זרקור למאבקם הנחוש של העובדים הסוציאליים | הטור של אמיר ירון

הפגנה ענקית של העובדים הסוציאליים התקיימה השבוע בתל אביב, הם עזבו בהמוניהם את לשכות הרווחה, את עמדות העבודה שלהם – ויצאו להפגין כנגד חשיפתם לאלימות מצד גורמים עוינים וגם למען שיפור תנאיי עבודתם

מזה תקופה ארוכה מקיימים העובדים הסוציאליים הפגנות אזוריות בכל רחביי הארץ ולכל הפגנה מגיעים המוניי עובדים מה שיוצר תחושה שהכעס הוא גדול שהתסכול עצום! פעם נוספת יוצאים לרחובות קבוצות עובדים שכל כולם למען האוכלוסיות המוחלשות, שכל עיסוקם לחזק את הרבדים הרגישים של החברה, והם מוצאים את עצמם חשופים לאלימות בלתי פוסקת, לאיומים בלתי פוסקים ובסוף כל חודש פותחים את תלוש השכר ומוצאים את עצמם מתוסכלים לחלוטין – ולכן זה לא מפתיע שציבור כה חשוב החליט לשבור את הכלים ולומר: עד כאן!

זו לא הייתה עוד הפגנה. זו הייתה זעקה של ציבור נאמן לעבודתו ולשליחות החברתית שהוא נושא על עצמו, זעקה של ציבור שאומר 'איננו מסוגלים לשאת יותר בסכנות היומיומיות', שלא מסוגלים להתמודד עם תנאי עבודה שרחוקים מלתגמל כראוי את העבודה הקשה שלהם. זהו ציבור עובדים שבמהלך השנה עושה את עבודתו בשקט, רחוק מהכותרות, מגיע ללשכות הרווחה, לשכונות, לבתי המשפט, לכל מקום ובכל שעה – רק כדי לטפל בדרך המקצועית ביותר במטופלים. אם עובדים אלה יצאו לרחובות כפי שיצאו בשבועות האחרונים – סימן שקצו כל הקצים והם החליטו לקחת את עתידם המקצועי בידיים ולצאת למאבק שהוא מאבק בלתי מתפשר – ובצדק!

יצא לי במהלך תפקידיי במועצת העירייה לכהן לפני שנים רבות כמחזיק תיק הרווחה. שם נחשפתי לראשונה לעבודה הבלתי אפשרית של העובדים הסוציאליים. לכל עובד סוציאלי היו עשרות אם לא מאות של מטופלים. כל מטופל הוא עולם ומלואו – ולא הבנתי איך אפשר לעבוד בעומסים כאלה. זה לא הגיוני ולא מציאותי – ומי שלא רואה זאת מקרוב לא מאמין שאכן אלה הלחצים ואלה הקשיים של עבודת העובדים הסוציאליים.

העובדים הסוציאליים נמצאים ומתמודדים עם כל רבדי החברה הישראלית: עם נוער במצוקה, עם גמלאים חסרי כל, עם מקרים רבים של אלימות במשפחה, עם נשים במצוקה ומה לא – ואתה שואל את עצמך מאין תעצומות הנפש לטפל בכזאת מסירות בכל תחלואי החברה.

הגיע הזמן שהמדינה תיקח אחריות! הדרך לחזק את השכבות החברתיות החלשות עוברת דרך חיזוקם של העובדים הסוציאליים וכפי שהמדינה סיכמה עם האחיות שגם הן נחשפו לאלימות קשה – וזאת רק לאחר שביתה של האחיות – כך חייבים לשמור על העובדים הסוציאליים ולבנות מעטפת בטיחותית שתשמור על העובדים, ובמקביל חייבים לתגמל כראוי ציבור עובדים זה.

חברה ישראלית תהיה חזקה רק עם עובדים סוציאליים בטוחים ומתוגמלים!

כותב המאמר:

עקבו אחרינו בפייסבוק

תגובות

השארת תגובה

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן