מבזקים
שלוש שנים ל – 7 באוקטובר | זה התחיל בקבוצת ווטסאפ: חני בריגע ו־700 התושבים שהפכו לעורף של ירוחם שלוש שנים ל – 7 באוקטובר | "מאז נפלו השמיים": רון יהודאי נרצח בנובה, וביהוד ממשיכים לשחק בשבילו שלוש שנים ל – 7 באוקטובר | "אל תוותרי עליי": שרון אלוני קוניו יצאה מהשבי וחיכתה עוד 686 ימים לדוד שלוש שנים ל – 7 באוקטובר | טל קופרשטיין למד מחדש לדבר ולעמוד כדי להחזיר את בנו בר הביתה שלוש שנים ל – 7 באוקטובר | הצדעה לאנשי העוטף שבחרו לחיות כאן מחדש שלוש שנים ל – 7 באוקטובר | נועה מרציאנו לא חזרה מנחל עוז, במודיעין היא ממשיכה להשאיר חיים אחריה שלוש שנים ל – 7 באוקטובר | כשישראל חיפשה את נעדריה, ארז משה מלוד עבד כדי להשיב לנרצחים את שמם שלוש שנים ל – 7 באוקטובר | כשהמלחמה החלה, הדר גולדין כבר היה בעזה 3,354 ימים, בסופה הוא חזר לכפר סבא שלוש שנים ל – 7 באוקטובר | "תקווה היא חובה": רייצ׳ל גולדברג פולין איבדה את הירש, אבל לא את הקול שלה שלוש שנים ל – 7 באוקטובר | מהטבח ועד הטיל שפגע בסורוקה: שלוש השנים של פרופ׳ שלומי קודש שלוש שנים ל – 7 באוקטובר | 5,000 פיתות בבוקר אחד: הפלאפל בבאר יעקב שהפך לחמ״ל שלוש שנים ל – 7 באוקטובר | היא שרדה את הנובה עם שבר בעמוד השדרה – היום אסתר מבת ים עומדת ומספרת שלוש שנים ל – 7 באוקטובר | כמעט כל שבוע הוא יוצא מגבעת שמואל כדי להביא ללוחמים אוכל חם שלוש שנים ל – 7 באוקטובר | אשתו נרצחה, הוא נחטף – ובנו חיכה 491 ימים שאבא יחזור שלוש שנים ל – 7 באוקטובר | הוא כבר יצא מהתופת – אבל בן שמעוני מאשקלון חזר כדי להציל עוד שלוש שנים ל – 7 באוקטובר | 505 ימים גדרה חיכתה לעומר – ואז המסוק עבר מעל הבית שלוש שנים ל – 7 באוקטובר | ״אם אני פחות טוב – אנשים ימותו״: המחברת שהשאיר אחריו חן בוכריס מאשדוד שלוש שנים ל – 7 באוקטובר | אחרי שנדקר בפיגוע, רועי מגן יבנה שאל דבר אחד: האם עדיין יוכל להתגייס? שלוש שנים ל – 7 באוקטובר | ״צריכים אותי, עכשיו״: המורה מאילת שיצא מהכיתה למלחמה ולא שב שלוש שנים ל – 7 באוקטובר | 505 ימים חיכתה הרצליה לעומר שם טוב, ואז הוא חזר וכתב: "כמה טוב להיות"
מבזקים
שלוש שנים ל – 7 באוקטובר | זה התחיל בקבוצת ווטסאפ: חני בריגע ו־700 התושבים שהפכו לעורף של ירוחם שלוש שנים ל – 7 באוקטובר | "מאז נפלו השמיים": רון יהודאי נרצח בנובה, וביהוד ממשיכים לשחק בשבילו שלוש שנים ל – 7 באוקטובר | "אל תוותרי עליי": שרון אלוני קוניו יצאה מהשבי וחיכתה עוד 686 ימים לדוד שלוש שנים ל – 7 באוקטובר | טל קופרשטיין למד מחדש לדבר ולעמוד כדי להחזיר את בנו בר הביתה שלוש שנים ל – 7 באוקטובר | הצדעה לאנשי העוטף שבחרו לחיות כאן מחדש שלוש שנים ל – 7 באוקטובר | נועה מרציאנו לא חזרה מנחל עוז, במודיעין היא ממשיכה להשאיר חיים אחריה שלוש שנים ל – 7 באוקטובר | כשישראל חיפשה את נעדריה, ארז משה מלוד עבד כדי להשיב לנרצחים את שמם שלוש שנים ל – 7 באוקטובר | כשהמלחמה החלה, הדר גולדין כבר היה בעזה 3,354 ימים, בסופה הוא חזר לכפר סבא שלוש שנים ל – 7 באוקטובר | "תקווה היא חובה": רייצ׳ל גולדברג פולין איבדה את הירש, אבל לא את הקול שלה שלוש שנים ל – 7 באוקטובר | מהטבח ועד הטיל שפגע בסורוקה: שלוש השנים של פרופ׳ שלומי קודש

