קרן הארנונה במזכרת בתיה – המועצה המקומית מפרסמת הסבר מורחב לציבור התושבים המובא כאן כלשונו:
במענה לשאלות השונות שקיבלנו למועצה, חשוב להכיר ולהבין כי מזכרת בתיה כרשות מקומית, היא חלק ממרכז השלטון המקומי, שהוא הגוף המייצג אותנו מול המדינה, פועל למעננו בסיוע להשגת תקציבים, להסרת חסמים ועוד ועוד, בלי מרכז השלטון המקומי, היו הרשויות המקומיות, מסורסות ע״י הממשלה (כל ממשלה).
הסולידריות בין כלל הרשויות המקומיות תחת השלטון המקומי היא חשובה מאוד בכלל ובמיוחד בימים אלה של חוסר יציבות פוליטית וחברתית.
בהתייחס לקרן הארנונה:
1. הנתונים שהציג האוצר לאחר גרירת רגליים לא משקפת את המציאות במזכרת בתיה. איש לא דיבר איתנו, כך שלא ברור על מה מסתמכים הנתונים.
2. המודל בנוי על הפרשה שנתית לקרן של עד 28 אחוז מהגידול בהכנסות של ארנונה עסקית ביחס לשנה הקודמת וקבלה של כ-₪2,000 על כל יחידת דיור שהרשות תבנה.
3. לאחר שנים ארוכות של תכנון ועבודה מאומצת אושרה למועצה תכנית אסטרטגית להקמת פארק טכנולוגי כדי לאזן את ארנונת המגורים הגרעונית (אף רשות לא יכולה להתנהל על בסיס ארנונה למגורים בלבד, הארנונה מעסקים הכרחית כדי לאזן את הגרעון מהמגורים ולספק רמת שירותים נאותה).
4. המועצה השקיעה סביב 40 מיליון ש״ח, באמצעות הלוואות בנקאיות, לטובת קידום ופיתוח הפארק הטכנולוגי, כדי לחזק את היכולת הכלכלית של הרשות ואת רמת השירותים הניתנים לכם, התושבות והתושבים.
5. מה שיקרה אצלנו לאור כל האמור לעיל: לאחר שנים ארוכות, כל שנה צפוי גידול בארנונה עיסקית (מעצם העובדה שיקומו פה מבני עסקים חדשים בפארק הטכנולוגי) מה שיאלץ אותנו לשלם לקרן. מנגד, אומנם יש תכנון לשכונה חדשה ולהתחדשות עירונית בשיכונים הוותיקים, רק שנכון להיום אין צפי מעשי לתחילת בניה בשנתיים הקרובות. כלומר, בשורה התחתונה, בשנים הקרובות נמצא את עצמנו בעיקר מעבירים לקרן מהארנונה העסקית שלנו, זו שטרחנו ועמלנו כל-כך לייצר בכדי לאזן את תקציב הרשות, לפתח את המושבה ולספק רמת שירותים נאותה לתושבים.
6. על הכוונה הטובה לכאורה של הממשלה באישור חוק הארנונה: מהלך החקיקה קודם במסגרת חקיקת בזק (חוק ההסדרים). אם מהלך זה כל כך חשוב מדוע הוא לא קודם במסגרת חקיקה רגילה ובשותפות עם כלל השותפים?
7. חשוב להכיר שמעולם המדינה לא נכנסה לכספי הרשויות המקומיות. כידוע, עסקים משלמים מספיק מיסים למדינה (מע"מ ומס הכנסה). ארנונה משלמים לרשות המקומית כדי שהרשות תוכל לספק שירות לעסקים ולאזן את העובדה שכל תושב הוא עקרונית גרעוני מאוד. האם מהלך זה אמור לייצר מקור הכנסה שעה שמקצצים במקור אחר?
8. מעשה "רובין הוד" של לקחת מהחזקים לכאורה ולהעביר לחלשים נשמע מאוד יפה. מה שיקרה בפועל הוא שאותן רשויות שבונות על כספים מהקרן תמשכנה להיות חלשות ולא יהיה להן שום תמרוץ להתפתח וליזום, בעוד שראשי רשויות שנלחמו ועמלו כדי לאזן את הרשות שלהם, יאלצו למצוא מקורות אחרים לאיזון, מה שעלול בלית ברירה לחייב העלאה של הארנונה למגורים. להזכירכם, המועצה לא יזמה מצידה העלאת ארנונה למגורים ב-5 השנים האחרונות כי היא פעלה ביעילות תוך יצירת הכנסות יזומות.
