בשנת 1949, שני שענים פתחו חנות קטנה במרכז פתח תקווה. הם לא תכננו להיות הכתובת המובילה בישראל לרכישת שעוני ראדו. הם פשוט עשו את מה שידעו לעשות: לתקן שעונים שוויצריים ולמכור אותם. שלושה דורות אחר כך, החנות עדיין באותו מקום והתרחבה, באותה משפחה, ועם מבחר ראדו שמושך לקוחות מכל הארץ.
המותג שהפך את הקרמיקה לאופנה
בעולם השעונים השוויצרי, רוב המותגים מנגנים על אותו אקורד: עיצוב קלאסי, פלדה, עור, מסורת. רולקס, אומגה, ברייטלינג – כולם משחקים פחות או יותר את אותו משחק. ראדו (RADO) פשוט החליטה לעזוב את המגרש הזה.
מאז שנות ה-80 ראדו התמחתה בקרמיקת היי-טק. חומר שעמיד פי 10 מפלדה לשריטות, לא משנה צבע, לא מתחמם על העור. במקום לחקות שעונים שוויצריים קלאסיים, היא יצרה שפה עיצובית משלה: מינימליסטית, מודרנית, נקייה. השעונים שלה לא נראים כמו שעון של אבא. הם נראים כמו משהו שיכול לצאת מסטודיו עיצוב במילאנו.
ואז קרה משהו מעניין: דווקא בגלל זה, היא הפכה לאחד המותגים הצומחים ביותר בענף.
למה ישראלים בוחרים ראדו
בשנים האחרונות גדל הביקוש לשעוני ראדו בישראל באופן עקבי. הקונים הצעירים, בני 30 ו-40, מחפשים שעון שוויצרי איכותי – אבל לא רוצים להיראות כמו שהאבא שלהם נראה בחתונה ב-1985. הם רוצים משהו עכשווי, מודרני, אבל עם הגיבוי של אחד מבתי השעונים הוותיקים בעולם.
"לקוחות שמגיעים אלינו מחפשים בדיוק את זה", מסבירים בתכשיטי ברקוביץ', החנות הוותיקה בפתח תקווה. "הם רוצים שעון שיגיד 'יש לי טעם', לא שעון שיגיד 'יש לי כסף'. ראדו עונה על זה בדיוק."
ההבדל הזה, בין סטטוס לטעם, הוא כנראה הסיבה שראדו הפכה למותג מועדף אצל אנשי עיצוב, אדריכלים, ומקצועות יצירתיים אחרים בישראל. הם מזהים את הקוד.
הקולקציה הרחבה בישראל
לא כל חנות בישראל מחזיקה את הקולקציה המלאה של ראדו. הסיבה פשוטה: ראדו מציעה מגוון רחב מאוד של דגמים, מ-True שטוח וקרמי, דרך Captain Cook עם נטייה לרטרו-ספורט, ועד Centrix הקלאסי-עסקי – וצריך נפח מכירות כדי להחזיק את כולם במלאי.
בתכשיטי ברקוביץ' תמצאו כמעט את הכל – שעוני ראדו לגברים ולנשים, שעונים אוטומטיים ושעוני קוורץ, קרמיקה לבנה וקרמיקה שחורה, דגמים משובצים ביהלומים ודגמים מינימליסטיים לחלוטין. מבחר שהוא נדיר במידותיו בענף הקמעונאי הישראלי.
למי שלא בטוח מה מתאים לו – וזה רוב הקונים בקטגוריה הזו – היכולת לראות עשרות דגמים שונים זה לצד זה היא קריטית. שעון ראדו על קטלוג זה דבר אחד. שעון ראדו על היד שלך, מול המראה, זה משהו אחר לגמרי.
השקעה שעוברת בירושה
אחד המיתוסים על שעוני יוקרה הוא שהם מאבדים ערך ברגע שיוצאים מהחנות, כמו רכב חדש. אצל ראדו זה לא בדיוק עובד ככה.
"אנחנו רואים את זה כל הזמן", מספרים בברקוביץ'. "לקוחות מגיעים אלינו עם שעון ראדו שקנו לפני 25 שנה. הם רוצים לתחזק אותו, להחליף סוללה, אולי לחדש רצועה. השעון נראה בדיוק כמו ביום שקנו אותו. הקרמיקה לא נשרטת. המנגנון השוויצרי עובד. וזה אותו שעון שעכשיו עובר לבן או לבת."
בעידן שבו רוב המוצרים מתוכננים להחלפה כל כמה שנים, יש משהו רענן ברעיון של חפץ שאמור לעבור דורות. וזה כנראה אחד הדברים שמושכים ישראלים לקטגוריה הזו: לא רק שעון, אלא משהו שמעידן את האנשים שעונדים אותו.
לא רק קולקציה, גם ידע
העובדה שתכשיטי ברקוביץ' מחזיקה את ראדו 75 שנה, מהדור הראשון ועד הדור השלישי, יוצרת משהו שקשה לרכוש בכסף: ידע מצטבר. בני המשפחה ראו את כל הדגמים שיצאו, מכירים את הדגמים הוויאריים, יודעים מה מחזיק טוב לאורך זמן, מה נמכר היטב למי, ולמי מתאים מה.
בקטגוריה שבה הקונה הממוצע קונה שעון יוקרה אחד בעשור, ואולי שניים בחיים, להגיע לכתובת שמכירה את הקטגוריה לעומק זה הבדל ענק. לא רק במחיר. בעיקר בהתאמה.
לצד קולקציית ראדו, החנות מציעה גם שעונים של טיסו, סרטינה, לונג'ין, סיטיזן ואוריינט – וגם תכשיטים, יהלומים, וקולקציה הולכת וגדלה של תכשיטי יהלומי מעבדה.
המקום הנכון להתחיל
למי ששוקל לקנות שעון ראדו לראשונה, או למחליפים שעון אחרי שנים, ההמלצה של אנשי המקצוע פשוטה: אל תחפשו את הדגם. תחפשו את החנות שמחזיקה הכי הרבה דגמים, ותתנו לעצמכם זמן לבחור.
75 שנה של מסורת, שלושה דורות בעסק, ומבחר שעונים שמושך לקוחות מכל הארץ – תכשיטי ברקוביץ' בפתח תקווה ממקמת את עצמה בדיוק במקום שבו זה מתחיל.
זכויות יוצרים: המערכת משקיעה מאמצים רבים באיתור בעלי זכויות היוצרים בתכנים המופצים ברבים. במידה ופורסמה מדיה שבעליה אינו ידוע, השימוש נעשה לפי סעיף 27א לחוק זכויות יוצרים. אם הנכם בעלי הזכויות, ניתן לפנות אלינו לצורך הוספת קרדיט או הסרת התוכן.