זיהום פלסטיק: אמנת הפלסטיק הבין-לאומית

צעד נוסף לעבר אמנת הפלסטיק הבין-לאומית

המשרד להגנת הסביבה מתכונן לקראת דיוני הוועדה הבין ממשלתית בנושא זיהום פלסטיק שתיערך בקוריאה הדרומית בנובמבר 2024

אלעד עמיחי, סמנכ"ל בכיר לשלטון מקומי וחינוך קהילה, המשרד להגנת הסביבה: "גם בעת הזו, ישראל ממשיכה את מחויבותה לקידום אמנה בין-לאומית לטיוב השימוש בפלסטיק ולמניעת הזיהום. האמנה תייצר מחויבות במדינות החברות, תסדיר שימוש מושכל בפולימרים ובחומרים נוספים, תגן על בריאותנו ועל הסביבה מייצור עודף, ותוביל לטיפול טוב בפסולת. רק בעבודה בין-לאומית ויצירת מנגנונים כלכליים נצליח להוביל לעיצוב מוצרים מעגלי, להפחית ייצור ולנקות את הזיהום הקיים"

המושב החמישי והאחרון של ועדת המשא ומתן הבין-ממשלתית בנושא זיהום פלסטיק, כולל בסביבה הימית (INC-4), צפוי להתקיים בנובמבר הקרוב (2024) בבוסאן שבקוריאה הדרומית. הוועדה אמונה על יצירת טיוטה לאמנה חדשה להתמודדות עם פסולת הפלסטיק, שתובא לאישור יותר מ-170 מדינות השותפות לתהליך כינונה במהלך 2025. את מדינת ישראל מייצגות לבנת גולדברג מאגף פסולת במשרד להגנת הסביבה, וירדן שני רוקמן, המרכזת את המשלחת הישראלית לאמנה מטעם המשרד להגנת הסביבה.

המפגש החמישי יהווה את השלב האחרון בתהליך משא ומתן בינלאומי (INC), שהחל בשנת 2022 בהצהרה של UNEA. ההחלטה (5/14) ביקשה מהמנכ"ל של תוכנית הסביבה של האו"ם (UNEP) לכנס ועדת משא ומתן בין-ממשלתית (INC) לפיתוח "מכשיר", אשר אמור להתבסס על גישה מקיפה המתייחסת למחזור החיים המלא של פלסטיק, כולל ייצורו, עיצובו והטיפול בו בסוף חייו.

במפגשים הקודמים, דנו המדינות החברות בטיוטה שהוצעה לאחר המפגש הראשון, כאשר בכל מפגש הכילה הטיוטה עוד הצעות, הסכמות, הסתייגויות והערות מצד המדינות. הטיוטה האחרונה תהווה את בסיס הדיון על הנוסח הסופי המוסכם שיידון במפגש החמישי, ולאחריו ייחתם הנוסח הסופי בשנת 2025.

עמדת ישראל מתקדמת ושואפת לנטר את זרם הפלסטיק, להפחית בייצורו ולמנוע ייצור ושימוש בפולימרים מסוכנים. כמו כן, תומכת ישראל בצמצום השימוש במוצרים בני תחליף, בהנחיה על הקמת מערך אחריות יצרן במדינות למגוון גדול של מוצרים, מנגנון המבטא את עיקרון "המזהם משלם" וכן חיזוק מערך ניטור תנועות פסולת הפלסטיק ברמה הלאומית והגלובלית.

לשם תמיכה מקצועית ושיתוף בעלי העניין, הוקמה בישראל קבוצת היוועצות מקצועית, הכוללת נציגים של תעשייה, תעשיית מיחזור הפלסטיק, אקדמיה, ארגונים לא ממשלתיים, משרדי ממשלה ורשויות מקומיות, המלווה את הנציגים במהלך עבודת ההכנה ומפגשי המשא ומתן.

המפגשים הראשונים התקיימו במשותף עם כל הנציגים, ומהמפגש השלישי ואילך התקיימו דיונים מקבילים בנושאים מקצועיים ונושאים כלכליים. הדיונים במפגש הרביעי, שהתקיים באפריל האחרון בקנדה, התקיימו במספר קבוצות עבודה כדי לקדם נוסח מוסכם במגוון נושאים העומדים בבסיס האמנה, כגון ייצור פלסטיק ראשוני, איסור ייצור כימיקלים מסוכנים (בפלסטיק), מנגנוני דיווח, שקיפות ועוד.

