תאונת דרכים אינה מסתיימת תמיד בנזק פיזי גלוי. לעיתים, רק כשהפצעים הגופניים כבר הגלידו, מתחילה ההתמודדות הקשה באמת – עם ההשלכות של התאונה על הנפש. אנשים רבים מוצאים עצמם לאחר תאונה כשהם סובלים מדחק פוסט טראומטי, סיוטים, דיכאון, חרדה ואף קשיי הסתגלות לפגיעה הגופנית.
דווקא בשל היעדר סימנים חיצוניים, הפגיעה הנפשית נוטה להישאר מוסתרת. לעתים הסביבה אינה מודעת להתמודדות הנפשית ואף הניזוק עלול להתבייש לבקש עזרה. במאמר זה אנו מבקשים להוציא את הפגיעות הנפשיות לאור ולהסביר האם וכיצד ניתן לקבל בגינן פיצוי.
מטעם המרכז לפיצוי נפגעי תאונות דרכים
מהי פגיעה נפשית?
פגיעה נפשית בעקבות תאונת דרכים נוצרה בשל הטראומה שבתאונה. הפגיעה אינה תמיד מיידית, והיא יכולה להתבטא במגוון דרכים. בין התופעות המרכזיות ניתן למנות:
- PTSD (הפרעת דחק פוסט-טראומטית) – מתבטאת בזיכרונות מהתאונה שצצים ללא שליטה, דריכות תמידית, רצון להימנע מגירויים המזכירים את התאונה כגון נהיגה, נסיעה ומקום התאונה עצמו.
- הפרעה הסתגלותית – מדובר במתח נפשי וקושי להסתגל למציאות החדשה: נזק גופני, שינוי אורח חיים ואובדן התפקוד שהיה בעבר. איבוד היכולת לעבוד והעול הכלכלי הנלווה לכך עלולים להעצים את הפגיעה הנפשית.
- דיכאון וחרדה – ניתן לזהות ירידה במצב הרוח, ייאוש, חוסר עניין ופחד.
- תסמינים גופניים שנובעים מהטראומה הנפשית – כגון כאבים כרוניים, עייפות מתמשכת וסחרחורות.
מניסיוננו בליווי נפגעי תאונות דרכים, פגיעה נפשית אינה תמיד מזוהה בשלבים הראשונים לאחר התאונה. לא אחת, רק בחלוף זמן מתברר שהקושי האמיתי אינו רק גופני, אלא נוגע ליכולת לחזור לתפקוד, לנהיגה, לעבודה ולשגרה.
מהן ההשלכות של פגיעה נפשית?
לא רק שהפגיעה עצמה עלולה להיות חמורה, גם יש לה השלכות המקשות על ההתמודדות ועל חיי היום-יום. כך, בשל הטראומה, ייתכן שהנפגע יימנע מנסיעה ברכבים ויימנע מלהגיע למקום התאונה. כמו כן, ייתכן שהוא יחווה התפרצויות כעס. בדומה, הוא עלול להתרחק מבני משפחה או מחברים ויסבול מצמצום בקרבה אנושית. השפעות נוספות של פגיעה נפשית קשורות לתחום התעסוקתי או הלימודים. יכולת הריכוז של הניזוק עלולה להיות בחסר, מה שיוביל לפגיעה בעבודתו ובלימודיו, ואף להיעדרויות בתכיפות רבה.
יצוין כי הסממנים משתנים מאדם לאדם ולא כולם יחוו את אותם התסמינים. אך ככל שעובר הזמן ניתן לזהות בקרב הניזוקים דפוסים חוזרים שמאששים את החשד לפגיעה נפשית.
האם מי שלא היה מעורב בתאונה באופן פיזי יכול לקבל פיצוי בגין נזק נפשי?
בתי המשפט הכירו גם בזכות לפיצוי גם של מי שלא היו מעורבים בתאונה פיזית אלא רק נפשית, דהיינו, בעיקר אם היו עדים לה בצורה זו או אחרת. עם זאת, נקבעו מספר קריטריונים שאמורים להבטיח שהפיצוי יינתן רק למי שזכאותו מובהקת. כך, ככלל, הפיצוי עשוי להינתן רק לקרובי משפחה של מי שניזוק בתאונת הדרכים באופן חמור מבחינה גופנית, ואשר היו עדים לתאונה (לרבות אם שמעו אותה).
