במרכז הרפואי הדסה עין כרם בוצע לראשונה בישראל ניתוח מהפכני לטיפול באפילפסיה עמידה לתרופות: צ', בת 35 ואם לארבעה, שסבלה במשך שנים מהתקפים קשים ומתדרדרים שלא הגיבו לאף טיפול, עברה השתלת קוצב מוח מתקדם שמזהה פעילות חשמלית חריגה ומנטרל אותה לפני שהופכת להתקף. הניתוח, שבוצע עד כה רק בארה״ב וקנדה, מציב את ישראל בחזית הרפואה הנוירולוגית.
צ' בת ה- 35 הסובלת שנים ארוכות מהתקפי אפילפסיה קשים, ניסתה כל פרוטוקול רפואי מקובל אך ההתקפים חוזרים ונשנים ומצבה מתדרדר. צוות מרכז האפילפסיה בהדסה עין כרם איפשר לה לעבור ניתוח ייחודי אשר לראשונה בוצע מחוץ לגבולות ארה"ב וקנדה, במסגרתו לאחר איתור מוקד האפילפסיה המדוייק במוחה, הושתל בו קוצב המזהה את פעילות חשמלית לא תקינה ורק אז מנטרל אותה בטרם תהפוך להתקף אפילפטי.
"אלמלא השתלת הקוצב היינו נאלצים לכרות את האיזור האחראי במוח, על כל ההשלכות הרפואיות הנילוות במקרה שכזה", אומרת פרופ' דנה אקשטיין, מנהלת המחלקה לנוירולוגיה בהדסה המלווה את צ' למעלה מ-15 שנות טיפול
הניתוח שבוצע בהדסה עין כרם, הוא התקווה הגדולה ביותר עבור צ', בת ה-35, תושבת המרכז ואם לארבעה אשר מתמודדת עם אפילפסיה קשה לאורך שנים ארוכות.
עד כה בוצע הניתוח רק בארה״ב וקנדה ולראשונה התקיים מחוץ לגבולותיהן – זו הסיבה שעד כה מטופלים מישראל שהתאימו לעבור את ההליך המורכב, נאלצו לטוס לחציו השני של העולם ולעבור את הניתוח שם.
הניתוח מתאפשר הודות לאיתור המוקד האפילפטי המדויק במוחה של המנותחת – כלומר האזור הספציפי המביא להתפרצות ההתקפים, בתהליך ארוך ומורכב שבוצע על ידי צוות רב-מקצועי במערך האפילפסיה בהדסה, בהובלתה של פרופ' דנה אקשטיין, מנהלת המחלקה לנוירולוגיה ומרכז האפילפסיה בהדסה.
במהלך הניתוח ד"ר סמי היימן, מומחה לניתוחי אפילפסיה מהמחלקה לנוירוכירורגיה, יחד עם פרופ' צבי ישראל, מנהל המחלקה הנוירוכירורגית והיחידה לנוירוכירורגיה תפקודית בהדסה והמרדים ד"ר זיד אבו ארמילה, השתילו במוחה של המטופלת קוצב מסוג RNS (Responsive Neurostimulation), המנטר ברציפות את הפעילות החשמלית במוקד האפילפטי במוח, מזהה את ההתקפים האישיים האופייניים לחולה וכאשר הוא יזהה תבנית של פעילות חריגה, העלולה להוביל להתפתחות של התקף אפילפטי, ישלחו פולסים חשמליים קצרים למוקד הבעייתי וימנע את הפרכוסים. הקוצב פותח ע"י חברת נורופייס (NEUROPACE) בארה"ב, שמיוצגת בישראל ע"י חברת צמ"ל מדיקל. "מדובר ברפואה מותאמת אישית לחלוטין, כך שהקוצב מתוכנת למוחה של צ' באופן אישי ומדויק", מסבירה פרופ' אקשטיין.
פרופ' אקשטיין מדגישה כי המנותחת מטופלת לאורך שנים במחלקה בשל התמודדותה עם אפילפסיה וכי קווי הטיפול המקובלים, לא הצליחו למנוע פרכוסים חוזרים ונשנים שגורמים להפרעה קשה בתפקודה. ״עם סיום ניתוח השתלת קוצב ה- RNS במוחה והחלמת האזור, תבצע יחידת האפילפסיה בהדסה הפעלה של הקוצב ותכנות של פעילותו על מנת להגיע לתוצאות הטובות ביותר.