בנוסף לדיוני המליאה ולקבוצות העבודה, חברה ישראל בקבוצת המדינות המפותחות, שאינן חברות באיחוד האירופי (JUSCANNZ), הנפגשות יחד לדון בסוגיות שונות, על מנת לקדם אינטרס מאוחד משותף מול המליאה.

כמו כן, הצטרפה ישראל לקואליציית המדינות השאפתניות בנושא האמנה – High Ambition Coalition to End Plastic Pollution, הקוראת ליצירת אמנה שאפתנית ואפקטיבית, שתוביל להפחתה בזיהום המצטבר ובזיהום הקיים, תוך שימוש במגוון כלים כלכליים ורגולטוריים.

לאתר הקואליציה לחצו על הקישור.

התמודדות עם פסולת וזיהום פלסטיק, היא אתגר כלל עולמי חוצה גבולות וימים, המחייב התייחסות בין-לאומית משותפת תוך תכנון ארוך טווח. לצד האתגרים הביטחוניים הרבים בישראל, אנו מחויבים להמשיך ולהתגייס לטובת ההתמודדות עם שינוי האקלים, ושמירה על הטבע ועל הסביבה, מחויבות הכוללת, בין השאר, את צמצום השימוש בפלסטיק, סגירת מעגל החיים של המוצרים והחומרים, וכמובן טיוב הטיפול בפסולת הפלסטיק.

רקע להסכם ולתהליך:

בעולם מיוצרים כיום כ-400 מיליארד טונות של פלסטיק, עם תחזית לייצור של טריליון עד לשנת 2025. כ-70% מסך ייצור זה, מושלך כשנה לאחר הייצור. כלומר הרבה פסולת לטפל בה, והרבה מוצרים חדשים לייצר. ההערכה של ה-OECD היא כי 20% מהפסולת אינה מנוהלת נכון (מושלכת לסביבה, לים, נשרפת וכדומה), ורק כ-9% מסך הפלסטיק העולמי ממוחזר למוצרים חדשים.

המחקרים מראים כי לנוכחות הפלסטיק בחיינו השלכות בריאותיות וסביבתיות רבות. ממצאים מראים השפעות משלב העובר, הילדות והבגרות בתחומים בריאותיים רבים.

במארס 2022, במושב החמישי של עצרת הסביבה של האו"ם (UNEA-5.2), התקבלה החלטה היסטורית לפיתוח מנגנון בינלאומי מחייב משפטית בנושא זיהום פלסטיק, כולל בסביבה הימית. ההחלטה (5/14) ביקשה מהמנכ"ל של תוכנית הסביבה של האו"ם (UNEP) לכנס ועדת משא ומתן בין-ממשלתית (INC) לפיתוח "המכשיר", אשר אמור להתבסס על גישה מקיפה המתייחסת למחזור החיים המלא של פלסטיק, כולל ייצורו, עיצובו והטיפול בו בסוף חייו.

הוועדה החלה את עבודתה במהלך המחצית השנייה של 2022, מתוך שאיפה להשלים את המשא ומתן ולפרסום האמנה החדשה עד סוף 2024. הועידה הציגה תוכנית עבודה של 5 מפגשי משא ומתן (INC), כדי להגיע לנוסח מוסכם. המפגש החמישי צפוי להתקיים בנובמבר 2024. חתימה על האמנה צפויה להתקיים ב-2025 ואז יחל תהליך מורכב של יישום האמנה בחקיקה הישראלית.

 

◼️ לקבוצת איכות הסביבה לחצו כאן

◼️ לקבוצת חדשות מהארץ ומהעולם לחצו כאן

■ לקבוצת מלחמה בישראל חרבות ברזל לחצו כאן

◼️ לרשימת קבוצות הווטסאפ השוות שכדאי לכם להצטרף אליהן – לחצו כאן

זכויות יוצרים: המערכת משקיעה מאמצים רבים באיתור בעלי זכויות היוצרים בתכנים המופצים ברבים. במידה ופורסמה מדיה שבעליה אינו ידוע, השימוש נעשה לפי סעיף 27א לחוק זכויות יוצרים. אם הנכם בעלי הזכויות, ניתן לפנות אלינו לצורך הוספת קרדיט או הסרת התוכן.

צילום: המשרד להגנת הסביבה

דילוג לתוכן