דירוג היציבות פיננסית של העיריות והמועצות המקומיות והאזוריות בישראל מתבצע זו השנה 13 ברציפות והוא משקלל בתוכו מספר מרכיבים כגון ניהול נכון של תקציב, היכולת לגבות תשלומים שוטפים וחובות העבר מהתושבים ועסקים ועוד משתנים רבים. את הקפיצות הגדולות בדרוג ביצעו עיריית רחובות שעלתה 11 מדורגות מהמקום ה-36 למקום ה-25 ועיריית בת ים שעלתה מהמקום ה- 31 למקום ה- 22.
המחקר של CofaceBdi בחן את כל אוכלוסיית העיריות והמועצות בישראל והתבסס על שימוש ב-3 מקורות מידע: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, דוחות כספיים של העיריות והמועצות (דוחות מבוקרים לסיכום נתוני שנת 2017) ומאגרי המידע של חברת CofaceBdi. על מנת לבחון חוסן פיננסי נבחרו מספר מדדים פיננסים המשקפים את יכולתן של עיריות ומועצות לעמוד בהחזר חובות. כמו-כן, נבנה מדד של יעילות פעילות שמשקף את יעילות התנהלות של עירייה או מועצה. מטרת העבודה הייתה לאתר את המועצות והעיריות בעלות פרופיל של סיכון עסקי, חוסן פיננסי מוסר תשלומים ויעילות הטוב ביותר.
*
בדרוג נכללו רשויות בדרוג סוציו אקונומי הנע בין 4 ל- 10 (הכי טוב) הדירוג הסוציו אקונומי מבדיל בין האוכלוסיות חזקות לבין החלשות על פי נתוני הלמ"ס ובוחן בין היתר ההכנסה הממוצעת לנפש, רמת המינוע (סה"כ כלי רכב פרטים מחולק במספר התושבים), אחוז זכאים לתעודת בגרות, אחוז הסטודנטים, אחוז דורשי עבודה, יחס תלות ואחוז מקבלי גמלה להבטחת הכנסה. יצוין שדירוג היציבות הפיננסית לא תמיד קשור לדירוג הסוציואקונומי ויתכנו רשויות השייכות לאשכול נמוך אך דירוג היציבות שלהן יחסית גבוהה ולהיפך.
עיריית הרצליה דורגה זו השנה השנייה ברציפות במקום הראשון בדירוג היציבות הפיננסית של העיריות שנערך בקרב הערים הגדולות (מעל 40,000 תושבים) – כך עולה מדרוג הרשויות שערכה חברת המידע העסקי CofaceBdi במסגרת דירוגBdiCode לשנת 2019.
*
במקום השני מדורגת, בדומה לדרוג אשתקד, עיריית רמת השרון, במקום השלישי מדורגת חולון לאחר שעלתה מהמקום החמישי אשתקד. במקום הרביעי מדורגת נס ציונה, שירדה מהמקום השלישי בדרוג בשנה שעברה. עיריית לוד מדורגת במקום החמישי לאחר שזינקה מהמקום השמיני בדרוג אשתקד. יצויין כי לוד היא העירייה היחידה בקרב 20 הרשויות המובילות שהדרוג הסוציואקונומי שלה עומד על 4.
הדרוג מצביע גם השנה על כך שדירוג סוציואקונומי (שמופק ע״י הלמ״ס) גבוה של תושבים בעיר לאו דווקא מעיד על היציבות הפיננסית שלה. יצוין שהדירוג הסוציו אקונומי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מבדיל בין האוכלוסיות חזקות לבין החלשות ובוחן בין היתר ההכנסה הממוצעת לנפש, רמת המינוע, אחוז זכאים לתעודת בגרות, אחוז הסטודנטים, אחוז דורשי עבודה, יחס תלות ואחוז ומקבלי גמלה להבטחת הכנסה.
*
לדברי תהילה ינאי, מנכ״לית משותפת בחברת CofaceBdi, אנחנו רואים גם השנה שאין קשר מובהק בין הדרוג הסוציואקונומי של תושבי העיר לבין היציבות הפיננסית של עיר. היציבות הפיננסית הינה נגזרת גם של ניהול נכון ויעיל ולכן לראש העיר המכהן השפעה רבה על מיקומה בדירוג. בסוף השנה שעברה נערכו הבחירות לרשויות המקומיות ובערים רבות שבהן כיהן ראש עיר במשך תקופה ארוכה בוצעו חילופי שלטון. כך לדוגמא בנס ציונה שדורגה בשנים האחרונות בחמישייה הראשונה, התחלף ראש עיר אחרי כהונה של למעלה מ – 25 שנים, בחיפה התחלף ראש עיר אחרי כהונה של 15 שנה, הדרוג השנה עדיין מתבסס על הפעילות של ראשי העיר היוצאים, וביצועיהם של ראשי וראשות העיר החדשות יבואו לידי ביטוי רק בדירוגים של השנים הבאות.
