ביום האזכרה הממלכתי לדוד בן-גוריון, הוענקו אותות כבוד למובילי דרך, שתרמו תרומה חשובה, ייחודית או מקורית, פרצו דרך בתחומם והוכיחו מנהיגות וחזון ייחודי. ביניהם, גם חבריה של נועה ארגמני אשר סייעו להחזירה מהשבי ופעלו להעלאתה למודעות. לאור חזרתה הביתה, החליטה האוניברסיטה כי נועה עצמה תעניק את האות לחבריה.
הרגע שבו נועה ארגמני עלתה לבמה יחד עם חבריה וחברותיה שפעלו למען שחרורה בעודה בשבי החמאס, היווה את נקודת השיא בטקס הענקת אות בן-גוריון. 12 סטודנטים וסטודנטיות מאוניברסיטת בן-גוריון התגייסו לעזרתה במשך 246 ימים. רגע אשר ביטא את ניצחון האור על החושך וכן, את רוחה של האוניברסיטה.
חבריה על ארגמני: עמית פרפרה, רוני כהן וואז, יאיר כהאן, בר רהב, אופיר תמיר, תמרה גוקובסקי, שלומית אור, מרסיאנו גולדשטיין, יאן גורז׳לצן, סתיו דואיב, נועה שטרן ואמיר מועדי, חצו אוקיינוסים וחרשו את העולם עד להשלמת המשימה.
"מסירותם של הסטודנטים באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, אשר קמו לעזרת חברתם, גם היא סטודנטית באוניברסיטה, מעוררת גאווה והשתאות", צוין בנימוקים להענקת אות ב"ג לחבריה וחברותיה של נעה ארגמני שחידשה בימים אלה את לימודיה. עוד צוין כי האות מוענק לחבורה "על שהחזיקו בעוז ובנאמנות את התקווה עבור כולנו, מתוך אמונה בלתי מעורערת בסיום האופטימי, שהתממש עם חילוצה ההרואי של נועה בידי כוחות מיוחדים של צה"ל, ובראשם רב פקד ארנון זמורה שנפל בעיצומן של פעולות החילוץ, ועם חזרתה לחיק משפחתה".
"אלו מובילי דרך, שתרמו תרומה חשובה, ייחודית או מקורית, פרצו דרך בתחומם והוכיחו מנהיגות וחזון ייחודי", אמר נשיא האוניברסיטה פרופ' דניאל חיימוביץ. "השנה יותר מכל, היינו זקוקים כולנו למעט מן הנחמה הזו המגולמת בעשייה שלהן ושלהם", סיפר.
בין מקבלי האותות בלט גם סיפורה הבלתי נתפס של אוסנת פרי, שורדת הטבח של ה-7 באוקטובר, המבטא את יכולתה להתמודד עם מצבי משבר ומצוקה קיצוניים ולהתאושש מהם. חייה ניצלו בזכות גבורתו של חיים פרי, בעלה ז"ל, שנחטף מביתו; גופתו חולצה מעזה והוא נקבר בנחל עוז. מאז, רתמה פרי את כל מרצה להובלת קהילת ניר עוז מהשבר האדיר אל עבר שיקום וצמיחה מחדש. הקהל עמד על רגליו והודה לה במחיאות כפיים.
חוסן נפשי היה גם אחד המרכיבים החשובים באישיותו של דוד בן-גוריון שידע להתמיד מול אתגרים ולהתאושש מקשיים. חוסנו עמד בבסיס מה שיהפוך למורשתו המתמשכת ביותר – מדינת ישראל. בן-גוריון הבין שהחוסן הוא המפתח להישגים; "וכפי שבן-גוריון עמד איתן בפני ניסיונות קשים, כך גם קהילת האוניברסיטה שלנו עושה זאת בזמנים קשים אלה", הסביר פרופ' חיימוביץ.
השחקנית והקומיקאית, אורנה בנאי, ילידת באר שבע, זכתה באות אף היא. מחויבותה העמוקה לעשייה חברתית ומאבקה הנחוש והבלתי מתפשר לשמירה על זכויות בעלי החיים, לטיפוח ערכים דמוקרטיים ולקידום סובלנות, שוויון וצדק חברתי – כל אלה זיכו אותה בהוקרת האוניברסיטה. "לרצון שלי להצחיק ולגעת בלבבות של האנשים התווסף מאז ה-7 באוקטובר הצורך לזעוק למען שחרור החטופים", אמרה בנאי, "העובדה שהאוניברסיטה בחרה בי היא סוג של אמירה שממלאת אותי גאווה".
במעמד הרקטור פרופ' חיים היימס, שאף נשא דברים במהלך הטקס, סגן נשיא האוניברסיטה לקשרי חוץ ופיתוח משאבים ג'ף קיי, ובנוכחות מאות מוזמנים, התכבדו עוד שלושה א. נשים באות בן-גוריון: איש העסקים דובי פרנסיס, בוגר המחלקות לניהול ופסיכולוגיה בבן-גוריון, פרופ' מיכל שפירא, מדענית בכירה בתחום מדעי החיים שעמדה בראש הפקולטה למדעי הטבע ובית הספר ללימודי מחקר מתקדמים ע"ש קרייטמן בבן-גוריון; והצייר גדעון שני, איש צבא בעברו המקדיש מזמנו וממרצו לטיפוח ההשכלה הגבוהה, גם בתוקף תפקידיו בוועד המנהל של האוניברסיטה.
בהמשך זכו להוקרה ארבעה ארגונים הפועלים לשינוי חינוכי וחברתי בנגב ותורמים לפיתוחו: המכון למורשת בן-גוריון, אג'יק – מכון הנגב, המכינה הקדם צבאית "אשר רוח בו"; ויק"א בישראל.
מוקדם יותר, בטקס האזכרה לדוד בן-גוריון, הניח פרופ' חיימוביץ את זר האוניברסיטה על קברו של מייסד המדינה, שהתקיים באחוזת הקבר של פולה ודוד בן-גוריון בשדה בוקר.
◼️ הצטרפו לחדשות באר שבע והסביבה בווטסאפ לחצו כאן
