תלמידים מבלים שנים ארוכות במערכת החינוך, לומדים למבחנים, מכינים עבודות וניגשים לבגרויות. אבל האם כל אלה באמת מכינים אותם לחיים שמחכים להם מחוץ לכיתה? מחקר חדש שהוצג בכנס החינוך הבינלאומי EDUNATION 2026 בירושלים מגלה כי 87% מבני הנוער סבורים שמערכת החינוך מכינה אותם לעתיד ולעולם העבודה במידה מועטה בלבד או כלל לא.
המחקר, שערך מכון קנטאר והוצג בכנס שהתקיים בימים שני ושלישי, 9 ו־10 בנובמבר, ביוזמת עיריית ירושלים, חושף פער משמעותי בין תחושות התלמידים לבין תפיסותיהם של צוותי ההוראה. בעוד 87% מבני הנוער ו־76% מההורים מביעים ביקורת על מידת ההכנה לעתיד, 43% מצוותי ההוראה סבורים שהם מכינים את התלמידים לעולם העבודה ולמציאות העתידית.
אבל לצד הביקורת, התלמידים גם יודעים לומר מה הם היו רוצים ללמוד במקום.
אחד הנתונים הבולטים במחקר נוגע דווקא לכסף. 75% מבני הנוער ו־86% מההורים סבורים שיש לשלב במערכת החינוך לימודי כלכלה והתנהלות פיננסית. בין הנושאים שהוצגו כדוגמאות לצורך הזה נמצאים הבנת תלוש שכר, היכרות עם ריביות וניהול תקציב אישי, כלים מעשיים שהתלמידים יידרשו להם בחייהם הבוגרים.
גם המציאות הביטחונית משפיעה על תחומי העניין של בני הנוער. לפי הסקר, 43% מהתלמידים מעוניינים בשילוב לימודי ביטחון, סייבר ומודיעין בתוכנית הלימודים, לעומת 23% מההורים ו־19% בלבד מצוותי ההוראה שסבורים שיש צורך בהוספת התחומים האלה.
פער נוסף מתגלה ביחס לבינה המלאכותית. קרוב ל־80% מבני הנוער וכ־70% מההורים מעריכים שכלי AI יחליפו בעתיד חלק משמעותי ממשימות ההוראה. בקרב צוותי ההוראה, 56% סבורים שגם עבודתם תושפע באופן דומה. עם זאת, מדובר בהערכות המשתתפים לגבי העתיד, ולא בתחזית שנבדקה או הוכחה במחקר.
בינתיים, נראה שהתלמידים אינם מרוצים מקצב ההתקדמות של מערכת החינוך בתחום. למעלה מ־75% מבני הנוער וההורים סבורים שמערכת החינוך עדיין לא התאימה את עצמה לעידן הבינה המלאכותית, בעוד כ־40% מהמורים חושבים שההתאמה כבר התרחשה.
גם הרשתות החברתיות מעסיקות את התלמידים והוריהם. יותר מ־80% מהם סבורים שמערכת החינוך אינה מתמודדת במידה מספקת עם השפעות הרשתות, ובהן תופעות של שיימינג והפצת מידע כוזב. בקרב צוותי ההוראה, שיעור המבקרים את התמודדות המערכת עם הנושא נמוך יותר ועומד על כ־60%.
אלא שלצד השינויים הטכנולוגיים, המחקר מגלה שבית הספר עדיין נתפס כמקום שצריך להעניק הרבה יותר מידע לימודי. למעלה מ־90% מההורים והמורים ויותר מ־86% מהתלמידים סבורים כי אחד מתפקידיה המרכזיים של מערכת החינוך הוא לספק לתלמידים מרחב בטוח מבחינה נפשית ורגשית, במיוחד לאחר תקופות הקורונה והמלחמה.
בתוך התמונה הזאת נחשפת גם ביקורת של בני הנוער על עצמם. 57% מהתלמידים סבורים שהיחס של תלמידים למורים כיום אינו מכבד. עמדה דומה הביעו 54% מצוותי ההוראה ו־53% מההורים.
המחקר בדק גם את שביעות הרצון הכללית ממערכת החינוך. יותר משני שלישים מבני הנוער אינם מרוצים ממנה, וכך גם כ־57% מההורים. בקרב צוותי ההוראה שיעור חוסר שביעות הרצון נמוך יותר ועומד על 43%.
ממצא מעניין נוסף נוגע לפערים בין המרכז לפריפריה. בעוד כ־60% מההורים וכמחצית מהמורים סבורים שקיימים פערים משמעותיים בחינוך בין אזורים שונים בארץ, 57.2% מבני הנוער מעריכים שהפערים שוליים או אינם קיימים כלל. מדובר בתפיסותיהם של הנשאלים, ולא במדידה של הפערים בפועל.
הנתונים הוצגו בכנס החינוך הבינלאומי הראשון בירושלים, שהתקיים בבנייני האומה בהשתתפות אנשי חינוך, חוקרים, יזמים ומקבלי החלטות מישראל ומהעולם.
בין המשתתפים בכנס היה גם יוצר התוכן נאס דיילי, שהציג תפיסה שלפיה הבינה המלאכותית עשויה לשנות את מבנה הכיתה ואת תפקידו של המורה.
לדבריו, "AI זה הפתרון לרוב הבעיות במערכת החינוך". הוא תיאר אפשרות עתידית שבה מורה אחד ילווה ארבעים תלמידים בעזרת חמישה סוכני בינה מלאכותית שיאפשרו התאמה של הלמידה לצרכיו ולקצב התקדמותו של כל תלמיד. מדובר בחזון שהציג, ולא במתווה שאומץ על ידי מערכת החינוך.
מעיריית ירושלים נמסר בעקבות פרסום המחקר כי הממצאים מציגים תמונת מצב מורכבת המחייבת את מערכת החינוך להקשיב לצורכי התלמידים, ההורים והמורים ולבחון כיצד להתאים את הלמידה למציאות המשתנה. בעירייה הדגישו את חשיבות הכנס כמקום למפגש בין אנשי מקצוע מהארץ ומהעולם ולפיתוח רעיונות חדשים בתחום החינוך.
הסקר נערך על ידי מכון קנטאר בקרב 607 משתתפים מכל רחבי הארץ: 201 בני נוער בגילאי 14 עד 17, 204 הורים ו־202 מורים ומנהלי בתי ספר. לפי הנתונים שנמסרו, טעות הדגימה הכוללת היא כ־4.1%, כאשר בפילוחים לקבוצות המשיבים השונות אי־הוודאות הסטטיסטית גבוהה יותר.
הממצאים אינם מתייחסים לתלמידי ירושלים בלבד, אלא לעמדות המשתתפים בסקר הארצי שהוצג בעיר. עם זאת, הם מעלים שאלה שרלוונטית גם להורים ולתלמידים בירושלים ובכל הארץ: אם בני הנוער מרגישים שבית הספר אינו מכין אותם מספיק לחיים, האם הגיע הזמן לשנות לא רק את הדרך שבה מלמדים, אלא גם את מה שמלמדים?
זכויות יוצרים: המערכת משקיעה מאמצים רבים באיתור בעלי זכויות היוצרים בתכנים המופצים ברבים. במידה ופורסמה מדיה שבעליה אינו ידוע, השימוש נעשה לפי סעיף 27א לחוק זכויות יוצרים. אם הנכם בעלי הזכויות, ניתן לפנות אלינו לצורך הוספת קרדיט או הסרת התוכן.
