ביממה האחרונה, התגלתה ברשתות החברתיות תופעה מטרידה של דיסוננס קוגניטיבי – פער מהותי בין הנרטיב השלילי שהתגבש לבין התמונה האובייקטיבית של "פסטיבל עמים וטעמים" באשדוד. ניתוח דקדקני של האירוע, מפרספקטיבה של מי שנכחה בו [אני!], חושף כי מדובר היה במיזם גרנדיוזי ומוקפד, הראוי להוקרה ולא לביקורת עקרה.
ראשית, ההפקה. ניכר כי הושקעה בה מחשבה אסטרטגית וביצוע חסר פשרות. בניגוד לטענות על צפיפות וחוסר סדר, המרחבים ודרכי הגישה תוכננו בקפידה והיו נוחים ויעילים. ריבוי הכניסות, לדוגמה – אחת מגן אלישבע, רובע א' ואחת מכיוון חוף הים – אפשרו זרימה חלקה ואופטימלית של קהל עצום, ובכך מנע את צווארי הבקבוק המאפיינים אירועים בסדר גודל כזה.
שנית, ההיבט הביטחוני. נוכחותה הדומיננטית והאפקטיבית של משטרת אשדוד לצד האבטחה הרבה הייתה ללא דופי. פריסת הניידות והשוטרים במרווחים קבועים, יחד עם בדיקה שיטתית של הנכנסים, העניקה תחושת ביטחון אבסולוטית – הישג משמעותי, בייחוד בהתחשב באתגרים הביטחוניים הכלליים. עבודתם המקצועית של כוחות הביטחון, הפועלים מסביב לשעון בשגרת העיר, באה לידי ביטוי מובהק גם באירוע זה.
מעבר לכך, ההיצע הקולינרי היה עשיר ומגוון. עשרות הדוכנים שפכו כל טוב, והגישו מנות שהוכנו חלקן במקום, מה שהבטיח טריות ואיכות. גם במקרים בהם ההכנה הייתה מוקדמת, מדובר היה בהכרח תפעולי מובן באירוע המוני, שלא פגע מהותית בחוויה הכוללת. זהו אתגר לוגיסטי עצום, והעמידה בו ראויה לשבח.
ולבסוף, האווירה. הפארק לבש חג, והאווירה הייתה מחשמלת. קהל רב-גוני, אנשים יפים, צבעוניים ומלאי אנרגיה, זרמו למתחם כבר משעות אחר הצהריים המוקדמות. בין אם ישבו על כיסאות מסודרים או התרווחו על פופים נינוחים, נדמה כי הרצון לספוג תרבות גבר על כל אי נוחות קלה שנוצרה כתוצאה ממזג האוויר. אשדוד הוכיחה שוב את יכולתה לייצר תרבות אותנטית, המהווה צורך קיומי לעם ישראל בכלל, ולתושביה בפרט.
לסיכום, "פסטיבל עמים וטעמים" היה הצהרה תרבותית מרשימה. למארגנים, מדרג הזוטר ועד הבכיר – מגיעה מילה טובה. אלו שבחרו להישאר בבית, או אלה שבחרו להתמקד בטפל במקום בעיקר, החמיצו חוויה יוצאת דופן. זוהי קריאה לקהל להתעלות מעל שיח הרשת הפופוליסטי ולשפוט אירועים בסדר גודל זה על פי יצירתם, תרומתם ואיכותם. נתראה בשנה הבאה.
◼️ חדשות אשדוד בווטסאפ לחצו כאן
