הוועדה בראשות ח"כ אלון שוסטר קיימה דיון מעקב בנושא הטיפול בחיילים הבודדים, בהתבסס על דוח מבקר המדינה מפברואר 2023. הדיון עסק בהתקדמות שנעשתה בצה"ל ובמשרד הביטחון במהלך שלוש השנים האחרונות, על רקע המלחמה המתמשכת ואתגרי העורף.
יו"ר הוועדה, ח"כ אלון שוסטר "הדיון נועד לעקוב אחר ההתקדמות שנעשתה בגופים השונים, תוך הדגשה שחוזקה של השרשרת נמדד לפי חולייתה החלשה. הדיון נערך דווקא עתה במלחמה כי זהו הרגע שבו על המדינה, הקהילה, הארגונים והרשויות המקומיות להיכנס לתמונה, לחבק את החיילים הבודדים ולוודא שהם זוכים למעטפת תמיכה מלאה".
נציגת משרד מבקר המדינה, אורנית צירקין, סגנית מנהל אגף לביקורת משרד הביטחון, "שביעות הרצון מהטיפול ירדה מ־43 לאחוזים ל־40 אחוזים, ו־65 אחוזים מהחיילים ציינו קשיים כלכליים כסיבה עיקרית לאי שביעות הרצון. ההכנסה החודשית עלתה ב־54 שקלים בלבד מאז הביקורת הקודמת, ורק חמישה אחוזים מהחיילים ציינו שמשכורתם מכסה את הוצאותיהם. מרבית הליקויים שעלו בביקורת הקודמת תוקנו במידה מועטה. יש להמשיך להשקיע בתחומי הסיוע הכלכלי, הדיור, התמיכה הנפשית והליווי באזרחות".
עירית דרוינסקי, ראש תחום חיילים בודדים באגף חיילים משוחררים שבמשרד הביטחון, "בשלוש השנים האחרונות בוצעו שינויים מהותיים. יש שיחות יזומות עם כלל החיילים הבודדים המשוחררים, ומגיעים כיום ל־90 אחוזים מתוך כ־7,000 משתחררים בשנה. הוקם ערוץ טלגרם ייעודי, מיני־סייט מתורגם לשפות שונות, ונערכות סדנאות, כנסים ומפגשים למשתחררים. אנחנו מבצעים תהליכים שיטתיים, ולעולם אין מספיק למען האוכלוסייה הזאת, אך עושים את המיטב במסגרת המשאבים הקיימים."
טל דדון, ראש ענף מדיניות פרט באגף כוח האדם בצה"ל הציג נתונים עדכניים: 7,661 חיילים בודדים משרתים כיום בצבא 52 אחוזים בודדים מובהקים ו־48 אחוזים חסרי עורף משפחתי, כאשר מרבית הבודדים המובהקים הינם עולים חדשים. דמי הקיום לחייל לוחם בודד עומדים על 3,552 שקלים ולחייל תומך לחימה על 2,101 שקלים. צה"ל מפעיל 233 דירות אל"ח, 79 דירות "בית חם" ו־16 דירות ייעודיות לחרדים. בית החייל החדש בראשון לציון צפוי להיפתח בסוף 2025 ולכלול 222 מיטות. במהלך המלחמה חולקו מענקי דחיפה של 3,000 שקלים בנובמבר 2023, 1,500 שקלים ביוני 2024 ו־900 שקלים במרץ 2026. תקציב הסיוע ביחידות לקראת חגים הוגדל ב־4.5 מיליון שקלים. דדון הדגישה כי העדפה ניתנת למגורי חיילים במקומות עם מעטפת רגשית כגון קיבוצים, בתי חייל ואל"ח שכן הסיוע הנדרש לדיירים בדירות עצמאיות גבוה פי שניים.
ממפקדת מרכז הבודדים בצה"ל נמסר כי המרכז אחראי על מעטפת שלמה הכוללת חמישה תאים: דיור, מוקד פניות, רווחה, הכרת הבודד והבודד המשוחרר. מוקד הבודדים מקבל כ־10,000 שיחות בחודש, נערכות סדנאות שחרור וריאיונות אישיים טרם השחרור, ונערכים חיבורים עם ארגוני חברה אזרחית להמשך ליווי לאחר השירות.
איציק אוחנה, סמנכ"ל חטיבת צעירים במשרד העלייה והקליטה, דיווח כי 87 אחוזים מהחיילים העולים הבודדים נשארים בארץ שלוש שנים לאחר שחרורם. מאז אוקטובר 2023 שירתו 6,800 עולים במילואים, והמשרד מפעיל מוקד ייעודי להם. במסגרת תוכנית "כנפיים" מקבלים 800 משתחררים מדי שנה מנטורינג, סיוע תעסוקתי ולימודים ממומנים. אוחנה הדגיש את הצורך בסיוע המשכי ובמניעת "וואקום" לאחר השחרור.
