מבזקים
אחים זנו דגים קוראים להחזרת פילה סלמון אטלנטי טרי אור יהודה: רחוב הכלנית הצפוני הפך לדו־סטרי מכניסים קצב לחיים: המחזור החדש של ״קצב החיים״ נפתח בטרמולו נתניה נתיבות: משאית פגעה בעמוד חשמל ברחוב רבי עקיבא הרצליה: תושבים דיווחו על ריח שריפה חריף ברחבי העיר ירושלים: אפיפן הציל את חייה של ילדה בת 7 נתיבות: שלושה פועלים נפלו מגובה של כ־8 מטרים; אחד מהם במצב קשה באר שבע: ילדה בת 6 פונתה במצב בינוני לאחר שככל הנראה נעקצה בידי עקרב צהוב נס ציונה: אפיפן הציל את חייה של צעירה רגישה לאגוזים לוד: חובש איחוד הצלה הציל תינוקת בת 8 חודשים תחזית חמישי: גשם מקומי בצפון וירידה קלה בטמפרטורות מחוץ לבית הנשיא בירושלים: מאות צעירים צפויים להפגין בדרישה לממשלת אחדות מתקני משחק חדשים וגם מתחם אוכל: השינוי שמתכננים בפארק אריק איינשטיין ברמלה אושר רובע הנרקיסים בדימונה: 1,060 דירות ומלון בן 250 חדרים בדרך למרות צו הסגירה: עוד חמישה שב"חים אותרו במתחם בבית חנינא, וחלקו נהרס כמעט 10,000 דירות מתוכננות בקריית גת, אבל רק מתחם אחד מסומן בביצוע: מה קורה בשכונות הוותיקות? "גם פעם אחת היא יותר מדי": רחובות יוצאת למאבק באלימות כלפי נשים אחרי יותר משלוש שנים: הבשורה שחיכו לה תושבים בהרצליה ההנחה המטעה, השעון שסופר לאחור והחיוב המיותר: האזהרה לקראת מבצעי נובמבר חדש ברחובות: ילדים יוכלו לקבל טיפולים מורכבים בלי להגיע לבית החולים

הרוע לא ינצח אותנו!

מאז ה-7 באוקטובר, אנו חווים תקופה של חושך ואפלה, שלא נראתה כמותה מאז ימי השואה. רבים מאיתנו שרויים בבלבול רגשי, נעים בין קצוות של תקווה וייאוש, תחושת ניצחון והפסד

האם "יום הדין קרב ובא"? במבט על המציאות, מתגלה תמונה מדאיגה של כוחות אלימים המאיימים על קיומנו. העלייה באנטישמיות, הכותרות החוזרות על אירועים שהותרו לפרסום, הפיגועים, המחאות, העקירות, השכול והסבל האנושי – כל אלה מכבידים על נפש האדם ומאתגרים את יכולתנו להתמודד. במאמץ לשמור על שפיותנו ועל איזון נפשי, אנו נשענים על מנגנוני הגנה פסיכולוגיים. מנגנונים אלה מספקים תמיכה זמנית, אך לאורך זמן הם עלולים לאבד מיעילותם ולגרום לנזקים אישיים וחברתיים משמעותיים. עם זאת, חשוב לזכור כי דווקא בתוך הקשיים מתגלות נקודות אור. חוסן, עמידות ואחדות, שמאפיינים אותנו כיחידים וכחברה, מאפשרים לנו להאמין ביכולתנו להתגבר על האתגרים ולבנות כאן עתיד טוב ובטוח יותר.

מאז ה-7 באוקטובר, אנו חווים תקופה של חושך ואפלה, שלא נראתה כמותה מאז ימי השואה. רבים מאיתנו שרויים בבלבול רגשי, נעים בין קצוות של תקווה וייאוש, תחושת ניצחון והפסד. הטלטלות הרגשיות הללו מתבטאות לעיתים קרובות במעברים חדים בין רגשות חיוביים, כמו שמחה והנאה, לבין רגשות שליליים, כמו חרדה ועצב. לעיתים אנו מוצאים את עצמנו בקהות רגשית – מצב של ניתוק וחוסר חוויה רגשית. במקביל, אנו חווים גם תנודות בעוררות הרגשית שלנו, הנעה בין התמקדות חיצונית, המשלבת התנהגות ומוטיבציה כמו תקווה או כעס, לבין התמקדות פנימית, כמו גאווה או דיכאון. לעיתים, במרכז כל זה, אנו חשים אדישות – תחושת ריחוק וחוסר מעורבות.

