היום ה-12 למבצע "שאגת הארי": ועדת החינוך, התרבות והספורט והוועדה לביקורת המדינה התכנסו לדיון משותף בנוגע ללמידה בזמן חירום. חברי הכנסת הביעו הערכה לצוותי ההוראה, אולם הפנו טענות קשות נגד הלמידה מרחוק וביקשו לפנות לפתרונות יצירתיים אחרים וכן לאפשר למידה במוסדות חינוך ברשויות צהובות במהירות האפשרית. שר החינוך קיש אמר כי הוא תומך במדיניות דיפרנציאלית שכזאת, אולם הכול תלוי בעדכון ההנחיות של פיקוד העורף.
חברי האופוזיציה מחו על היעדרם הפיזי של נציגי משרד החינוך ובראשם שר החינוך: "לא תקין. הוא לא מכבד את הוועדה. הוא יכול להגיע בדיוק כפי שאנחנו הגענו." השר דחה את הטענות והסביר שלמרות ש"ראשי הוועדות התעקשו", במשרד כבר קבעו מראש הערכת מצב רבת משתתפים, אולם עד השעה הנקובה, הוא ובכירי המשרד יענו לכל השאלות שיופנו מהכנסת. בתחילת השיחה נרשמו קשיים טכניים בשמיעת הגורמים מחדר המצב של משרד החינוך. חברי הכנסת אמרו שזה ממחיש בדיוק את הקושי של התלמידים עם כל הלמידה מרחוק בימים אלה והיו"ר ח"כ שוסטר כינה זאת: "סימולציה לסיטואציה."
תחילה, עדכן השר קיש את המדיניות שלו באשר לפתיחה דיפרנציאלית של מוסדות החינוך ברשויות צהובות: "ביטחון ובטיחות הילדים והסגלים הם מעל הכול. אני רציתי לפתוח את מערכת החינוך ברשות צהובה, כשיש קרבה למרחב מוגן תקני, כמו במועצת אשכול, מעלה אדומים. מי שחתך את זה היה פקע"ר שהחליט לדחות ליום א' ואני מסכים איתו. בגוש דן לא אסכים לפתיחת מערכת החינוך וגם חיפה וצפונה זה לא רלוונטי. אני רואה דיפרנציאליות וזאת הדרך היחידה. אם פקע"ר ידחה עד למוצ"ש את ההחלטה, לא יהיה שום שינוי ביום ראשון. אי אפשר לחכות לרגע האחרון. אנחנו צריכים לדעת עד יום חמישי בצהרים כדי להיערך לפתיחה."
יו"ר ועדת החינוך ח"כ צבי סוכות קרא לשיתוף גורם מטעם משרד החינוך בהערכות של פיקוד העורף: "לא תקין שפקע"ר יקבל החלטות מעל הראש של משרד החינוך. הצבא הרי הוא לא גוף שרואה את החינוך המיוחד בקצה ולא בהכרח מבין את המשמעות של הורים שמתמודדים בבית בימים אלה עם ילדי החינוך המיוחד. זה חייב להיות בשיתוף מלא, כי אחרת נוצרת מציאות מעוותת שלא מקובלת לחלוטין." היו"ר סוכות קרא גם לאפשר כמה שיותר גמישות לרשויות המקומיות ולבתי הספר.
יו"ר הוועדה לביקורת המדינה ח"כ אלון שוסטר הזכיר את הדיון שקיימה הוועדה בחודש ינואר האחרון עם פרסום דוח מבקר המדינה על היערכות מערכת החינוך ללמידה במצב חירום והפעלתה במלחמת חרבות ברזל, וממנו עולה כי בקרב 72% מבתי הספר חסרו אמצעי קצה לתלמידים בזמן המלחמה. ח"כ שוסטר: "מערכת החינוך היא מרכיב מרכזי בחוסן של מדינת ישראל. דוח המבקר מראה כי למרות לקחי הקורונה, הלמידה מרחוק לא הייתה אפקטיבית מספיק והפערים בתשתיות ובמוכנות נותרו עמוקים. התפקיד שלנו הוא לוודא שהמדינה מספקת לצוותי ההוראה ולתלמידים את הכלים והביטחון הנדרשים, ולא מסתפקת רק בפתרונות טכניים זמניים. בנוסף, לאור הנתון כי בקרב כ-40% ממוסדות החינוך לא כל התלמידים הצליחו להגיע למרחב המוגן בזמן ההתרעה, עלינו לבחון כיצד ניתן לנצל מבנים קיימים ללמידה ב"קפסולות" או בקבוצות קטנות, כדי לאפשר מפגש פיזי בטוח".
עפ"י נתוני משרד החינוך ב-9 במרץ השתתפו בלמידה מקוונת כ-1.1 מיליון תלמידים, שמהווים כ-68% מכלל תלמידי ביה"ס (לא כולל החינוך החרדי), עלייה קלה לעומת הימים הראשונים. פילוח הנוכחות לפי שכבות גיל מצביע על 74% השתתפות בחטיבות הביניים, 67% בבתי הספר היסודי ו-65% בחטיבות העליונות, וכל זה כאמור לא כולל את מוסדות החינוך במחוז החרדי, שם דפוסי הלמידה מרחוק שונים. השר קיש: "ידענו שכשיגיעו מיליון משתמשים יהיו בעיות ואנו מטפלים."
