מבזקים
לוד: הולך רגל בן 26 נפגע מרכב נתיבות: בן 4 נפגע מרכב נתניהו במסר לעם הלבנוני: "חיזבאללה חלש מאי פעם, ישראל חזקה מאי פעם" חשש לחייה של בת 15 מקריית מלאכי חשד חמור בתל אביב: בן 25 נעצר בחשד לעבירות מין ופגיעה בפרטיות דרמה: אזרחית ישראלית חולצה מהשוק בקלקיליה – הועברה לכוחות הביטחון בשלום גבעתיים משיקה מלגות של 10,000 שקל לסטודנטים דירות החל מ-3.36 מיליון שקל: פרויקט ענק בירושלים נחשף גאווה ענקית לקריית אונו: בית הספר אביגדור ורשה הוכתר לאלוף ישראל בשחמט סערה בירושלים: הפלג הירושלמי תוקף את המשטרה לאחר העברת 17 תלמידי ישיבות לכלא הצבאי 10 נפגעים בתאונה בין אוטובוס ורכב בבאר שבע לקראת מצעד הגאווה בתל אביב: עשרות אמבולנסים, ניידות טיפול נמרץ ייפרסו בשטח סגירת חשבון אכזרית: כתב אישום חמור נגד 4 קטינים שתקפו נער והשאירו אותו לדמם ברחוב הישגים מרשימים למתעמלות מאור יהודה באליפות ישראל בהתעמלות מכשירים אשקלון: שלושה עובדים זכו באות “הטובים בשירות” – אחד מהם חילץ אנשים מבניין בוער באר שבע מרחיבה את פינות ההאכלה לחתולי הרחוב רשת הביטחון של ישראל: למרות החום הקיצוני, הערבה המשיכה לספק ירקות שאף אזור אחר לא הצליח לגדל מודיעין מכבים רעות: ערב “שבילי תקווה וצמיחה” חתם תערוכה והשיק אנתולוגיה חדשה פתח תקווה: גבר כבן 50 נפצע בינוני בתאונת התהפכות; מספר פצועים קל בתאונה נוספת בעיר ללא היכרות מוקדמת: תושב אילת תקף קשיש בתחנת אוטובוס ואיים עליו באמצעות לבנה

מתחת לכותל: מקווה טהרה מתקופת הבית השני נחשף עכשיו

נחשף מקווה חצוב בסלע, חתום בשכבת חורבן מתוארכת לשנת 70 לסה״נ; במקום נמצאו אפר, כלי חרס וכלי אבן

בסמיכות לעשרה בטבת: מקווה טהרה משלהי ימי הבית השני התגלה בחפירות ארכיאולוגיות תחת רחבת הכותל

המקווה החצוב בסלע נחשף תחת שכבת חורבן – עדות למאורעות חורבן ירושלים לפני כ-2,000 שנה • חפירות רשות העתיקות והקרן למורשת הכותל מתקיימות כחלק מחשיפת העבר המפואר של ירושלים

מקווה טהרה חצוב בסלע משלהי ימי בית המקדש השני, ובו סימני אפר המהווים עדות לחורבן הבית, התגלה בימים האחרונים בחפירות שמנהלות רשות העתיקות והקרן למורשת הכותל מתחת לרחבת הכותל המערבי. זאת, כחלק מחשיפת העבר המפואר של ירושלים.

צורת המקווה מלבנית, אורכו 3.05 מ', רוחבו 1.35 מ' וגובהו 1.85 מ'. הוא חצוב בסלע ודפנותיו מטויחים. בחלקו הדרומי נחשפו ארבע מדרגות חצובות אשר הובילו לתוכו. המתקן הקדום נחשף כאשר הוא חתום בשכבת החורבן של תקופת הבית השני – שכבה המתוארכת לשנת 70 לסה"נ.

בתוך שכבה זו, המכילה אפר שרוף המהווה עדות לחורבן, נתגלו כלי חרס רבים, וכלי אבן האופייניים לאוכלוסייה היהודית שחייתה בעיר ערב החורבן.

החפירות תחת רחבת הכותל, בהן התגלה מקווה הטהרה, נמצאות בסמיכות למיקום בית המקדש הקדום ולמה ששימשו לכניסות המרכזיות אליו לפני כ-2,000 שנה – הגשר הגדול מצפון וקשת רובינסון מדרום, ובמרחב נתגלו עדויות נוספות המעידות על פעילות הקשורה בטהרה, כגון מקוואות, כלי אבן ועוד.

חוקרי רשות העתיקות משערים, שמקווה הטהרה שימש את היהודים שחיו במרחב ואת עולי הרגל הרבים שפקדו את האזור ואת המקדש.

"יש לזכור שירושלים היתה עיר מקדש", מסביר ארי לוי, מנהל החפירה מטעם רשות העתיקות. "ככזו, היבטים רבים של חיי היומיום הותאמו לעובדה הזו, והדבר מתבטא, במיוחד, בהקפדה היתרה של תושבי העיר ופרנסיה על דיני טומאה וטהרה. על כך, אף נקבעה האמרה "פרצה טהרה בישראל". בין הממצאים הארכיאולוגיים המובהקים שמייצגים את התופעה, בולטים מקוואות טהרה וכלים עשויים באבן, שרבים מהם התגלו בחפירות ברחבי העיר ובסביבותיה", אומר לוי. "הסיבות לשימוש בכלים עשויים אבן הן הלכתיות, ונעוצות בהכרה ההלכתית שאבן, בניגוד לכלים עשויים חרס ומתכת, איננה מקבלת טומאה בשל כך, אף ניתן היה להשתמש בכלי האבן לאורך זמן ובמחזוריות".

לדברי שר המורשת, הרב עמיחי אליהו: "חשיפת מקווה הטהרה מתחת לרחבת הכותל המערבי מחזקת את ההבנה עד כמה חיי הדת והיומיום בירושלים היו שזורים זה בזה בימי בית המקדש. הגילוי המרגש הזה ממש לפני צום עשרה בטבת, מדגיש את חשיבות המשך החפירות הארכיאולוגיות והמחקר בירושלים, ואת חובתנו לשמר את הזיכרון ההיסטורי הזה לדורות הבאים".

לדברי מנכ"ל הקרן למורשת הכותל המערבי, מרדכי (סולי) אליאב: "חשיפת מקווה הטהרה מתקופת בית שני מתחת לרחבת הכותל המערבי ובתחתיתו אפר מהחורבן מעידים כאלף עדים על היכולות של עם ישראל לצאת מטומאה לטהרה, מחורבן לתקומה".


◼️ חדשות ירושלים והסביבה בווטסאפ לחצו כאן

קבוצת ערים
קטגוריות

זכויות יוצרים: המערכת משקיעה מאמצים רבים באיתור בעלי זכויות היוצרים בתכנים המופצים ברבים. במידה ופורסמה מדיה שבעליה אינו ידוע, השימוש נעשה לפי סעיף 27א לחוק זכויות יוצרים. אם הנכם בעלי הזכויות, ניתן לפנות אלינו לצורך הוספת קרדיט או הסרת התוכן.

צילום: אמיל אלג'ם, רשות העתיקות

דילוג לתוכן