בימים האחרונים הוגשה לבית המשפט באמצעות עו"ד מוטי בן מיכאל, בקשה לאשר תביעה ייצוגית נכון מכון ויצמן למדע לאחר שלקוחות הקאנטרי קלאב גילו שהמרכז מצלם באמצעות עשרות מצלמות נסתרות הפזורות בו – את כל הבאים בשעריו, ללא הצבת שילוט מתאים ובכך פעל בניגוד להנחיות הרשות להגנת הפרטיות. סכום התביעה הכולל: 10 מיליון שקלים.
בבקשה נכתב כי "כלל לקוחותיה וכלל הנכנסים בשעריה של המשיבה (לרבות מנויים ואורחים) – מרכז הנופש של מכון ויצמן למדע – המפעיל קאנטרי קלאב בעיר רחובות, אשר פרטיותם הופרה בשבע השנים האחרונות ללא קבלת הסכמתם, בדרך של צילומם בסתר, ללא שעובדת היותם מצולמים צוינה בפניהם באמצעות שילוט מתאים וברור".
עוד נטען כי המצלמות הוצבו במלתחות המכוונות למקלחות, בחדר הכושר, בשתי הבריכות, במדשאות הצמודות לבריכות, בדרכי הגישה לבריכות ובשטחים ציבוריים ברחבי הקאנטרי קלאב. "כיצד למשל רלוונטי לשים מצלמת מעקב בתוך מלתחות, מבלי שקיים שלט המתריע על כך?", נכתב בבקשה בה נטען כי לו הייתה יודעת המבקשת – ו/או חלק מחברי הקבוצה – כי הם מצולמים, היו מדירים רגליהם מהמקום, ולכן רווחי מרכז הנופש של מכון ויצמן הינם "עשיית עושר בלא משפט", כלומר התעשרות שלא כדין בגלל שלא הוצב שלט.
בתוך כך יצוין כי הרשות להגנת הפרטיות, פרסמה הנחיה המבהירה את חובות המעסיקים בשימוש במצלמות מעקב בכל מקומות העבודה במשק, בעמדת הרשות מ-2010 צוין כי: "כיוון שבמקרים רבים הציבור הצפוי להיקלט בעדשות המצלמה איננו מוגדר או מזוהה מראש במיוחד כאשר מדובר במצלמות המוצבות במרחב הציבורי, אמצעי הידוע המינימלי הוא הצגת שלטים בסמוך למקום בו המצלמה מותקנת. יש להציב את השלט גם בכניסה לאזור הכיסוי של המצלמה גם אם פירושו של דבר הוא התקנת השלט הרחק ממיקומה".
