היסטוריה בנגב: ״רפורמת ״הקווים הכחולים״ של השר שיקלי להסדרת הקרקעות בנגב אושרה היום ברמ״י.
לאחר עשרות שנים של גרירת רגליים: השר שיקלי יזם את רפורמת "הקווים הכחולים" להסדרת התיישבות על תביעות בעלות ביישובים הבדואים בנגב. הרפורמה אושרה ולראשונה מדינת ישראל תוכל לייצר פתרונות דיור הולמים עבור התושבים בישובים הכפריים ובפזורה הבדואית בנגב, ותייצר פתרון חוקי ומוסדר לבנייה והפזורה הבלתי חוקית
הרפורמה תחול ב- 5 ישובי פיילוט: כסייפה, מרעית, סעווה, אבו תלול ולקיה, שבהם יתאפשר מתן פיצויים מוגדלים לתובעי בעלות שיגיעו להסכם ובכך יאפשרו לפתח את הישובים הבדואים בנגב
במטרה לכנס את תושבי הפזורה לתוך יישובים מוסדרים ולהעניק ליישובים מפותחים ומאוכלסים איכות חיים לתושביהם ובהמשך להחלטת ממשלה 3101 בדו/ 9 מיום 25.05.2025, שיזם השר עמיחי שיקלי הממונה על הרשות לפיתוח והתיישבות הבדואים בנגב, אושרה היום ( 15.4.2026 כ"ח אייר תשפ"ו), הוראת השעה של מועצת מקרקעי ישראל למתווה ייעודי. המתווה יאפשר הסדרת תביעות בעלות בתחומי "5 יישובי הפיילוט" כסייפה, מרעית, סעווה, אבו תלול ולקיה, בהם יש את האחוז הגבוה ביותר של תביעות הבעלות הלא מנוצל להתיישבות בתחומי הקו הכחול.
הרשות לפיתוח התיישבות הבדואים בנגב תפרסם קול קורא לאזרחים הבדואים שהגישו בעבר תביעות בעלות ביישובי הפיילוט, על מנת לאפשר להסדיר את הקרקע ותפעל לתכנון מעודכן ובר קיימא של היישוב, תוך כדי עדכון הקו הכחול היישובי. מהלך זה יאפשר לראשונה למדינה, בהסכמת תובעי הבעלות, ליישב אזרחים בדואים שאינם תובעי בעלות בשטחם ובכך לייצר מיצוי של הקרקע ומענה לאלפי משפחות בפזורה מחוץ לקווים הכחולים. בהמשך, בהתאם להצלחת הפיילוט, הוא צפוי להתרחב ליתר יישובי הקבע.
הרפורמה כוללת מתן תמורות בקרקע בייעודים שונים או בתמורה כספית מוגדלת שתהיה תקפה למשך 6 חודשים מיום פרסום הקול הקורא. לאחר מכן יחול מתווה תמורות פוחת למשך 4 חודשים נוספים בלבד. זאת במטרה לעודד הצטרפות מוקדמת למתווה. ביחס לשטחים אשר לגביהם לא הושגו הסכמות עם תובעי הבעלות והמיועדים למגורים ומשיקולי תכנון יוצע להשאירם בתחום היישוב, תיזום המדינה תהליך הפקעה לחילופין, ככל שנמצא שלא קיימת התכנות או הצדקה למימושם למגורים יוצע לשנות את ייעוד השטחים ולא לפתחם, למעט לצורכי ציבור ותשתיות. בהתאם לתכנון היישוב המעודכן ייקבעו גבולות מחודשים ליישוב.
עמיחי שיקלי שר התפוצות והמאבק באנטישמיות: "מדובר במהפכת משילות של ממש. מאז שנת 1971, בה נתבקשו הבדואים בנגב להגיש תביעות בעלות על קרקעות, נקלעה מדינת ישראל למבוי סתום תכנוני ומשפטי שמנע פיתוח והתיישבות מוסדרת לאורך עשרות שנים.התוצאה ברורה: ברבים מיישובי הבדואים בנגב מרבית שטחי היישוב מצויים תחת תביעות בעלות וכתוצאה עומדים שוממים ולא מפותחים. כך למשל, באבו תלול כ 61 אחוז מהקרקע אינם מנוצלים למגורים, ובמרעית רבתי כ 85 אחוז מהשטח אינם מפותחים כלל. בפועל מדובר ביישובים ששטחם גדול מערים כמו בני ברק או רמת גן, אך היקף האוכלוסייה בהם קטן ואינו תואם את פוטנציאל הקרקע.