אורית להב, מנהלת תחום במשרד הרווחה, תיארה ליווי קבוע לצעירים במצבי סיכון, ביניהם חיילים בודדים. לדבריה, הקשר עם צה"ל ומשרד הביטחון מתקיים ברמה יומיומית, וכל חייל שמופנה ומסכים לליווי זוכה לתמיכה בתחומי התעסוקה, ההשכלה, המיומנויות והדיור.
מטעם האגודה למען החייל מסר סגן אלוף במילואים אילון מייל, מנהל מחלקת פיתוח, תכנון ובקרה, כי בכל רגע נתון שוהים בבתי החייל ובדירות "בית חם" בין 600 ל־650 חיילים בודדים. בשנת 2025 נרשמו 860 אלף לינות במתקני האגודה, הפזורים בפריסה ארצית. בית החייל החדש בראשון לציון, שצפוי להיפתח בסוף 2025, יכלול קומה נוספת, ושביעות הרצון במתקנים עומדת על מעל 90 אחוזים. לדבריו, "הקשר עם צה"ל הוא הדוק ויומיומי, אך היום שאחרי השחרור מטריד במיוחד משום שאז מעטפת התמיכה מצטמצמת."
נויה גוברין, סמנכ"לית קשרי צבא ושותפויות בארגון "נפש בנפש", תיארה פעילות רחבה לחיילים בודדים עולים מאז 2012, הכוללת מוקד 24/7, אירועים חברתיים, סיוע ביורוקרטי ומרכז חוסן הפועל בשיתוף בית החולים שיבא. צבי יהונתן שור, מייסד עמותת "לעולם לא לבד", הציג את עמדת הארגון שהוקם ב־2019 על־ידי חיילים בודדים לשעבר. הוא התריע על קשיים בירוקרטיים בתהליך העלייה של חיילי מח"ל והציע פתרונות כמו יום סידורים מיוחד ותמיכה בלימודים בזום.
אלון שמיר מארגון הנחשונים העלה קושי בתקשורת עם גורמי אכ"א לצורך שיתופי פעולה, וציין כי נדרש מענה גם לחיילים שמגיעים מרקע חרדי אך אינם משתייכים לשני הקצוות של האוכלוסייה.
חיים ברנר, חייל בודד לשעבר ולוחם מילואים פעיל: "יודעים היטב להוקיר תודה לחיילים שנפלו בקרב, בזמן אמת ובאופן מרגש, אבל לא באמת יודעים מה לעשות עם מה שקורה אחרי. יש אנשים שנשארו עם צלקות מהשירות לעיתים בגוף, ולפעמים, ואולי בעיקר, בנפש. אלו הלומי קרב שממשיכים לנהל מלחמה יומיומית, שקטה ובלתי נראית. בפועל אין היום מסגרת ברורה, אחידה ושקופה שמגדירה מה קורה כשחייל מילואימניק נפטר לאחר השירות גם כשיש סיבה ברורה ומוכרת לכך, וגם כשלא. הפער הזה איננו תיאורטי. קחו לדוגמה את ג’וש בון החבר שלי שביצע 748 ימי מילואים. לאחר ששוחרר מהמילואים, בהמלצת מפקדיו, כדי להגיע לאשפוז ולטפל בטראומה, הוא שם קץ לחייו. כיום יש איזשהו מענה שהמדינה מנסה לספק אך בפועל, מה שהוועדה הזו מאפשרת הוא בעיקר סמלי: שמפקדים יופיעו במדים בלוויה, שחברים יוכלו לשאת את הארון. זה איננו פתרון אמיתי, אלא כמעט זריית מלח על הפצעים. מה שאני מדבר עליו תקף כמובן לכל חיילי צה"ל שנפגעים בגוף או בנפש גם לאחר הקרב, אבל לחייל ישראלי רגיל שנופל אחרי השירות יש לרוב מערכת תמיכה משפחה, חברים, אנשים שילחמו עבורו. אצל חיילים בודדים המצב שונה. במיוחד אצל מי שעלו לכאן לבד שאין מי שיילחם עליהם אחר כך. אין מי שיעמוד ויאמר: צריך להכיר בו ומה שאנחנו רואים הוא חסר עצום ומערכתית. הבעיה הזו חריפה במיוחד אצל חיילים בודדים, כי פשוט אין מי שיעמוד לצדם אחרי הקצה. לכן נדרש שינוי עקרוני: מסלול ברור, קריטריונים שקופים והכרה ממלכתית אמיתית".
בדיון דיברו גם נציגים מעוד ארגונים המסייעים לחיילים בודדים, שאול רורקה, מנהל "הבית של בנג'י", שהציג את המודל הוותיק שלו כבסיס לבית החייל החדש; וגורמים מארגוני נצח יהודה, חייל אל חייל וממתנדבים פרטיים, שעמדו על הצורך בהרחבת התמיכה הנפשית לחיילים בודדים.
◼️ חדשות מהארץ ומהעולם בווטסאפ לחצו כאן
◼️ חדשות מלחמה בישראל וענייני ביטחון בווטסאפ לחצו כאן
