לפני חודשיים וחצי בעיצומה של העבודה על היצירה "בייבי בום" לקראת פסטיבל הפסלים החיים התשיעי של רחובות, צלצל הטלפון של הבמאית המוערכת רינת גליקו. זמן קצר לאחר מכן היא הבינה שהחיים מחד והיצירה מאידך, כבר לא יהיו אותו הדבר. יהונתן טויזר, 35, אחד משלושת השחקנים והכוריאוגרף של היצירה, נהרג בתאונת דרכים.
"זה היה נורא ואיום – ועדיין זה נורא ואיום", מספרת גליקו השבוע. "הוא היה בן אדם מאוד מיוחד ובעצם קשה להגיד על יהונתן 'היה'. הוא האדם הכי חי שהכרתי, חי את החיים בעוצמה ובאופן מלא, רקד, נסע, טייל. יהונתן היה גם רקדן, גם שחקן וגם לימד ילדים אוטיסטים בבית ספר בתל אביב והבשורה הזו היממה אותנו – הדבר הזה עדיין רעידת אדמה בשבילנו, פשוט הפך את הכל. מה שמנחם בסיפור הזה הוא שבמותו הוא הציל חיים של כל כך הרבה אנשים לאחר שאיבריו נתרמו לשישה אנשים. כמובן שאנחנו מקדישים לול את העבודה הזאת – ואת כל העבודות שנעשה מהיום והלאה כקבוצה, נקדיש ליהונתן. זה המעט שאפשר לעשות כדי להזכיר אותו".
איך בכל זאת התאוששתם בכדי לעבוד על היצירה?
"קשה לעבוד על זה בלעדיו, בגלל שהיה רקדן הוא היה עושה לנו את הכוריאוגרפיה. גם בעבודה הקודמת הוא היה אחראי על הכוריאוגרפיה ואי אפשר היה להתעלם ממנו. היה לו תפקיד מרכזי ואנחנו כל הזמן אומרים 'אם הוא רק היה פה הכל היה פשוט יותר, הוא היה פותר את כל הלבטים שלנו, מה להוריד ביצירה ואיזו כוריאוגרפיה לעשות'. ב'בייבי בום' התינוקות רוקדים ועושים הרבה שטויות על הבמה – והוא היה כזה, ילד ניצחי, הכל היה יוצא החוצה דרך האישיות הכובשת שלו".
הייתה מחשבה שלא לקיים את היצירה בעקבות מותו?
"היה רגע כזה, אבל החיים יותר חזקים מהכול ולמרות הכל אנחנו חיים – והדרך הכי טובה לזכור את יהונתן היא דווקא לחיות את החיים אותם באופן מלא, לצחוק, ליהנות, להיות עד הסוף בטוב. הוא היה בן אדם מאוד מאוד חיובי ואני לא חושבת שהוא היה רוצה שמשהו ייעצר בגללו – אלא ההפך, הוא היה רוצה שנמשיך לשחק בחיים האלה".
אל פסטיבל הפסלים החיים הגיעה רינת גליקו דרך ג'רום ארוש, המנהל המקצועי המוכשר של הפסטיבל. אשתקד, יחד עם יהונתן ז"ל ושתי השחקניות הנפלאות, נרקיס גול ורדי ואורטל צבר, היא ביימה את "טרנטה, אבל לפניך", שקצר הצלחה מרובה ואף זכה בפרס חביב הקהל. "את ג'רום אני מכירה הרבה שנים. אנחנו חברים טובים מהמקצוע ובשנה שעברה עשיתי עבודה בפעם הראשונה לפסטיבל – תיאטרון מסכות במרכזו שלושה זקנים שיושבים על ספסל רחוב, עם מסכות ובעצם מראים את כל העולם הצעיר מנקודת המבט שלהם, מה שנראה כעוד ערב שגרתי ואפור הופך במהרה לחגיגה וביטוי של רגשות, תשוקה לחיים וחלומות. השנה, לאחר היצירה הזאת, היה לי את הרעיון לקחת דווקא את הצד השני של החיים, שהם שלושה תינוקות בתוך לול – בעקבות מותו של יהונתן, פתאום כל התכניות השתנו". ביצירה, שתוצג כאמור בשבוע הבא יוצג פסל חי ובועט של שני תינוקות בלול, משחקים, מגלים את העולם ועושים גם בלגאן – וכשתראו אותם צבינו מה באמת חשוב בחיים. על עיצוב המסכות אמונה אולגה רוס.
זכויות יוצרים: המערכת משקיעה מאמצים רבים באיתור בעלי זכויות היוצרים בתכנים המופצים ברבים. במידה ופורסמה מדיה שבעליה אינו ידוע, השימוש נעשה לפי סעיף 27א לחוק זכויות יוצרים. אם הנכם בעלי הזכויות, ניתן לפנות אלינו לצורך הוספת קרדיט או הסרת התוכן.
