054-6899298

כותב המאמר:

עקבו אחרינו בפייסבוק

תגובות

השארת תגובה

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן