אופקים: כניסה 18:57 | יציאה 20:06
אור יהודה: כניסה 19:03 | יציאה 20:07
אזור: כניסה 19:04 | יציאה 20:07
אילת: כניסה 18:51 | יציאה 20:01
אשדוד: כניסה 19:04 | יציאה 20:07
אשקלון: כניסה 18:56 | יציאה 20:07
באר יעקב: כניסה 19:03 | יציאה 20:07
באר שבע: כניסה 19:05 | יציאה 20:05
בית שמש: כניסה 18:57 | יציאה 20:06
בת ים: כניסה 19:04 | יציאה 20:07
גבעת שמואל: כניסה 19:04 | יציאה 20:07
גבעתיים: כניסה 19:04 | יציאה 20:07
גדרה: כניסה 18:55 | יציאה 20:07
גן יבנה: כניסה 18:56 | יציאה 20:07
גני תקווה: כניסה 18:55 | יציאה 20:07
דימונה: כניסה 18:57 | יציאה 20:04
הערבה (עין יהב): כניסה 18:52 | יציאה 20:02
הרצליה: כניסה 19:04 | יציאה 20:07
חולון: כניסה 19:04 | יציאה 20:07
יבנה: כניסה 18:56 | יציאה 20:07
יהוד מונוסון: כניסה 18:55 | יציאה 20:07
יהודה ושומרון (אריאל): כניסה 18:58 | יציאה 20:06
ים המלח (עין בוקק): כניסה 18:52 | יציאה 20:03
ירוחם: כניסה 18:57 | יציאה 20:04
ירושלים: כניסה 18:48 | יציאה 20:05
כפר סבא: כניסה כניסה 18:56 | יציאה 20:07
להבים/מיתר: כניסה 18:57 | יציאה 20:05
לוד: כניסה 19:03 | יציאה 20:07
מודיעין מכבים רעות: כניסה 18:57 | יציאה 20:06
מזכרת בתיה: כניסה 18:55 | יציאה 20:07
מצפה רמון: כניסה 18:58 | יציאה 20:04
נס ציונה: כניסה "55 | יציאה 20:07
נתיבות: כניסה 18:57 | יציאה 20:06
נתניה: כניסה 18:56 | יציאה 20:08
סביון: כניסה 18:55 | יציאה 20:07
ערד: כניסה 18:57 | יציאה 20:04
פתח תקווה: כניסה 19:03 | יציאה 20:07
קריית אונו: כניסה 19:04 | יציאה 20:07
קריית גת: כניסה 18:57 | יציאה 20:06
קריית עקרון: כניסה 19:03 | יציאה 20:07
קריית מלאכי / באר טוביה: כניסה 18:55 | יציאה 20:07
ראש העין: כניסה 18:55 | יציאה 20:05
ראשון לציון: כניסה 19:04 | יציאה 20:07
רחובות: כניסה 19:03 | יציאה 20:07
רמלה: כניסה 19:03 | יציאה 20:07
רמת גן: כניסה 19:04 | יציאה 20:07
שדרות: כניסה 19:04 | יציאה 20:07
שוהם: כניסה 18:57 | יציאה 20:06
תל אביב: כניסה 19:04 | יציאה 20:07
פרשת השבוע: בהר-בחוקותי | מאת: הרב שלמה לוי
בהר- בארץ ישראל מתגלה הסגולה הטבועה בנשמת האדם שבארץ
מצוות השמיטה מפגישה אותנו עם שלושה פרמטרים מרכזיים במציאות העולם שנקראים "עשן"- ע´-עולם (מקום), ש´-שנה (זמן), נ´-נפש (אדם)
פרשת בהר עוסקת בפתיחתה במצוות השמיטה. סוגיית השמיטה נכתבה בהרחבה עם כל פרטי ההלכות המרובות שבה "כבניין אב" לכל מצוות התורה. כשם שמצוות השמיטה נאמרה בהרחבה ובפירוט רב, כך כל תרי"ג המצוות שנאמרו למשה בהר סיני הועברו לו עם כל הכללים והפרטים.
מצוות השמיטה מפגישה אותנו עם שלושה פרמטרים מרכזיים במציאות העולם שנקראים "עשן"- ע'-עולם (מקום), ש'-שנה (זמן), נ'-נפש (אדם). מצוות השמיטה מלמדת אותנו על הקדושה שנמצאת במקום המיוחד, הלא הוא ארץ ישראל.
קדושת הארץ בנויה משני רבדים; הרובד הראשון והעמוק הוא קדושת הארץ הטבעית. ארץ ישראל התקדשה מכל הארצות על ידי בורא עולם, קדושה המבטאת את הקשר הדינמי והחי בין הקב"ה לארצו שנאמר- "עיני ה' אלוהיך בה, מראשית השנה ועד אחרית השנה".
