לראשונה בישראל, מושק בימים אלו על ידי רשות הטבע והגנים, אגודת חובבי הפרפרים, מוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט באוניברסיטת תל אביב וקק"ל, "הספר האדום לפרפרי היום", ובו תמונת מצב מדאיגה: מתוך 156 מיני פרפרים שתועדו בישראל, שלושה מינים נכחדו, 12 מינים מצויים בסכנת הכחדה חמורה, 23 מינים בסכנת הכחדה, ו-22 מינים נוספים מוגדרים ככאלה שעתידם בסכנה. לפי הנתונים, רק 63 מינים מוגדרים כיום ככאלה שאינם מצויים בסיכון, ולגבי יתר המינים המידע הקיים אינו מספק להערכת מצבם. בין המינים שנמצאים בסכנת הכחדה: סנוניתן הורדיים, צמריר הקדד, כתמית הפנינים, נמפית משוננת ואפורית ערבתית.
לדברי ד"ר דותן רותם, אקולוג שטחים פתוחים ברשות הטבע והגנים ומובילי הספר האדום לפרפרים, הממצאים מצביעים על מגמת הידרדרות מתמשכת במצבה של אחת מקבוצות החרקים החשובות והרגישות ביותר במערכות האקולוגיות בישראל. "הספר האדום אינו רק סיכום מדעי, אלא כלי יישומי לקביעת סדרי עדיפויות לשימור: זיהוי בתי גידול בעלי ערך גבוה, הכוונת מדיניות תכנון, וניהול מושכל של שטחים פתוחים. זוהי הרשימה האדומה הראשונה לקבוצת חרקים בישראל, והיא מהווה אבן דרך בדרך לפרסום רשימות נוספות של חסרי חוליות. הספר האדום לפרפרי היום מאפשר לנו לראות תמונה רחבה וברורה יותר של מצב הפרפרים בישראל. הוא מבוסס על מאמץ משותף של חוקרים, אנשי מקצוע וציבור מתנדבים, ומספק בסיס חיוני להבנת הצרכים הדחופים של השימור. פרפרי היום הם ביו-אינדיקטורים מצוינים לבריאות המערכת האקולוגית. הפגיעה בהם היא סימן אזהרה לפגיעה רחבה יותר בטבע. הספר האדום מסייע לנו למקד מאמצי שימור במקומות שבהם הם נדרשים ביותר", הוא אומר.
ברשות הטבע והגנים מציינים כי הערכת מצבם של פרפרי היום בישראל מתבססת בין השאר על תוכנית ניטור ייחודית וארוכת שנים, שמובילה אגודת חובבי הפרפרים בישראל, וכן על הערכת אנשי מקצוע לאחר איסוף נתונים על פני עשרות שנים. לפי הממצאים, הגורם המרכזי לפגיעה בפרפרי היום בישראל הוא אובדן בתי גידול כתוצאה מפיתוח מואץ, בינוי, פיתוח תשתיות והסבת שטחים פתוחים לחקלאות. חקלאות אינטנסיבית ושימוש בחומרי הדברה פוגעים בפרפרים באופן ישיר ובעקיפין – הן בזחלים והן בצמחים הפונדקאים הדרושים להם. גם רעייה לא מבוקרת באתרים ספציפיים, מינים פולשים, שריפות וזיהום אור מהווים איום משמעותי. לכך מצטרף שינוי האקלים, שגורם להתחממות, התייבשות ושיבוש עונות. בנוסף, הספר מציין מספר מיני פרפרים הנמצאים בדרגת הסיכון הגבוהה ביותר להכחדה. מדובר לרוב במינים בעלי תפוצה מצומצמת, אוכלוסיות קטנות או כאלה התלויים בבתי גידול ייחודיים ורגישים במיוחד – כמו הרים גבוהים, שטחי בתה טבעיים ובתי גידול לחים. פגיעה מתמשכת בבתי גידול אלה מציבה את המינים הללו בסכנת הכחדה ממשית. "ישראל מתחממת בקצב מהיר מהממוצע העולמי, ורבים ממיני הפרפרים נמצאים כאן בגבול תפוצתם הדרומי – מצב שמגביר את פגיעותם. בישראל, נגרעים מדי שנה כ-18 קמ"ר של שטחים טבעיים, קצב מהגבוהים בעולם המפותח. קיטוע בתי גידול יוצר אוכלוסיות קטנות ומבודדות, הרגישות במיוחד לאירועי קיצון. בזכות היקף הנתונים שנאסף לאורך זמן, פרפרי היום הם קבוצת החרקים המתועדת ביותר בישראל, מה שמאפשר לזהות מגמות ארוכות טווח ולא רק תנודות נקודתיות. הבדיקה העלתה כי מינים רבים, שהוגדרו כבר בעבר כמצויים בסיכון, נמצאים כיום במצב חמור יותר. במקביל, מינים אחדים חוו שיפור בהערכת מצבם – לעיתים בשל איסוף מידע חדש, ולעיתים בזכות פעולות שימור וניהול בתי גידול – אך המגמה הכללית ברורה: מספר המינים הנמצאים בסיכון עולה, ושטחי המחיה של רבים מהם מצטמצמים. הספר האדום לפרפרי היום בישראל הוא קריאת השכמה: שמירת הפרפרים אינה רק שמירה על יופי וצבע, אלא על יציבותן ובריאותן של המערכות האקולוגיות שכולנו תלויים בהן", מסכם ד"ר רותם.
