ביום שישי (25.10.24) התקיים בקיבוץ רבדים במועצה האזורית יואב, מול הנוף הפתוח והיפה של השדות וגבעת העפיפונים, אירוע חנוכת מצפה ע"ש אריאל אוחנה ז"ל, אשר נפל בקרב גבורה בקיבוץ בארי ב- 8.10.23. האירוע התקיים בנוכחות בני משפחה, חברים, חברי הקיבוץ ומאות אורחים ומוקירי זכרו.
את הטקס הנחו חבריו של אריאל, חברי שכבת "הפיתמים", והזמר בר צוברי ריגש את הקהל כשביצע את השיר "ניצוצות" שאריאל כה אהב. במהלך הטקס הוסר הלוט מעל השלט ובו דמותו של אריאל והכיתוב "בן רבדים, אוהב אדם ואדמה" וכן המשפט שכה אפיין את אריאל "כל עוד אתה איתי, יהיה בסדר.
האירוע התחבר למסורת הפרחת העפיפונים על ידי הילדים, המתקיימת כל שנה בסוכות, והשנה כל עפיפון סימל זיכרונות, רצונות, חלומות ורגעים שכולם חוו עם אריאל. במקום הייתה עמדת יצירה של "ראש בראש" וכולם היו לבושים בחולצות של אריאל, יוזמת צעירי רבדים, עליה הודפסו סממנים שאפיינו אותו.
אריאל זכרו לברכה גדל בקיבוץ רבדים מגיל שנה. בן לליאת ויניב ואח ליואב גילי ושקד. בילדותו התחנך בגנים הקיבוציים ברבדים עם בני שכבת הגיל שלו שמכונים: ״הפיתמים״. הוא למד בבית ספר "האלה" ובתיכון "צפית" במגמת מדעי הסביבה ותיאטרון. היה פעיל בחינוך החברתי בקיבוץ כחניך ובהמשך כמדריך. שיחק כדורסל החל מכיתה ה׳ ועד כיתה י״ב בקבוצת שועלי צפית, והיה קפטן הקבוצה. קבוצת הנוער נקראת כעת "הפועל יואב צפית אריאל" לזכרו.
אריאל התגייס באוגוסט 2022 לצנחנים. הוא היה לוחם ונגביסט חוד בגדוד 890 . ביום שבת- 7.10.23 בבוקר הוקפץ עם חבריו במסוקים מנבי מוסא שבבקעה. הם היו בתקופת אימון ונשארו שבת גדודית בבסיס. המסוקים שאספו אותם נחתו בסביבות השעה 11 באזור עלומים ומשם הפלוגה שלהם הונחתה לצעוד לבארי. אריאל וחבריו לחמו יחד: עברו מבית לבית, חיסלו מחבלים ושיחררו אזרחים. אריאל לחם בגבורה כ- 30 שעות. מפקדיו סיפרו שחיסל 8 מחבלים. ב- 8.10.23 בשעות הצהריים, נכנס מפקד המחלקה לבית של יובל ומעין בר ז״ל . הקצין נפצע מצרור שירה מחבל שהיה מבוצר בבית. אריאל נכנס לבית על מנת לחסל את המחבל ולהציל את מפקדו שנפצע. אריאל נפגע מצרור כדורים שאחד מהם חדר למותנו. הוא נהרג במקום בשלווה ועם חיוך על שפתיו.
יניב אוחנה, אביו של אריאל סיפר בטקס כי : "היוזמה לבניית "מצפה אריאל" החלה בסיום השבעה, כששלומי אילני, נציג "הפיתמים", הגיע עם רעיון לבנות פרגולה ופינת חמד לזכרו של אריאל, במקום שבו גדל ואהב, מול השדות. זה היה כל כך טבעי ומתבקש שבגבעה שבה אנו ניצבים היום יוקם מצפה לזכרו של אריאל, מקום שמסמל את החיבור לאדמה, לחופש ולטבע. למשימה נרתמו אנשים רבים וטובים, צעירים ובוגרים כאחד. התקציב לבניית המצפה גויס מהמשפחה הקרובה ומחברים רבים שתרמו ברוחב לב לקמפיין גיוס המונים. בבניית המצפה הושקעה מחשבה רבה, וכל דבר בו מתקשר ומזכיר את אריאל. בהמשך, יוצבו במקום אלמנטים נוספים: מסבירן שיספר על אריאל ודרכו, משחקי אבן גדולים כמו שחמט, דמקה ושש-בש – משחקים שאריאל אהב, ופינות ישיבה שיצרו בני המצווה ברבדים".
עוד הוסיף יניב כי: "תהליך בניית המצפה חיבר אנשים רבים שאריאל נגע בהם, במהלך תשע עשרה שנותיו- זכינו ב"פיקדון קצר מועד" כפי שאומרת ליאת. ילד שמח, מנהיג, חבר אמת שרואה את האנשים סביבו, אצל אריאל "לא היו אנשים שקופים", חד כתער, חריף, יזם עסקי, רואה ארבעה- חמישה צעדים קדימה, ומצחיק בטירוף. ילד שאהב את: המשפחה, חברים, את הקיבוץ, השדות, הנחל, הטבע, כדורסל, שח-מט, לטייל, לבשל, את הצוות שלו: צוות את"ק בצנחנים ואת המדינה".
יש לציין כי משפחות, חברות, חברים ואנשי מקצוע מכל הגילאים ומכל הארץ פתחו את ליבם, כישוריהם, ומאמציהם להקמת המצפה. רבים ששמעו על אריאל ועל הקמת המצפה ביקשו לקחת חלק. הם התייצבו בצניעות ובענווה, בלי דרישות – פשוט רצו להיות חלק מהתהליך.
המשפחה ביקשה להודות במיוחד לאורי שני – נגר אומן, לאדריכלית שרוני יאיר, לבני מחלין – "שומר המצפה ולמיכל שטדלר בקרמן – שפעלה כדי שהמצפה יהפוך למציאות.
תודות נוספות להקמת המצפה גלית ואלי משתלת וונדי – תרומת עצים וצמחים, תכנון וליווי, שדה עוזיה, אסף מכלוף – קבלן פיתוח , בית שקמה, איתמר החשמלאי – ביצוע עבודות חשמל, מחפץ חיים, יעוז אברג'ל – פיתוח מצפה, ממרכז שפירא ויעקב מנשה ממשתלת ירוק כתום – מבני ראם, איש הברזל דויד פינטו מיבנה, ציור השלט שגיא פרנקל וירון לובטון מקיבוץ רבדים וייצור השלט יובל עיברי ומשה פוקס.
