פערי השכר בין מורים חדשים לוותיקים בישראל מהגבוהים בעולם

דו"ח הממונה על השכר במשרד האוצר: הפער בין מורים חדשים לוותיקים בישראל עומד על 45% – גבוה מהממוצע במדינות ה־OECD

הפער בין שכר המורים החדשים למורים הוותיקים בישראל ממשיך להיות אחד הנושאים הבוערים ביותר במערכת החינוך. על פי הדו"ח השנתי של הממונה על השכר במשרד האוצר, הפער הגיע בשנת 2023 ל־45%, נתון שמציב את ישראל בין המדינות המובילות בפערים החדים ביותר בעולם המפותח.

במילים אחרות – מורה בתחילת דרכו משתכר בממוצע רק כ־55% מהכנסתו של מורה ותיק.

הדו"ח מציין כי בעקבות ההסכם הקיבוצי שנחתם בשנת 2022 נרשמה עלייה משמעותית בשכר המורים:

השכר הממוצע עלה בכ־16% ועומד כיום על כ־16,500 ש"ח.

השכר החציוני עלה בכ־18% והגיע לכ־15,000 ש"ח.

אולם לצד העלייה הכללית, הפער בין צעירי ההוראה לוותיקים דווקא העמיק. בשנת 2020 עמד הפער על 41% בלבד, כלומר בתוך שלוש שנים חלה החמרה של 4%.

השוואה בינלאומית: ישראל בפער משמעותי

השוואה לנתוני OECD מבליטה את הבעיה: במדינות המפותחות השכר ההתחלתי של מורים שווה בממוצע ל־61% משכר הוותיקים – בעוד שבישראל מדובר רק ב־55%.

פער זה מעמיד את ישראל בעמדה בעייתית גם מול מדינות שנחשבות בעלות אתגרי חינוך דומים.

משרה חלקית – מכשול למורים צעירים

אחת הסיבות המרכזיות לפער היא שהמורים החדשים מתחילים לרוב בהיקף משרה חלקי: בשנת ההתמחות הראשונה שיעור המשרה הממוצע הוא 65% בלבד.

בשנה השנייה זה עולה ל־77%. רק בשנים מאוחרות יותר מגיעים המורים להיקף משרה מלא.

המשמעות: צעירים לא רק שמקבלים שכר בסיס נמוך יותר, אלא גם עובדים בפועל פחות שעות ומקבלים פחות תגמול – מה שמחריף את הפער הכלכלי מול הוותיקים.

האתגר למערכת החינוך

הפערים אינם רק נתון טכני אלא בעיה מערכתית: הם פוגעים ביכולת למשוך צעירים מצטיינים למקצוע, הם יוצרים תחושת חוסר שוויון ועיוות כלכלי בקרב מורים בתחילת דרכם, הם מקשים על שימור כוח הוראה איכותי לאורך זמן. כדי להתמודד עם האתגר, גורמים במערכת החינוך מדגישים כי יש לבחון מחדש את מודל ההעסקה, את תנאי הפתיחה למורים חדשים ואת מסלולי הקידום.


◼️ חדשות חינוך ואקדמיה  בווטסאפ לחצו כאן

◼️ חדשות מהארץ ומהעולם בווטסאפ לחצו כאן

צילום: ארכיון

דילוג לתוכן