חברי הכנסת הופתעו מהנתונים. ח"כ מירב כהן: "זה שאתם מתפארים בהישגים, רק מראה שאתם מנותקים מהמציאות. ילדים הולכים פה לאיבוד. אנחנו בבעיה קשה וצריך להכיר בזה. להתכונן למלחמה זה לא רק כלכלת חימושים, אלא גם להכין את מערכת החינוך – והמערכת לא מוכנה לחירום." ח"כ כהן הוסיפה: "מה שיש היום זה אותם זומים כושלים שהיו בתקופת הקורונה. לא התקדמנו מאז. לא רק שזה לא מועיל, זה עושה נזק. אני לא רוצה שהילדים שלי יעלו לזומים. אני לא נותנת לילדים שלי זמן מסך. מעדיפה שייקחו ספר."
"הלמידה מרחוק אצלנו שואפת לאפס" אמר ח"כ סמיר בן סעיד וסיפר לנוכחים שלא ראה אף אחד מששת ילדיו בבית מתחבר לזום בימים אלה "למה לא לעבור לפתרונות אחרים כמו למידה במשמרות או הבאת המורים לבתי התלמידים?" גם אצל ח"כ עדי עזוז המצב דומה: "הילדים שלי לא היו בזום פעם אחת." ח"כ כהן שיתפה מהחוויות שלה כאימא לשלושה ילדים שלומדים כעת מרחוק: "אין לנו מספיק מחשבים בבית של 3 ילדים. אני בבית עם הילדים מתפקדת כמו טכנאי."
ח"כ סימון דוידסון: "ראיתי איך נראה שיעור בזום, עם מסכים כבויים ומורים שלא יודעים להפעיל מערכת. באונ' הפתוחה 50,000 סטודנטים לומדים כבר שנים מרחוק. למה במע' החינוך זה נכשל פעם אחר פעם?"
שר החינוך תיאר את הפקת הלקחים שנעשתה מאז "עם כלביא" בכל הקשור ללמידה מרחוק: "היום כבר מדברים עם הגננת, בכיתות הגבוהות יש למידה מקצועית וכו'. ברור שאם משווים את זה ללמידה פרונטלית, היא פחות טובה. יש פה גם אירוע של הסכמי שכר מול האוצר. בבחירה אם לעשות למידה מרחוק או לא לעשות, אני מעדיף לעשות ולהפיק מזה את המקסימום."
בנוגע למחסור במחשבים אצל תלמידים, שליש מההורים דיווחו כי לילדיהם לא היו כל האמצעים הדרושים ללמידה בשיעורים מקוונים, כך לפי סקר מבקר המדינה ביוני 2024. באותו סקר, שנערך בקרב מנהלים, עולה תמונה מחמירה יותר, לפיה ב-72% מבתי הספר חסרו לתלמידים האמצעים הדרושים ללמידה מרחוק ול-48% מהמורים חסרו אמצעים כאלה. בתשפ"ג העביר מש' החינוך את האחריות לרכישת ציוד תקשוב ואמצעי קצה אל בתי הספר במסגרת התקצוב של תכנית הגפ"ן.
ח"כ משה טור פז שאל את השר: "מה ההיגיון שאפשר לכנס 30 ילדים עם מדריך בחינוך הלא פורמלי, אבל לא לעשות כן בחינוך הפורמלי? צריך לעבור למתווה היברידי כמו זה של החינוך הבלתי פורמלי במקומות עם מיגון מלא, או בבתי התלמידים." השר השיב: "זה לפי הוראות פקע"ר. "
"מתחילת המבצע לא יצאה הנחיה חד משמעית שלא לקיים בחינות. יש תלמידים שנדרשים לגשת למבחנים ולהגיש עבודות, שמרכיבות חלק גדול מהציון" אמר בתסכול יו"ר מועצת התלמידים דור כהן וביקש ממקבלי ההחלטות להתחשב בתלמידי התיכון שנמצאים בשנת הבגרויות. על מנת להקל עליהם ביקשו במועצת התלמידים להתאים את מתווה הבגרויות למצב והציגו רשימת הקלות – מתוספת זמן של 25%, דרך מיקוד החומר והוספת שאלות בחירה ועד הוספת מועדי ב'. על בחינות הבגרות אמר השר קיש "נצטרך לתת חשיבה משמעותית, אולי דחיות, אנחנו קשובים לנוער. כשיתקרבו התאריכים, ניתן מענים. כרגע זה עוד לא הזמן לקחת החלטה."
◼️ חדשות מהארץ ומהעולם בווטסאפ לחצו כאן
◼️ חדשות מלחמה בישראל וענייני ביטחון בווטסאפ לחצו כאן
