המשרד להגנת הסביבה יזמן את קצא"א לשימוע – וזו הסיבה

היתר רעלים ניתן לעוסק ברעלים, ומטרתו להגן על הסביבה ועל בריאות הציבור. חברת קצא"א עוסקת בשינוע, בהובלה, באחסנה, בפריקה ובטעינה של נפט גולמי. אלו כרוכים בסיכונים של ממש לסביבה ולבריאות ועלולים לגרום לדליפות ולפריצות של נפט ודלק. לנוכח פעילות קצא"א, המשרד להגנת הסביבה סבור שקיים סיכון לאירועי זיהום ולאירועי חומרים מסוכנים ביבשה העלולים להוביל לזיהום קרקע ומים. כמו כן קיים סיכון לגרימת זיהום אוויר ומפגעי ריח במהלך התפעול והאחסון, כפי שאירע לא אחת בשנים האחרונות. נוכח אירועים בעלי השלכות סביבתיות שאירעו בחברת קצא"א וממצאי תחקירים שהתבצעו בעקבותיהם, ולנוכח בקשת החברה לבחון את הגדלת הכמות השנתית של הדלקים הפוסיליים שישונעו ויאוחסנו – עלה במשרד להגנת הסביבה הצורך בעדכון התנאים בהיתרי הרעלים, כך שיבטיחו הגנה ראויה לסביבה ולאוכלוסייה מפני הסיכונים שבפעילות חברת קצא"א.

במסגרת ההיתרים שניתנו לחברה בחודש אפריל, נותרה על כנה הכמות השנתית הקודמת חרף בקשת החברה להגדיל את הכמויות השנתיות במתקניה באילת ובאשקלון. כמו כן, הממונה במשרד להגנת הסביבה הוסיף תנאים מעודכנים, בין השאר, בשים לב להתפתחויות ולשינויי התקנים והרגולציה ולדרישות המקובלות במדינות המפותחות. במסגרת העתירה שהגישה קצא"א כנגד החלטה זו של הממונה במשרד, הגישה המדינה אתמול (05/07), באמצעות פרקליטות מחוז הדרום – אזרחי הודעת עדכון בהליך שמתנהל בבית המשפט לעניינים מנהליים בבאר שבע בפני כבוד השופט אליהו ביתן.

בהודעה נכתב כי המשנה לפרקליט המדינה (עניינים אזרחיים) אורית קוטב קיימה כמה דיונים שבהם נשמעו העמדות המשפטיות והמקצועיות של משרדי הממשלה הרלוונטיים – המשרד להגנת הסביבה, משרד האוצר, משרד האנרגייה, רשות החברות הממשלתית, משרד המשפטים והפרקליטות – בשאלת סמכותו של המשרד להגנת הסביבה לקבוע מגבלה על הכמות השנתית לעיסוק.

"בתום הדיונים הכריעה המשנה לפרקליט המדינה כי בנסיבות המקרה הקונקרטיות העומדות לדיון, המשרד להגנת הסביבה מוסמך להגביל בהיתר רעלים שניתן מכוח חוק חומרים מסוכנים את הכמות השנתית לעיסוק ברעלים", נכתב בהודעת המדינה. עוד צוין בהודעת המדינה כי עמדת המשרד להגנת הסביבה היא שהתנאים החדשים להיתר הרעלים נדרשים למניעת סיכונים סביבתיים ולמזעורם הנובעים מעצם עיסוקה של קצא"א ברעלים ונובעים, בין השאר, משינויים אשר חלו במתקניה. לפיכך התבקש בית המשפט לקבוע את הדיון למחצית חודש אוגוסט. במסגרת הדיונים שהתקיימו בנושא, גורמי המקצוע במשרד להגנת הסביבה ציינו כי הצורך במגבלת כמות שנתית נובע, בין השאר, מהסיכון לאירועי חומרים מסוכנים שנובע מתפעול יתר שגובר ככל שהכמות השנתית שעוברת במתקני קצא"א עולה – וזאת כפועל יוצא של פעולות רבות יותר של פריקה וטעינה. כמו כן, לתוספת הכמות השנתית יש השלכות סביבתיות נוספות כגון על פליטת מזהמים לאוויר, ואף הן בסמכות הממונה לפי החוק במשרד להגנת הסביבה.

ברקע הדברים, תשתיות קצא"א אשר כוללות תשתיות אחסון, פריקה וטעינה ממוקמות על קו החוף ובסמוך לו בערים אשקלון ואילת, בקרבת אוכלוסייה ושימושים רגישים. תשתיות השינוע וההובלה של הדלקים הכוללות קווי צנרת ארוכים באורך מאות קילומטרים (אילת-אשקלון-חיפה) חוצות אזורים רגישים לרבות שמורות טבע, אגני ניקוז ומרכזי אוכלוסין. כמו כן, במהלך השנים התרחשו כמה אירועי דליפת נפט מתשתיות קצא"א אשר הובילו לזיהום קרקע ומים ולפגיעה בסביבה וסיכנו את בריאות הציבור. נוסף על אלו, תושבי אילת ואשקלון סובלים ממטרדי ריחות, בין השאר כתוצאה מפעילות החברה.

כפי שצוין בהודעת העדכון לבית המשפט, המשרד להגנת הסביבה יזמן את קצא"א לשימוע בעניין בקשתה להגדלת הכמות השנתית, תנאי היתר הרעלים החדשים למתקניה באילת ובאשקלון וקו הצנרת הארצי שהיא מפעילה. עוד נקבע כי בנסיבות המקרה, המשרד להגנת הסביבה ילבן את הנושא מול משרדי הממשלה הרלוונטיים – משרד האוצר ומשרד האנרגייה – ובמידת הצורך תובא סוגיית המדיניות בפני הפורום המתאים. יצוין כי טרם הוצאת ההיתרים החדשים הוזמנה קצא"א לטעון את טענותיה בפני הממונה במשרד, אך בחרה להימנע מכך. כעת, לפי הסיכום בין גורמי המדינה, יזמן המשרד להגנת הסביבה את חברת קצא"א פעם נוספת לשימוע.

השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: "היתרי הרעלים נועדו להגן על הסביבה ועל בריאות הציבור. שינוע ואחסון דלקים פוסיליים מעלים חששות לסיכונים גדולים לבריאות הציבור ולסביבה, ולכן יש צורך בפיקוח ובקרה ברמה הגבוהה ביותר. גורמי המקצוע במשרד ישקלו את כל הטענות בצורה עניינית ומקצועית, ללא מורא, על מנת להבטיח כי תנאי היתרי הרעלים יתנו הגנה ראויה לציבור ולסביבה ויבטיחו מניעת מפגעים ומטרדים לתושבים".