המערך בהדסה הוא היחיד בישראל הפועל בתכנות קוצבי RNS ומפעיל מרפאת תכנות קוצבי RNS לחולים שעברו את הניתוח עד כה בארה"ב ושבו לארץ. צוות המרפאה המורכב מנוירולוגים של הדסה, כולל גם את פרופ' דון אלישיב, מומחית בנוירולוגיה בעלת שם בעולם האפילפסיה מאוניברסיטת קליפורניה לוס אנג'לס (UCLA) בעלת ניסיון עשיר במורכבויות
2 / 2 בתכנות קוצבי RNS. צ' שעברה את הניתוח היום בהדסה, תצטרף למעקב וליווי מקצועי במרפאה זו". פרופ' אלישיב מסבירה: "סוג הקוצב המהפכני הזה הביא לירידה של 82% בכמות התקפים אצל החולים שאני מטפלת בהם בארה"ב, מסייע במניעת מוות פתאומי כתוצאה מאפילפסיה ומאפשר לאחר השתלתו במוח מעקב מדויק אחר מוקדי האפילפסיה לאורך פרקי זמן ממושכים".
"אני מלווה את צ' באמת לאורך חייה הבוגרים ויחד עם צוות מרכז האפילפסיה בהדסה, אנו מעניקים לה את הטיפולים השונים והפרוטוקולים בהתאם למצבה",, מתארת פרופ' אקשטיין.
"היא עברה טיפולים כמקובל, הכוללים מתן תרופות כדי לשלוט בהתקפי האפילפסיה ובהמשך טיפול בקוצב מסוג VNS, אך לצערנו המחלה במוחה מתקדמת ומצבה מתדרדר.
אם בתחילה במהלך ההתקפים היא הייתה מתנתקת, הרי שעם הזמן חלה החרפה והיא החלה ליפול תוך כדי ניתוק וזה נעשה מסוכן יותר ויותר וכמובן הפריע לה במהלך חיי היומיום", מתארת פרופ' אקשטיין. "כאישה נשואה עם ארבעה ילדים, ליוויתי אותה גם לאורך ההריונות שהיו לא פשוטים ובמהלכם דאגנו לא רק לה – כנושאת ההיריון, אלא גם חששנו מפגיעה של ממש בעובר עקב הנפילות. כך היא החלה להשתמש יותר ויותר בכיסא גלגלים, כשהחשש מלווה אותה כל הזמן" . פרופ' אקשטיין מספרת כי למרות כל המאמצים של הצוות להתאמות התרופתיות ובהמשך אף ביצוע של הליך השתלת קוצב בצווארה של צ', ההתקפים שבו וחזרו בעוצמות "ועם הזמן היא הפסיקה לעבוד וחייה נעשו באמת מורכבים ולא פשוטים משנה לשנה".
"במקרה קשה שכזה, אנחנו ממשיכים לשלב הבא וחשוב לנו לאתר את המוקד שממנו מגיעים ההתקפים – כך נוכל לבצע טיפולים טכנולוגיים מתקדמים", מבהירה ד"ר אקשטיין. "צוות המרכז לאפילפסיה לא ויתר. יצאנו למסע מאוד מורכב ולא פשוט למציאת המוקד שגורם להתקפי האפילפסיה במוח אותו אנחנו יודעים לערוך לחולי אפילפסיה והוא כלל הרבה בדיקות -בדיקות MRI שונות, וידאו EEG ופט סיטי. על פיה בדיקות אלו צוות גדול רב מקצועי ביצע הערכה והחליט מהו האיזור במוח שעשוי להיות המוקד. בהתאם לזאת ביצענו בדיקה עם אלקטרודות שהושתלו באיזור בו חשדנו ועקבנו אחר הפעילות שם, עד שהבנו – מצאנו את המוקד האפילפטי האחראי על התקפי האפילפסיה של צ'.
הבנו שאם נכרות את המוקד האפילפטי במוחה כפי שמקובל פעמים רבות, נגרום כמעט בוודאות לנזק בראייה שלה ואז הוחלט לבחור בניתוח קוצב ה- RNS שמאפשר להשתיל אותו לראשונה בישראל – ממש באזור הספציפי של המוקד. "חשוב להדגיש שהקוצב החדשני, יאפשר מתן תגובה של פולס חשמלי למוח רק כאשר יתרחש זיהוי של התקף מתקרב, וזה בניגוד לקוצבים אחרים שקיימים בשוק, שמושתלים באזורים מוגדרים מראש במוח ונותנים פולסים לאורך כל היום והלילה במוחו של המטופל.
"הניתוח עבר כמתוכנן ובאופן מוצלח", מסכמת פרופ' אקשטיין. "ידענו שזו האופציה המדויקת בשביל צ' והיא המתינה לה בקוצר רוח במשך כמה חודשים. אנו מצפים להפעלת הקוצב ולשיפור הצפוי במצבה של צ'".
◼️ חדשות ירושלים והסביבה בווטסאפ לחצו כאן
◼️ חדשות בריאות ורפואה בווטסאפ לחצו כאן