בתוך מציאות כזו, שמירה על שפיות ורווחה נפשית הופכת לאתגר יומיומי. מנגנוני ההגנה הפסיכולוגיים שלנו מופעלים באופן טבעי ומשמשים כעזרה ראשונה לנפש. מנגנונים אלה הם אסטרטגיות מנטליות, לעיתים קרובות לא מודעות, שנועדו להפחית את המצוקה הרגשית ולשמור על תחושת העצמי. אנו עושים שימוש בהתקה, שבה רגשות שליליים מועברים ממוקד מאיים למוקד בטוח יותר, או ברציונליזציה, שמספקת הסברים הגיוניים להתנהגות כואבת ומסייעת להימנע מהתמודדות עם אמת קשה. מנגנונים כמו השלכה, שבה אנו מייחסים רגשות שליליים לאחרים, ודיסוציאציה, שבה אנו מתנתקים מחוויות טראומטיות, פועלים כמעין מנגנוני הישרדות. עם זאת, שימוש ממושך במנגנונים אלה עלול לעוות את המציאות ולפגוע ביכולת להתמודד עם האתגרים שבפנינו.

גם החברה כולה מפעילה מנגנוני הגנה כדי להתמודד עם המציאות הקשה. הרצון הטבעי להמשיך בשגרה גורם לנו לעיתים לשוב לברכות כמו "בוקר טוב" ו"חג שמח", לצאת לבילויים ולנסוע לחו"ל. לצד זאת, אנו עשויים לחוש אשמה על כך שאנו ממשיכים הלאה, בעוד אחרים סובלים – חטופים במנהרות, משפחות שכולות, אנשי מילואים הנושאים בעומסים כבדים, והמציאות הביטחונית בצפון שממשיכה לבעור. לעיתים נדמה שאנחנו מדחיקים את המחשבות הקשות וממשיכים בשגרה, גם אם אנו מרגישים חלולים, כאילו הפכנו ל"מתים מהלכים".
מנגנוני ההגנה אינם פוסחים גם על הממשל. חלקים נרחבים בציבור חווים את הממשלה כמנותקת ואדישה לסבלם של אזרחיה. תחושות אלה מתחדדות לנוכח קידום חוק הפטור מגיוס לצה"ל לציבור החרדי, בעוד המילואימניקים כורעים תחת נטל ימי המילואים והמלחמה. תחושת הבגידה בחטופים ובמשפחותיהם, מוסיפים לתחושת הניכור. בנוסף, רבים חשים בזלזול מתמשך במשפחות החטופים, המלווה במעצרים ובשימוש באמצעים קשים לפיזור הפגנות בהן לקחו חלק אותן משפחות. לכך מתווספת תחושת התסכול של המפונים מהצפון ומהדרום, אשר חווים את הממשלה כמנותקת וחסרת רגישות למצוקותיהם הכלכליות והאישיות. כל אלו יחד מעמיקים את הפער והניכור בין הציבור לבין הממשל.

עם זאת, לצד כל הקושי, מתרחשים גם אירועים חיוביים שמספקים קרן של תקווה. נפילתו של משטר אסד בסוריה וחיסול טבעת האש האיראנית סביבנו הם הישגים משמעותיים שמחלישים את כוחן של איראן ושלוחותיה. השמדת ציר ההתקפה הסורי, הפגיעה במערכי חמאס וחיזבאללה, והפעולות לחיזוק ביטחוננו מראות שצה"ל ממשיך להיות אחד הצבאות החזקים בעולם, פועל בנחישות ובתבונה למען הגנה על אזרחי ישראל. הישגים אלה אינם רק ביטחוניים, אלא גם מסמלים את היכולת שלנו להחזיר לעצמנו תחושת שליטה ויציבות.

כולנו – יחידים, חברה וממשל – מסתמכים על מנגנוני הגנה כדי להתמודד עם המציאות המורכבת והכואבת שסביבנו. עם זאת, התלות במנגנונים אלה עלולה להוביל להימנעות מלקיחת אחריות, ניתוק רגשי ועיוות המציאות. אך לצד האתגרים, אי אפשר להתעלם מהחוזק, האומץ והנחישות שמגלים רבים מאיתנו. הרוח האנושית והלאומית מוכיחה שהיא חזקה מהרוע, והמאבק המשותף מסמל שאנו לא רק שורדים – אנו גם נבנים מחדש. הרוע לא ינצח אותנו, והתקווה לעתיד טוב יותר מתעוררת מתוך המשברים, מחזקת אותנו להמשיך קדימה וליצור שינוי.

הכותבת היא ד"ר גבי קאשי-רוזנבאום, מרצה בכירה בחוג ללימודים רב תחומיים במדעי החברה, במכללה האקדמית אשקלון

◼️ הצטרפו לחדשות אשקלון בווטסאפ לחצו כאן

 

זכויות יוצרים: המערכת משקיעה מאמצים רבים באיתור בעלי זכויות היוצרים בתכנים המופצים ברבים. במידה ופורסמה מדיה שבעליה אינו ידוע, השימוש נעשה לפי סעיף 27א לחוק זכויות יוצרים. אם הנכם בעלי הזכויות, ניתן לפנות אלינו לצורך הוספת קרדיט או הסרת התוכן.

צילום: אלבום פרטי

להצטרפות לקבוצה בוואצפ של אשקלון

לחצו כאן
דילוג לתוכן