אם אין תורה ויראת שמים – אין דרך ארץ. אם אין דרך ארץ – חוצפא יסגא והאמת נעדרת. כמאמר הגמרא (סוטה מ"ט ב') על דבר הימים בסוף הגלות לפני ביאת המשיח (רש"י) "בעקבות משיחא חוצפא יסגא, ויוקר (המחיה) יאמיר, הגפן תתן פריה והיין ביוקר… והאמת תהא נעדרת, נערים פני זקנים ילבינו, זקנים יעמדו מפני קטנים… ועל מה יש לנו להשען? – על אבינו שבשמים".
באין משילות – איש הישר בעיניו יעשה. האופוזיציה אינה מקבלת את תוצאות הבחירות. הקואליציה איננה מתחשבת בדעת המיעוט. זכור נזכור! לולא מוראה של מלכות איש את אחיו חיים בלעו. הבנקים מכניסים ידם לכיסם של האזרחים ונוגסים. נוטלים מלקוחותיהם מלוא חופניים בעוד שעל החסכונות נותנים מקומצם. יוקר המחיה מאמיר. הפשע פשה ברחובות ואין מושיע. זו בעיה כלל עולמית של עולם השפע. העולם המערבי חסר חמלה. קפיטליזם חזירי. כמאמר המשנה (אבות ה' י') "האומר שלי שלי ושלך שלך זו מידה בינונית ויש אומרים זו מידת סדום".
התורה מספרת "ואנשי סדום רעים וחטאים לה' מאד" (בראשית י"ג י"ג). הגם שסדום היתה עשירה לא היה בה קמצוץ חמלה. כמסופר בתורה (שם י"ג י') "כולה משקה" מפרש רש"י "ארץ נחלי מים". "כגן ה' " מפרש רש"י "ארץ מישור" טובה כארץ מצרים לנטיעת אילנות נושאות פרי וזריעת זרעים. ארץ ללא בצורת ורעב. גן עדן של ממש אבל אנשי סדום לא ידעו נתינה מהי, לא חמלו על הנזקק והנצרך. הם היו רעים וחטאים לה' מאד. רק הכופר באלוהות, האינו מאמין מסוגל לחשוב שמה שיש לו בא לו מכוחו ועוצם ידו ולכן הוא סבור ששלי שלי ושלך שלך. זו מידת סדום. היא מידה בינונית.
גרוע מכך, האומר שלי שלי ושלך גם שלי – רשע – כך מגדירה אותו המשנה במסכת אבות (שם). מידה זו מתירה לאדם לגנוב מהשני לשדוד אותו ולחמוס אותו שהרי מה ששלך גם הוא שייך לי.
לוט בחר לעזוב את דרכו של אברהם אבינו מכניס האורחים בעל מידת הנתינה ואין שני לו בזו המידה הטובה. לוט בחר לחיות בסדום בה נחקק חוק: כל המכניס אורחים דינו מוות מכאן הדרך לפשעים ולחטאים קצרה. לא בכדי הקב"ה הרבה תורה ומצוות כדי לצרף את הבריות. ובכלל, תלמוד תורה בא לחנך כל איש מישראל לרכוש מידות טובות כמו גמילות חסדים ערבות ועזרה הדדית.
בכך ייחודנו והיא היא הערובה לביטחוננו. לא בכדי אנחנו מייחלים למשיח בן דוד שיבוא מהרה ויגאלנו מחוליי החברה האנושית ויכניסנו תחת כנפי השכינה. כפי שעשתה רות המואבייה שפרשה מעולם המידות הרעות של סבה לוט ונכדו מואב וכן בועז שדבק במידותיו של אברהם אבינו שהתנהל כאיש של חסד ואמת. בזכות המידות הטובות זכו שמלך המשיח יצא מחלציהם ויביא הגאולה.
כל מי שיש בידו "עין טובה, רוח נמוכה ונפש שפלה" (אבות ה' י"ט) הרי הוא מתלמידי אברהם אבינו. רבי עקיבא מברטנורא מבאר עין טובה "מסתפק במה שיש לו ואינו חומד ממון אחרים" כפי שאמר אברהם למלך סדום (בראשית י"ד כ"ג) "אם מחוט ועד שרוך נעל ואם אקח מכל אשר לך". רוח נמוכה "ענווה יתירה" כמאמר אברהם אבינו (שם ח"י) "ואנוכי עפר ואפר". נפש שפלה "זהירות ופרישה מן התאוות" כמאמר אברהם אבינו (שם י"ב) "הנה נא ידעתי כי אשה יפת מראה את". משמע שעד כה לא הבחין ביופיה מפאת הצניעות.
כל עוד לא רכשנו מידות טובות, לא ניתן לבנות חברה שוויונית צודקת המכבדת כל בן אנוש באשר הוא ויוצרת עולם שכולו טוב. בונה גן עדן עלי אדמות. לכן על מדינת ישראל לאמץ את תלמוד התורה כערך יסוד המחייב את כל האזרחים לרכוש באמצעותה מידות טובות שיחברו את כל האזרחים יחד שבטי ישראל.
הרב יוסף דב סולוביצ'יק במאמרו "איש ההלכה" מסביר שעל היהודי מוטלת החובה לשאוף להגיע למצב בו רגליו עומדות על הקרקע וראשו מגיע השמימה במטרה למלא ייעודו להיכנס אל תוך שוק החיים ולהשליט בו סדר הרמוניה ואחדות. דווקא בחברת החופש השפע והשוויון יש ביסודות תורתנו הקדושה רעיונות נפלאים לסדר בהם את חיינו לטוב. לכן אמרו חכמים (קידושין ל' ב'): בראתי יצר הרע בראתי תורה תבלין לה. פגע בך יצר הרע משכהו אל בית המדרש. "יצר לב האדם רע מנעוריו" (בראשית ח' כ"א) אם אדם מנער עצמו ממצוות יצר הרע הוא השטן משתלט עליו. כל החי חיי מתירנות מופקרים בלי עול ידרדר לאלימות.
