ברוח חג ט"ו בשבט שחל אתמול – מצאנו את העץ הוותיק ביותר בסביון, אשר גילו מוערך בלמעלה מ-300 שנה!
לעץ יש סיפור ארוך ומרתק, מוזמנים לקרוא את סיפורו של העץ עוד מימי סתיו 47', כפי שנכתב על ידי ינוש (יוחנן פלץ) ז"ל ועודכן על ידי בתו תמי לנדאו:
ברוח חג ט״ו בשבט שחל אתמול – מצאנו את עץ השקמה הוותיק ביותר בסביון, שגילו מוערך בלמעלה מ־300 שנה.
אבל זה לא “רק” עץ עתיק. לשקמה הזאת יש סיפור חיים – סיפור של מקום, של החלטות, ושל אנשים שנקשרו אליה כמעט במקרה, ואז לנצח.
בסתייו 1947, כשהיה ינוש (יוחנן פלץ) ז״ל מפקד יחידת חי״ש בתל אביב, פעלו אנשיו מול התקפות על התחבורה לשדה התעופה מאזור יהודייה. עמדת הפיקוד הוקמה תחת שקמה עתיקה על גבעה, מול יהודייה. כדי לשפר קליטה, ביקש מהקשר לטפס על העץ – וברגע שהקרב הסתיים, נשארו רק שקט, צרצרים, צפרדעים וציפורי לילה. באותו לילה הוא אמר לסגנו: “כמה יפה כאן… הייתי רוצה לגור כאן אחרי שהכול יסתיים”.
יוני 1948, כשהיה סמג״ד בגדוד 89 בפיקודו של משה דיין, נקרא שוב לאזור בעקבות התקפה על חיילים ביהודייה — ושוב מצא את עצמו באותו מטע זיתים, למרגלות אותה שקמה. כשהרים את העיניים, ראה שם פרט קטן שהפך לסימן דרך: שרשרת כדורים שנזרקה אז על אחד הענפים לסימון.
בשנת 1950, עם הקמת גני יהודה, הוא חיפש את “העץ שלו” עד שמצא אותו – אבל החלקה כבר נמכרה. הוא רכש חלקת אדמה בסביון, ובהמשך, כשהתברר שהחלקה עם השקמה חזרה להתפנות, החליף את המגרש — ועבר לגור לצד העץ שעליו חלם.
מאז, השקמה נראית מחלונות הבית ומלווה את המשפחה לאורך תחנות החיים: ליד העץ התחתנה הבת, והיום כבר ארבעה דורות מביטים בו — ילדים, נכדים ונינים — כעוגן שקט של זיכרון והמשכיות.
הטקסט נכתב על ידי ינוש פלץ ז״ל ועודכן על ידי בתו, תמי לנדאו — ואנחנו רק מוסיפים: לפעמים ההיסטוריה המקומית מסתתרת ממש מול החלון, בעץ אחד שעומד שם, יציב, ומחזיק סיפור שלם.
◼️ חדשות בקעת אונו | יהוד מונוסון, סביון, גבעת שמואל, קריית אונו, גני תקווה, אור יהודה והסביבה בווטסאפ לחצו כאן