9. כאמור הקרן נועדה כביכול לפתור את משבר הדיור. אם המדינה רוצה את השלטון המקומי כשותף כלכלי עליה להציג תכנית דיור לאומית שגם תושבי מזכרת בתיה יהנו ממנה. במצב זה השלטון המקומי יגיע לשולחן הדיונים עם חקיקה מסודרת ולא כזו שמעבירים בחטף דרך חוק ההסדרים.
10. אנו מאמינים כי החוק הזה באופן שהועבר, לא יפתור את בעיית הדיור בישראל. יש בו בעיות משפטיות לא קטנות – ולבסוף כמו כל הרעיונות היפים על הנייר כשהם יתנגשו עם המציאות יבינו שזה הרבה יותר מורכב ורק רשויות מעטות "יהנו" ממנה.
11. הקרן אמורה לגייס בשנה הראשונה כ-200 מיליון שקל וכל שנה היא מתוכננת לגדול. החוסר הקיים כיום בכלל הרשויות הוא עצום, ההערכה מדברת על לפחות 7 מיליארד ש"ח, לכן מעשית זה לא ממש בשורה.
12. מה שעוד מקומם בכל הסיפור הזה, זה שבקופת רשות מקרקעי ישראל יש עשרות מיליארדי שקלים שהגיעו ממכירת קרקעות המדינה הנמצאות בתוך הרשויות המקומיות. אם כך מדוע שהמדינה לא תשתמש בכסף הזה לסייע ולעודד רשויות מתקשות ליזום ולהצליח. הכי קל לחלק דגים – אך כולנו למדנו שמי שמתרגל לזה לא יפסיק לבקש עוד ועוד.
13. משנת 2016 קיימת "קרן לצמצום פערים" בהובלת משרד הפנים. מזכרת בתיה על אף מצבה הכלכלי הקשה לא קיבלה סיוע מקרן זאת בטענה שהיינו רשות בסוציו 9. מי כן קיבל כספים מהקרן הזו? רשויות שהן עצמן איתנות ועשירות אך בדירוג סוציו נמוך. כך הם פני הצדק לצערנו.
14. מדינת ישראל מחלקת "מענקי איזון" לרשויות שהן חלשות כלכלית, המענקים האלה מצומצמים בשנים האחרונות וגם השנה מתוכנן קיצוץ בתקציב זה. במקום שהמדינה תעודד יזמות של רשויות ובהתאם לכך תמרוץ, נכנסים לקופת הרשויות המקומיות שיזמו צמיחה עיסקית כמו מזכרת בתיה ומנסים לנגוס על חשבון התושבים שלנו.
15. נושא הסדרת הארנונה תקוע כבר עשרות שנים. מדוע לא מקדמת המדינה רפורמה מקיפה בארנונה? מדוע בנק הממוקם ברשות מקומית אחת משלם רבע מהארנונה העסקית שמשלם אותו בנק הממוקם ברשות מקומית אחרת? מדוע לא בוחנים תעריף ארנונה בהתאם לשווי הנכס ורק על ידי גודל? נדרשת רפורמה משמעותית בנושא צו הארנונה!
16. אנו עדיין מקווים שיימצא מתווה מוסכם בשותפות אמיתית סביב שולחן אחד. מתווה שבאמת יטפל בבעיית הדיור ויתן מענה לדור הצעיר שלא מסוגל לקנות דירה. רק בשותפות אמיתית של כלל השחקנים – משרד השיכון, רשות מקרקעי ישראל, מינהל התכנון, השלטון המקומי, משרד האוצר ועוד – נוכל באמת לקדם את פתרון משבר הדיור וסיוע לרשויות.
אז אנחנו שובתים, למען עתיד התושבות והתושבים שלנו.
◼️ לקבוצת החדשות במזכרת בתיה לחצו כאן
