טקס מרגש במיוחד התקיים במרכז גוזלן בגדרה, בו נחנך ספסל לזכרה של שני רוקסה ז"ל, תושבת המושבה, שנפטרה לפני כחצי שנה לאחר מאבק ממושך במחלה אונקולוגית ממאירה. הטקס נערך ביוזמת משפחתה של שני ובתמיכתו של סהר פינטו ראש מועצת גדרה, לציון יום הולדתה ה-36 של שני.
שני, שהייתה דמות מעוררת השראה בעוצמתה ובאופטימיות שלה, התמודדה עם המחלה לאורך שנים וניצחה אותה כמה פעמים. אך לבסוף, זו הכניעה אותה והשבועות מאז לכתה הותירו חלל גדול בלבם של קרוביה ושל כל מי שהכיר אותה.
הספסל שנחנך היה אהוב במיוחד על שני. היא נהגה לשבת עליו עם חברותיה וחמשפחתה, לשוחח, לצחוק ולהתחבר לעולם שסביבה. המשפחה, שנאבקת מדי יום בגעגוע העמוק, ביקשה להקדיש לה את הספסל, כמחווה של זיכרון ואהבה.
אחיה של שני, אסף, אמר בטקס:
"שני הייתה בן אדם של חיים, תמיד מלאת שמחה ואנרגיות, אפילו עד הרגע האחרון. היא ידעה איך להפוך כל רגע למיוחד ומשמעותי. האתגר שלנו עכשיו הוא להמשיך לחיות ולהשאיר את הזיכרון שלה בחיים. ההנצחה הזו, דרך הספסל שאהבה כל כך, מסמלת את הקשר שלה עם האנשים והחיים. שני אהבה לחגוג ימי הולדת, והיום, למרות העצבות, אנחנו כאן כדי לחגוג אותה ואת חייה. הספסל הזה הוא מקום מפגש שמביא אליו ילדים ומשפחות, בדיוק כפי ששני אהבה. בסמוך לספסל הוספנו קוד QR המוביל לאתר עם תמונות של שני מכל שלבי חייה, ואנו מזמינים את כל מי שהכיר אותה להוסיף עוד זיכרונות ותמונות. אנחנו מודים לראש המועצה על ההירתמות המהירה והאכפתיות שאפשרו להפוך את הרעיון למציאות."
אמה של שני, אודליה זינגר, שיתפה דברים נוגעים ללב:
"שני ילדה שלי, מלאכית שלי, היום זה יום הולדתך ה-36 שהייתי בטוחה שנחגוג לך אותו בבית עם המשפחה, מלא אורחים ומלא מתנות. כמה חיכיתי ליום הזה שנלך ביחד להתפנק ושאקנה לך מלא מתנות כמו שאת אוהבת, אבל הגורל רצה אחרת. החיים שלי התהפכו בצורה בלתי הפיכה, אין שמחת חיים, יש המון בכי, כאב וצער. יש לי חור ענק בלב ומועקה ענקית, אני מרגישה כעס ותסכול שלא הצלחתי לשמור אותך חיה, יש בי עצב עמוק וקשה לי להבין ולעכל שלא נתחבק שוב. לאבד אותך זה בלתי נתפס ואני יודעת שחושבים שאני אישה חזקה שמחזיקה, אבל הפכתי לאישה מאוד עצובה וכל חלק בגוף שלי כואב מגעגוע והלב שלי מרוסק.
שני ילדה יפה שלי, אני לא מדברת עליך בלשון עבר. לנצח את איתי… המוח לא רוצה להבין ולעכל את המציאות החדשה שנקלענו אליה. אלו ימים קשים מלאים בייסורים. היום בדיוק לפני שנה ציינת יום הולדת 35 בבית עם המשפחה האוהבת. והיום אני מציינת לך יום הולדת 36 על קברך. ומנציחה אותך בספסל שאהבת לשבת עם החברות הכי טובות שלך וכך העברת את אחר הצהריים וניצחת את הבדידות והכאב בזמנים קשים.
לא יודעת איך אפשר לקום מהמקום הנמוך ביותר שאני נמצאת בו. הלוואי ואקבל ממך מסרים שאת בסדר כדי שאצליח להתחזק ולהתרומם. הלוואי ותגיעי אלי בחלומות ותתני לי חיבוק חזק ומוחץ כי אני כל כך זקוקה לו. יודעת שאת שם שומרת ודואגת להכי טוב עבור איתי ואריאל ונותנת לנו את הכוחות ומאירה לנו את הדרך ומכוונת אותנו שיגדלו בדיוק כמו שאת רוצה… מאמינה שהמלאכים עוטפים אותך באור גדול וחוגגים לך ואיתך את היום המיוחד הזה. אוהבת ותמיד אוהב אותך ילדה קטנה שלי ואיתך לנצח נצחים💔"
שני הותירה אחריה שני ילדים קטנים, איתי ואריאל, בעל, אמא, שני אחים, ומשפחה וחברים רבים הממשיכים להתגעגע ולאהוב אותה לנצח וסיכמו.: "הספסל הזה הוא הדרך שלנו להמשיך לחגוג את חייה, גם בימים עצובים,".
◼️ הצטרפו לחדשות גדרה והסביבה בווטסאפ לחצו כאן
