לרבים מאיתנו לקח כנראה עשור או שניים עד שהגענו לתצורת הגבה המושלמת שלנו. אבל האם אי פעם דמיינתם איך הפנים שלכם ייראו ללא גבות?
מלבד הבדל בולט במראה שלנו, נאבד אלמנט מכריע במבנה הפנים. אז רצינו להבין למה באמת יש לנו גבות מעל העיניים, וכיצד יופי הגבות ומטרתן החברתית השתנו במהלך השנים.
לצורך כך שוחחנו עם הקוסמטיקאיות המוסמכות של חברת סנסיקה, שנתנו לנו תובנות מעניינות לגבי התפתחות הגבות, ומה שתי הקשתות הקטנות האלה באמת עושות.
המטרה הפיזית של הגבות
הגבות שלנו מגדירות את הפנים שלנו ואת אמצעי התקשורת שלנו, אבל הן גם משרתות מטרה פיזית ומשמעותית הרבה יותר – הן מגנות על העיניים שלנו. התפקיד העיקרי של הגבות הוא למנוע מזיעה ומים להיכנס לעין.
הקשת הטבעית של הגבה המקורית והלא מטופחת היא להסיט זיעה ומים. גבות נועדו בסופו של דבר לכוון לחות לצדי הפנים, ולשמור על אזור העיניים שלנו יבש.
הגבות שלנו גם מונעות מזיעה, גשם ולכלוך לגלוש מטה לעין, אבל הן גם משמשות כנקודת ציון, בהתחשב בכך שפנים אנושיות שטוחות יחסית. בכך הן בעלות תפקיד משמעותי בזיהוי הפנים.
בדומה לטביעות האצבעות שלנו, לכל אחד יש צורת גבה שונה. גבות הייחודיות שלנו יכולות לסייע בזיהוי הפנים, גם עבור בני אדם אחרים אבל גם עבור אלגוריתמים מיוחדים לזיהוי פנים המשמשים לרוב בקרב רשויות אכיפת החוק. כיום ניתן להשתמש בהן אפילו כדי לפתוח את המכשיר הנייד שלכם באמצעות זיהוי פנים.
המטרה האקספרסיבית של גבות
גבות יכולות לעשות הרבה מבחינה הבעתית, בנוסף לעבודה הקשה שהן עושות בהגנה על העיניים שלנו ובסיוע לטכנולוגיה של המאה ה-21. המטרה האסתטית העיקרית של הגבות שלנו היא לסייע בביטוי רגשות ותחושות.
לדוגמה, גבה מורמת אחת תהיה סימן לספקנות. מעבר לכך הגבות מסייעות גם לתהליך התקשורת המלא שלנו. תקשורת עם הגבות חשובה במיוחד בקרב חירשים, שכן הבעת פנים יכולה למעשה לשנות את משמעות שפת הסימנים המבטאת באמצעות הידיים. הבעת פנים יכולה גם להכתיב את מצב הרוח שבו נמצא האדם ביחס לסימן שלו.
המטרה האסתטית של גבות
לא משנה איך אנחנו בוחרים לעצב את הגבות שלנו, זה יכול לחולל מספר דברים במראה הפנים שלנו, כולל שיטות העיצוב והתחזוקה שלנו. סגנון הגבות המועדף עלינו יכול לעשות לא פחות מאשר להרים, להאריך, לקצר, לסגור, למלא, לרכך, למסגר ובסופו של דבר "להשלים" את הפנים שלנו.
יש מספר דרכים לתחזק את הגבות שלנו, כולל מריטה באמצעות פינצטה, שעווה, סוכר, אלקטרוליזה, הסרה בחוט, גילוח, משחות ואף תרופות. בנוסף יש גם מספר דרכים לעצב את הגבות שלנו, כולל תוספות לגבות, מיקרובליידינג, קעקוע (מיקרופיגמנטציה), צביעה, עיפרון, פודרה, ג'ל ושעווה.
אבולוציית הגבות
ההתמקדות בצורת הגבות מתוארכת עוד לשנת 2500 לפני הספירה, כאשר גברים ונשים במצריים העתיקה התאפרו בצורה כבדה כדי להגדיר ולשפר את המראה שלהם. הגבות שלהם היו צריכות להיות בולטות באותה מידה כמו עיניהם.
אם נקפוץ קדימה לשנת 146 לפני הספירה, היוונים הקדמונים אהבו לנקוט בגישה טבעית יותר. לנשים נשואות היו גבות טבעיות, בעוד שנשים לא נשואות היו מורחות בגבותיהן קטורת שחורה. בתקופות מסוימות גבה אחת מחוברת נחשבה למאפיין רצוי, שכן זה היה סימן לאינטליגנציה. עם זאת, בתקופה האליזבתנית באנגליה היו רק שני סוגים של גבות: דקות ומקושתות בצורה מושלמת או גבות שהוסרו לחלוטין.
בשנות ה-20 של המאה הקודמת גבות נמרטו כמעט לחלוטין וצוירו מחדש עם עיפרון. מאז ועד היום, סגנון הגבות השתנה כמעט בכל עשור: בשנות השלושים עברו לקווים כהים דקים, ובשנות הארבעים הגבות החלו להיות עבות יותר עם קשת בולטת יותר.
אליזבת טיילור הייתה דוגמנית של גבות נקיות בשנות החמישים, עם קשת חזקה וצבע עוצמתי, כמו גם מרילין מונרו בשנות השישים. שנות השבעים היו התקופה שבה הגבות חזרו לצורתן הטבעית, ובשנות השמונים בקושי מרטו אותן בכלל. שנות התשעים היו פשוט כור היתוך של הכל: אנשים התחילו לנקוט בגישה אינדיבידואליסטית בכל הנוגע לגבות שלהם, במקום לעשות את מה שכולם עשו.
בשבע עשרה השנים האחרונות נכנסו לתמונה מילויי גבות ופלטת איפור מוגדרת יותר לגבות. אפשר להגיד שכיום כמעט חזרנו לשנות השמונים, אבל עם הרבה יותר מוצרים לעבוד איתם, שכן הגבות חזרו לממש מטרה של הדגשת מלאות ועומק.
