מבזקים
"ניצל ברגע האחרון": יו"ר המועצה הדתית ברמת גן נפגש עם החובשים שהצילו את חייו בפיגוע הדקירה הטיפול הרפואי הסתבך: מטופל ב"זמר" חטף אמבולנס – דהר בכביש 4 ונעצר אחרי מצוד משטרתי דרמטי אבן דרך ברובע הכניסה בירושלים: טופס 4 הוענק לקריית הממשלה המחוזית החדשה 800 מיליון ש״ח למצפה רמון: 3,000 דירות בדרך שדרוג לנוסעים בבית שמש: 10 סככות חדשות הותקנו בתחנות האוטובוס ברחבי העיר נמל אשדוד ומשרד התחבורה מחזקים שיתוף פעולה: "תשתית קריטית לשגרה ולחירום" שוד בתחנת דלק ברמלה נגמר מהר מהצפוי רגע דרמטי בכביש: שוטרות מג״ב חילצו נהג מחוסר הכרה תאונת עבודה בשדרות: פועל התחשמל ונפצע דו״ח חריף של מבקר המדינה על הנגב: בן גביר תוקף, בנט מאשים תל אביב: גבר כבן 30 טבע ופונה במצב אנוש הלילה: חסימת כביש 2 באזור נתניה כשאישה לא אומרת הכול: ההכשרה החדשה בקריית מלאכי הרצליה: חשוד בעבירות מין בקטינות נעצר מרדף ברמלה: שדד תחנת דלק באיומי סכין ונעצר תוך דקות על ידי המשטרה תאונה קשה בנתניה: רוכב קורקינט חשמלי נפגע ממשאית סמוך לתחנת הרכבת כפר סבא נערכת לנוער: אלכוהול הוחרם לפני יציאה למסיבה נוסעים ברכבת הקלה בירושלים? שימו לב לשינוי הערב “דמה אינו הפקר”: 30 שנות מאסר לרוצח מבאר שבע נוסעים ברמלה? אלה הרחובות שייחסמו מהלילה

הראל שהם: "הלב מדמם, המוח עדיין לא מעכל את הזוועות"

חבר מועצת העיר רמלה המועמד לראשות העיר פרסם לפני זמן קצר רשומה משמעותית, כהגדרתו, והנה היא כלשונה

פוסט קצת ארוך, אבל אולי המשמעותי ביותר שאי פעם פירסמתי.

אתחיל מהסוף: ממש בקרוב אחדש את המסע שלי לראשות העיר רמלה. מסע שהתחיל בדיוק לפני שנה. מסע שמציב אלטרנטיבה למשהו אחר, חדש, רענן. כזה שמביט למציאות בעיניים ולא מתחבא מאחוריה.

זה לא יהיה קל. הלב מדמם, המוח עדיין לא מעכל את הזוועות ומהעיניים זולגות דמעות עם כל "הותר לפירסום" מקולל.

זה לא יהיה קל. כי חלק מחברי הרשימה וצוות הקמפיין שלי עדיין במילואים (אני השתחררתי ממש לא מזמן) וכנראה יידרשו לבחור בין העיר האהובה למדינה הכואבת.

זה לא יהיה קל. כי פתאום נושאים כמו ניקיון, חינוך והתחדשות עירונית ניראים לנו כ"כ חסרי חשיבות לעומת 136 חטופים, מעל 1,300 נרצחים ומאות אלפי מפונים שרק מייחלים לרגע בו יוכלו לשוב לביתם.

זה לא יהיה קל, אבל לצערנו, זאת המציאות. הממשלה קבעה שב-27/2, תתקיימנה הבחירות המוניציפליות. לדעתי, מוקדם מידי, אבל זאת ההחלטה.

חשבתי המון מה הצעד הנכון לעשות עכשיו: האם להחריש, כפי שעשיתי ב-100 ימים האחרונים, ובעצם לאפשר ע"י שתיקתי את המשך המציאות הקיימת בעיר ל-5 שנים נוספות או לצאת למסע קצר, שינסה להניח לרגע בצד את כל מה שקורה בארץ ולהתמקד בנו, ברמלה.

בחרתי באופציה השנייה. מתנצל מראש בפני מי שיגידו שלדבר על הכשלים בחינוך ובביטחון אישי, זה לא שייך עכשיו. מוזמנים לדפדף, מבטיח לא להיעלב. מתנצל מראש בפני מי שיגידו שמאבק על ראשות העיר בעת הזאת הוא לא ציוני ופוגע באחדות (כראש הרשימה עם הכי הרבה משרתי מילואים מבין הרשימות בעיר, נראה לי שיהיה קצת קשה לומר את זה עלינו). בכל אופן, מוזמנים להפנות את הביקורת למי שכפו עלינו לקיים בחירות בעת הזאת. מתנצל מראש בפני כולם, אבל אין לנו שום זכות לוותר על רמלה. מתחייב לעשות הכל כדי ש-5 השנים הבאות בעיר לא תיראנה כמו 30 השנים האחרונות, גם אם זה אומר לחדד הבדלים ולהציף את הכשלים.

ביום שאחרי המלחמה, מותר גם לנו לפנטז על עירייה שמתפקדת, שירות לתושב ברמה אחרת, מערכת חינוך לתפארת וכל אותם דברים שקיימים כמעט בכל עיר אחרת אבל לא אצלנו. המסע להצלת רמלה 2024 – ממשיכים.

◼️ לקבוצת חדשות רמלה והסביבה בווטסאפ לחצו כאן

צילום: פרטי

דילוג לתוכן