במכללה האקדמית אשקלון התקיים השבוע כנס ארצי לציון 30 שנה למהפכת המכללות האקדמיות בישראל, ששינתה את ההשכלה הגבוהה וצמצמה פערים. בכנס השתתפו חוקרים, נציגי מכללות ואנשי מערכת ההשכלה הגבוהה, שהציגו את ההישגים והאתגרים המורכבים לעשורים הבאים.
ד"ר פנחס חליוה מנכ"ל ומייסד המכללה האקדמית אשקלון אמר כי מהפכת המכללות האקדמיות מנעה מהפיכה חברתית אלימה: "אם לא המהפכה של המכללות האקדמיות בשנת 1995, היתה מהפיכה חברתית אלימה כמו של 'הפנתרים השחורים', אם לא יותר גרוע מזה". הוא ציין כי יותר מ-40% בממוצע נדחו בשעתו בבקשות ללימודים אקדמאים וכי המהפכה של המכללות היא, בראש ובראשונה, מהפיכה חברתית שהצילה את המדינה. לדבריו, השטח צעק, החברה והפוליטיקאים פעלו, החלו יוזמות בכנסת לחקיקה אחרת ורק לאחר מאבק נכנסו המכללות לתקצוב של הות"ת של המל"ג.
ד"ר שמעון אוחיון מהמכללה האקדמית אשקלון ציין כי כולנו תקווה להשבתו של החלל החטוף שעדיין מוחזק בעזה, רן גואילי ז"ל. לדבריו, המכללות האקדמיות הנגישו את האקדמיה לפריפריה אך עדיין קיים מחסום למוביליות חברתית ולחוסן כלכלי והדגיש: "לימודי כלכלה ורפואה אינם בפריפריה ולכן שינוי מדיניות זו היא כורח המציאות".
פרופ' עמי מויאל יו"ר הות"ת אמר כי שלושים שנה לאחר הקמתן, המכללות האקדמיות הן עמוד תווך מרכזי של מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל. לדבריו, המכללות משמשות שער כניסה מרכזי להשכלה גבוהה עבור אוכלוסיות מגוונות ותורמות באופן ישיר לצמצום פערים חברתיים ולחיזוק ההון האנושי והאזורי. הוא ציין כי בכוונתו למסד קרן ייעודית למחקר יישומי מקצועי למכללות, לקדם את הפרופסורה במכללות ולפתח דוקטורט מקצועי במכללות. עוד ציין כי המכללות לא צריכות להיות אוניברסיטאות אלא לתפוס את מקומן בחברה.
פרופ' דודי שוורץ, סגן יו"ר המל"ג, אמר כי אחד האתגרים הגדולים הוא לנפץ את בעיית משבר הזהות, הנובעת מקבלת או מאי קבלת תקצוב, ולהבין שהיא אינה נגזרת של כסף או של השפעות שליליות. בנוסף הציע לשבור את החשיבה הדיכוטומית בין אוניברסיטה למכללה, בין איכות המחקר לאיכות ההוראה ובין הנגשה למצוינות. לדבריו, אין או או. עוד ציין כי קיים טשטוש גבולות באקדמיה, וכי מה שהיה בגדר חלום הפך למציאות. הטכנולוגיה והבינה המלאכותית משותפות כיום לכלל המוסדות, וכולם יידרשו להתמודד עם גבולות מטושטשים ועם טכנולוגיות שמעמידות שאלות כבדות משקל על רלוונטיות האקדמיה ועל עצם ההגעה הפיזית אליה.
פרופ' ניסים בן דוד יו"ר ועד ראשי המכללות ונשיא המכללה האקדמית הגליל המערבי, אמר כי המכללות מתוקצבות כיום כשליש לכל סטודנט לעומת תקצוב באוניברסיטאות. לדבריו, לפי הדו"ח שפורסם על ידי האקדמיה הישראלית למדעים, שלושת אלפים חוקרים מתוך תשעת אלפים שיש בישראל עובדים במכללות. הוא ציין כי יש צורך בשינוי תפיסה וכי קיימת תפיסה אליטיסטית של אוניברסיטת מחקר, אף שיש מחקר במכללות בסדר גודל לא רחוק מזה שבאוניברסיטאות.
נשיא המכללה האקדמית אשקלון, פרופ' אליקים רובינשטיין, אמר כי המכללה האקדמית אשקלון היא עדות למה שהניבה מהפיכת המכללות האקדמיות. לדבריו, ההכרה החלה בימי שרת החינוך אלוני ועיקרה בימי השר אמנון רובינשטיין והיא שדרגה בהקשר הזה את הפריפריה, ו"לא היתה עוד שלב בעולם האקדמי אלא תיקון עולם חברתי". הוא ציין כי חלק ניכר מאוד מהסטודנטים באשקלון, 75 אחוז, הם בני האזור, והדבר מדבר בעד עצמו. "שלושים שנה במובן היסטורי היא תקופה קצרה, אך ראויה לציון בזכות התוצאות, אלפי בוגרים ומוסמכים של המכללות. עם זאת הדגיש כי אין לשבת על זרי הדפנה וכי מדובר בציון דרך ולא בסוף הדרך".
עוד אמר פרופ' רובינשטיין כי "למרות שהמחקר בישראל כתובתו העיקרית היא האוניברסיטאות, המחקר הנעשה במכללות הוא לא פחות מרמתו באוניברסיטאות. המציאות היא דינמית, וקיימת ציפייה מההנהגה החדשה של ות"ת ומל"ג לתת יד לשדרוג נוסף של מעמד המכללות הציבוריות".
בנוסף פנה לציבור הלא יהודי בישראל ואמר כי "בחלק ניכר מהמכללות לומדים סטודנטים מציבור זה וזו מגמה מבורכת, התורמת להידברות הדדית ולשילוב, מבלי להתעלם מהאתגרים הידועים בשדה הפוליטי".
בהתייחסות למצב השורר במדינה אמר כי "אי אפשר להתעלם מהמצב הכללי של ישראל, כשספינה מטלטלת במשברי ים סוער. תפקיד אנשי האקדמיה הוא להמשיך בעבודה ולחתור לחוף מבטחים גם בעת סערה".
ד"ר מוטי גיגי מהמכללה האקדמית ספיר ומהוועדה המארגנת של הכנס (יחד עם ד"ר חליוה, ד"ר אוחיון וד"ר איציק ספורטא), אמר כי שלושים שנה למהפכת המכללות מזמינות לעצור ולבחון את הכיוונים העתידיים של ההשכלה הגבוהה בישראל. לדבריו, בשנה הקרובה ייצא לאור ספר שיסכם את הדיון והמחקרים שעלו בכנס.
◼️ חדשות אשקלון והסביבה בווטסאפ לחצו כאן
