השכלה גבוהה ותוחלת חיים הולכות יד ביד, והנתונים הטריים של הלמ"ס לשנים 2019 – 2024 מחדדים את הפערים בין הערים. בעוד שתל אביב–יפו מתקרבת לחצי מהאוכלוסייה בגילי העבודה עם תואר אקדמי, ירושלים נעצרת הרחק מאחור, והמשמעות נוגעת לשכר, תעסוקה וגם לבריאות.
לפי נתוני הלמ"ס שפורסמו היום בשנת 2024, כ – 31.2% מבני 35–55 בישראל היו בעלי תואר אקדמי. אבל גם כאן, כמו בשאר המדדים, הממוצע הארצי מסתיר שתי פנים שונות לגמרי.
בתל אביב–יפו, העיר שמובילה את הכלכלה, התרבות וההייטק, הנתונים ברורים: 47.9% מבני 35–55 הם בעלי תואר אקדמי. כמעט אחד משניים.
מדובר בשיעור גבוה משמעותית מהממוצע הארצי, שמחזק את מעמדה של תל אביב כמוקד של מקצועות חופשיים, תעסוקה מתקדמת ומעמד בינוני – גבוה.
באותו טווח גילאים בדיוק, בירושלים – עיר הבירה, מרכז של מוסדות לאומיים ואקדמיים – הנתון עומד על 17.7% בלבד. פחות מחמישית מהתושבים בגילאי העבודה המרכזיים מחזיקים בתואר אקדמי.
הפער הזה משקף: אוכלוסייה גדולה עם השכלה דתית/תורנית שאינה נחשבת להשכלה אקדמית., פערים חברתיים – כלכליים עמוקים (ירושלים ממוקמת באשכול 2)., קושי לתרגם מערכת מוסדות ושירותים ארציים להשכלה גבוהה בפועל עבור תושבי העיר.
במקביל, הלמ"ס מדווחת כי תוחלת החיים הממוצעת בישראל בשנים 2019–2023 הייתה 83.1 שנים.
בקרב ערים מעל 50 אלף תושבים:
מודיעין–מכבים–רעות מובילה עם 87.5 שנים בממוצע – ארבע וחצי שנים יותר מהממוצע הארצי.
גם כאן, הקשר בין השכלה, מצב סוציו־אקונומי ותוחלת חיים בולט: ביישובים חזקים יותר, שבהם שיעור בעלי התואר גבוה, תוחלת החיים עולה.
◼️ חדשות תל אביב יפו בווטסאפ לחצו כאן
◼️ חדשות ירושלים והסביבה בווטסאפ לחצו כאן
◼️ חדשות מודיעין-מכבים-רעות בווטסאפ לחצו כאן