כמו כן, הם נדרשים להוכיח פגיעה נפשית מובהקת וקשר בין הפגיעה לתאונה. זאת להבדיל ממי שנפגע בתאונה באופן פיזי, שיכול להיות זכאי לפיצויים בגין נזק נפשי אף אם ברמה נמוכה יותר.
בהקשר זה חשוב להבין כי רף ההוכחה לנזק נפשי של עדים או בני משפחה גבוה יותר, והפסיקה בוחנת בקפידה את עוצמת החשיפה לאירוע ואת עומק הפגיעה, כדי להבחין בין מצוקה טבעית לבין נזק נפשי בר פיצוי.
מהם הקריטריונים המשפיעים על גובה הנכות, ככל שישנה, ועל גובה הפיצוי?
כדי להעריך את עומק הפגיעה נפשית ולגזור ממנה פיצוי, עושים שימוש במדדים פרקטיים כגון תדירות ההתקפים והאשפוזים על הרקע הנפשי, התגובה לטיפולים ומשכי ההפוגות בתסמינים. כמו כן, אומדים את עוצמת הסימפטומים ומשכם ואת התפקוד המנטלי התעסוקתי והחברתי של הניזוק.
בעזרת ההערכות הללו, מנסים לכמת את הפיצוי תוך שקילת חומרת הפגיעה והשפעתה על התפקוד ועל איכות החיים של הניזוק. בדומה, מנסים לכמת את ההוצאות הצפויות (וכן אלו שבעבר) על טיפולים פסיכולוגיים ותרופות. עוד יש לכמת את אובדן ההכנסה בעבר ואת הצפי לאובדן ההכנסה בעתיד בשל הפגיעה הנפשית. ראשי נזק נוספים הנלקחים בחשבון בעת קביעת הפיצוי הם כאב וסבל ועזרת צד שלישי.
האתגר המרכזי הוא להמיר את הפגיעה הנפשית, שהיא לרוב סמויה, לאבחנה מדידה ולאחוז נכות שיקבל הכרה משפטית.
מה כדאי שתעשו לאחר התאונה אם אתם חושדים שנגרם לכם נזק נפשי?
ראשית נבהיר כי בתור הניזוקים, אתם (רצוי שבעזרת עורך דין) נדרשים להוכיח לא רק שאתם סובלים מנזק נפשי, אלא גם קשר סיבתי בין הנזק הנפשי לתאונת הדרכים. משוכה זו עלולה להיות גבוהה כאשר מדובר בנזק נפשי מאשר כאשר מדובר בנזק פיזי. זאת מפני שפגיעה נפשית היא יותר ערטילאית ולא ממוקדת באזור הפגיעה. על מנת לחזק את תביעתכם, מומלץ לפנות בהקדם לרופא משפחה שיתעד את תלונותיכם, ואף לפסיכיאטר או לפסיכולוג המתמחים בטראומה. עוד חשוב לשמור על התיעודים הרפואיים כגון חוות דעת, דו"חות אבחון וקבלות.
נוסף על כך, תעדו את ההשפעה של הפגיעה על התפקוד שלכם, כגון לקיחת ימי מחלה, ואף מהמורות בקשרים חברתיים. כאשר מתקרבים להליך המשפטי, רצוי לבחון את הכדאיות בקבלת חוות דעת ממומחה (פסיכולוג או פסיכיאטר) שיכול לקשר את הפגיעה לתאונה ולהעריך את חומרתה והשפעתה על החיים התפקודיים. בית המשפט כנראה ימנה מומחה עצמאי שיעריך את הפגיעה.
טיפול נכון בנזק נפשי כולל בחובו טיפול רפואי נכון, תיעוד קפדני וייצוג משפטי מקצועי. פנו אלינו ונשתדל לסייע.
*במרכז לפיצוי נפגעי תאונות דרכים מטופלים הליכים משפטיים העוסקים בהשלכות של תאונות דרכים על חייהם של נפגעים ובני משפחותיהם, לרבות פגיעות גוף ונפש. התוכן באתר נכתב מתוך עיסוק יומיומי בתביעות פיצוי ובהתמודדות עם שאלות של קשר סיבתי, נכות והשפעת הפגיעה על התפקוד והפרנסה, בהובלת עו"ד שחר זמלר .