השר שיקלי הוסיף: ״כדי לשים סוף למצב זה, אישרה היום מועצת מקרקעי ישראל, את רפורמת “הקווים הכחולים״ שיזמתי להסדרת תביעות הבעלות בתוך תחומי היישובים. הרפורמה תיושם בשלב ראשון בחמישה יישובי פיילוט: כסייפה, מרעית, סעווה, אבו תלול ולקיה. המתווה מציע פשרות נדיבות לתובעי בעלות בתוך הקו הכחול, תוך תמורות מוגדלות למקדימים להצטרף, והפחתה הדרגתית בזכאות ככל שחולף הזמן. במקביל, במקרים שבהם לא יושגו הסכמות, תפעל המדינה לעדכון גבולות היישוב ולצמצום הקו הכחול בהתאם לצרכי התכנון. לראשונה, יתאפשר ליישב בתוך תחומי היישובים גם תושבים שאינם תובעי בעלות, ובכך לייצר מענה אמיתי לאלפי משפחות מהפזורה הבדואית ולממש את פוטנציאל הקרקע. הרפורמה נוגעת בלב הבעיה העמוקה ביותר בנגב. הסדרת תביעות הבעלות היא תנאי הכרחי לפיתוח, לתשתיות, וליצירת מרחב חיים מוסדר, מתוכנן ובר קיימא.״
אבי כהן סקלי מנכ"ל משרד התפוצות והמאבק באנטישמיות: "זו פעם ראשונה שהממשלה מפשילה שרוולים ובוחרת להתמודד עם הבעיה עצמה. מהלך זה יאפשר לתכנן ישובים ראויים לטובת התושבים הבדואים ולקבל הטבות משמעותיות, לצד לוחות זמנים צפופים. מי שיבחר שלא להסדיר את תביעת הבעלות, לא יזכה לתמורות מוגדלות והמדינה תפעל לתכנן את היישוב מחדש".
יובל תורג'מן, מנכ"ל רשות הבדואים: "רפורמה זו היא פרי עבודה של למעלה שנה בה הרשות לפיתוח התיישבות הבדואים בנגב הובילה מהלך עומק מקצועי אל מול גופי התכנון במטרה ליצור תוכנית מאזנת בין המאפיינים הייחודיים של החברה הבדואית בנגב, לבין אילוצי התכנון והפיתוח והעובדה שעלינו לבנות יישובים בדואים ראויים המסוגלים לספק תשתיות ראויות ומרקם חיים תקין. המלחמה חידדה את הדחיפות לחבר את החברה הבדואית למדינת ישראל והצעד המרכזי הוא הסדרת יישובים".
שלבי המהלך: בשלב הראשון בוצע עדכון החלטה 6.5 סימן א' בקובץ החלטות מועצת מקרקעי ישראל, המגדירה את התמורות שיינתנו לתובעי בעלות שיגיעו להסכם פשרה על תביעתם. בשלב השני הרשות לפיתוח התיישבות הבדואים בנגב תפרסם קול קורא לתובעי הבעלות ביישוב להגיע להסכמות על בסיס מתווה פשרות. בשלב השלישי יבוצע עדכון תכנון של היישוב בהתאם להסכמות עם תובעי הבעלות ובמקביל עדכון של תחומי השיפוט (קו כחול) בהתאם לתכנון המעודכן. בשלב הרביעי תוסדר התיישבות האוכלוסייה מהפזורה לתחומי העוגן היישובי במקביל לפיתוח תשתיות הקבע.
ברחבי הנגב מתגוררים כ-330,000 אזרחים בדואים 240,000 מהם מתגוררים בתוך היישובים כ-90,000 נוספים מתגוררים כפזורה מחוץ ליישובים. בחלק ניכר מיישובי החברה הבדואית בנגב, אין אפשרות בפועל לפיתוח ולכינוס אוכלוסייה אליהם, לאור שטחים נרחבים ביישוב שתחת תביעות בעלות. בפועל אין אפשרות של יישוב אוכלוסייה על תביעות בעלות, ללא הסכמת תובעי הבעלות. המשמעות היא שחלק מהישובים מרוצפים בתביעות בעלות, כך שמעל ל-70% משטח היישוב אינו מפותח ואינו משמש למגורים או לתעשייה, שימושים ציבוריים או מסחר. באבו תלול 61% משטח הישוב הוא תביעות בעלות ללא מגורים; במרעית רבתי, הכוללת את מכחול ואת סעווה, 85% משטח הישוב בתביעות בעלות ללא מגורים 87 תביעות בעלות, 15,000 דונם, 3,600 תושבים.
תביעת בעלות היא מצב שנקבע בשנות השבעים כשהבדואים נדרשו לבוא מיום 2.5.21971 – 24.10.1971 ולתבוע בעלות על קרקע. עם השנים שטחים לגביהם הוגשו תביעות בעלות במסגרת הליכי הסדר המקרקעין בשנות ה- 70, חפפו לשטחי התכנון בישובים הבדואים. סוגיה זו הביאה לחסמים בפיתוח היישובי ולעיכוב משמעותי במימוש תכניות מאושרות. על אף הצורך בהסדרת התיישבות ובהרחבת היצע הדיור והתשתיות, מתווה הפשרות של מועצת מקרקעי ישראל לא נתן מענה ומנע פיתוח אפקטיבי של היישובים וחלקים נרחבים מהשטחים נותרו בלתי מפותחים.
◼️ חדשות באר שבע והנגב בווטסאפ לחצו כאן