הקדושה השנייה היא קדושת המצוות התלויות בארץ; קדושה זו החלה עם כניסת עם ישראל לארץ ישראל לאחר שבע שנים של כיבוש ושבע שנים של חלוקת הארץ לשבטים. קדושת המצוות התלויות בארץ יכלה להתממש רק כאשר עם ישראל נכנס לארץ והחיל את המצוות על הארץ- תרומות, חלה, מעשרות, שמיטה.
בקדושת הזמן (קדושת המקום) ניתנו ששת ימי המעשה לאדם לצרכי בניין ויצירה. האדם יוצק לתוך הזמן את התכנים שבהם הוא רוצה לבנות את עולמו. על רצף הזמן מתגלה פעילותו של האדם ויצירתו, אך יש יום אחד משבעת ימי השבוע שמתקיימת בו קדושה מצד עצמו, קדושה שנוצרה על ידי בורא עולם, "ויקדשהו ויברכהו"- הקב"ה קידש את יום השבת וממנו נובעים כל מיני ברכה לכל העולם כולו.
היום השביעי אינו בא לידי ביטוי בשוני כלשהו בעולם הטבע, בשונה מראש חודש שבו רואים את חידוש הלבנה או בתהליך של התחדשות שנה חדשה. היום השביעי הוא היום שבו כל הקדושה, הטהרה והברכה נובעים ממנו בשל ברכת ה'. קדושה זו שמופיעה בקדושת השבת, מופיעה גם כן בקדושת שנת השמיטה- שנה שלמה שמלמדת אותנו את מציאות הקדושה בעולם והנהגתו של בורא עולם את העולם כולו.
קדושה שלישית היא קדושת האדם- האדם הישראלי מתקדש בקדושת הנשמה שהיא חלק אלוה ממעל ועל ידי נשמתו הוא מתקשר בריבונו של עולם. הסגולה האלוהית הנטועה בתוכנו היא טבעית ואינה ניתנת לשינוי או להחלפה, כך נוצרנו וכתוצאה ממנה ובהמשך לה נצטוונו בתרי"ג מצוות שחושפות את מציאת הקדושה שנטועה בנשמת האדם.
בחוקתי- המאזן והיחס בין החומר לרוח
כאשר האדם עובד את ה´ ומקיים את מצוותיו, גם חוקי הטבע כמו הגשמים, הפירות והברכה נענים
פרשת בחוקותיי חותמת ומסיימת את חומש ויקרא- חומש תורת הכוהנים שעסק בעבודת המשכן ומעשי הקרבנות וגם באירועים דרמטיים יותר, מותם של נדב ואביהו בניו של אהרון הכהן.
פרשת בחוקותיי שידועה "בברכותיה" שרבנו הרמב"ן מבאר ש"כל 'הברכות' (הקללות) של פרשת בחוקותיי עברו עלינו כבר בחורבן בית ראשון".
תחילת הפרשה מתארת את היחס בין העשייה האנושית אל השכר והעונש האלוהיים. התורה מתארת לנו "אם בחוקותיי תלכו ואת מצוותיו תשמרו ועשיתם אותם ונתתי גשמכם בעתם ונתנה הארץ יבולה".
רבנו רבי יהודה הלוי בספרו הכוזרי מעלה שאלה: מדוע התורה לא ציינה את השכר והעונש ביחס לחיי העולם הבא, אלא ציינה דווקא את השכר שנקבל בחיינו בעולם הזה? רבי יהודה הלוי מבאר בתשובתו עיקרון מאוד גדול; התורה רצתה ללמד אותנו שעיקר מעשיו של האדם, חשיבותם ומשמעותם הינם דווקא בחייו של האדם בעולם הזה.
יכול להיווצר מצב שהאדם יראה את החשיבות דווקא בחיי העולם הבא ויגיע לזלזול בחיי העולם הזה. לפיכך, התורה רצתה לחנך אותנו שחיי העולם הזה, כאשר הם נעשים בקדושה ובטהרה בעבודת ה' בשמחה ובטוב לבב, מבטאים הם את החיים השלמים והנכונים של עובד ה', וממילא כאשר האדם עובד את ה' בשמחה ובטוב לבב, ומקיים את מצוותיו גם חוקי הטבע כמו הגשמים, הפירות והברכה נענים לו ממילא מתוך עשייתו הקדושה.
לכן התורה ביארה לנו: "אם בחוקותי תלכו – ונתתי גשמכם", כידוע שאין שכר בעולם הזה והוא שמור לנו לחיי העולם הבא, והברכה הגשמית אינה שכר אלא חיים נורמליים וטבעיים ביחס בין החומר לרוח.
לכן, משתלבים פה המקום (ארץ ישראל) שיש בה קדושה טבעית וקדושת המצוות, עם הזמן (מקום) שמצד אחד הינו זמן טבעי והזמן הנעלה-זמן השבת שהיא הקדושה העליונה, ובאמצעות האדם הישראלי ששומר את השמיטה בארץ ישראל מתגלה הסגולה הטבועה בנשמתו שבארץ.
◼️ חדשות דת ומסורת בווטסאפ לחצו כאן
