מבזקים
יום הכיפורים תשפ״ז 2026: זמני כניסת הצום וצאת הצום רגע של חסד באשדוד: המציל הראל וקנין סייע לאדם עם מוגבלות לטבול בים לפני יום הכיפורים פיגוע בנווה צוף: צוותי מד״א החזירו דופק לפצוע – מצבו אנוש; המחבל נמלט גדרה: רחוב שכביץ ייחסם לתנועה ביום שלישי – בגלל העברת צריף עתיק מודיעין מכבים רעות נערכת ליום הכיפורים: מחסומים יוצבו בכניסות לעיר וכוחות הביטחון יתוגברו אירוע חריג בבית מלון באילת לפני כיפור: מפקד מרחב אילת, נצ״מ אלון כלפון, קיים תדריך מבצעי לסגל הפיקוד ולכוחות המשטרה נס ציונה נערכת ליום הכיפורים: 13 עמדות עזרה ראשונה יוצבו ברחבי העיר לוד: בן 30 נפל מגובה במהלך בניית סוכה – נפצע בינוני מחכה לכם אחרי הצום: קינוח השוקולד האיטלקי שמכינים כבר היום הודעה חשובה לציבור: הרכבות יפסיקו לפעול ב־13:00 בערב יום כיפור – ולא יחזרו במוצאי הצום מסורת של זיכרון באשקלון: אלפי נרות נשמה חולקו בבתי העלמין בערב יום הכיפורים התחזה לקטין ואיים על נערות: הצהרת תובע נגד בן 20 מבת ים פארק ההדרים ברחובות: אלה שעות הפתיחה והסגירה ביום הכיפורים הודעה חשובה לתושבי גן יבנה פסטיבל בירת הגיבורים: נטע ברזילי ושמעון בוסקילה מגיעים לאופקים יום הכיפורים בדרום: כוחות משטרה יתפרסו מאילת ועד אשדוד – נקודות בידוק יוצבו בערים אשקלון: בן 17 פיתח תגובה אלרגית מסכנת חיים – חובשת איחוד הצלה הגיעה בזמן בן 17 הוכש על ידי נחש באשדוד הלילה: בן שנתיים חולץ בשלום מתוך רכב נעול ברחוב יצחק הנשיא באשדוד
אילוסטרציה של נתחי דג לצד סביבת מעבדה מדעית, הממחיש ייצור דגים מתורבתים ללא דיג בים

הדגים שמעולם לא שחו בים: המחקר מבאר שבע שחושף מה עשוי להגיע לצלחת שלנו

חוקרות מאוניברסיטת בן גוריון בחנו את ההשפעה הסביבתית של דגים המיוצרים מתאי דג במעבדה. הממצאים מצביעים על הפחתה אפשרית של 50% – 70% בפליטות גזי החממה לעומת דיג וחקלאות ימית ועל פוטנציאל להפחתת התלות של ישראל בייבוא דגים
אילוסטרציה של נתחי דג לצד סביבת מעבדה מדעית, הממחיש ייצור דגים מתורבתים ללא דיג בים

האם בעתיד נאכל דגים שמעולם לא שחו בים? מחקר שנערך באוניברסיטת בן־גוריון בנגב מצביע על האפשרות שדגים ומאכלי ים המיוצרים במעבדה עשויים להפוך לחלופה בעלת השפעה סביבתית נמוכה משמעותית מזו של הדיג המסחרי והחקלאות הימית.

ממצאי המחקר מצביעים על כך שמוצרי ״מזון כחול״ מתורבתים עשויים להפחית את פליטות גזי החממה בכ־50% עד 70% בהשוואה למוצרים המגיעים מדיג ומחקלאות ימית קונבנציונלית. בנוסף נמצאו יתרונות אפשריים בצריכת האנרגיה ובשימוש בקרקע.

אבל מה הם בכלל דגים מתורבתים? בניגוד לתחליפי דגים המבוססים על חלבון מן הצומח, דגים מתורבתים מיוצרים מתאי דג אמיתיים, ללא צורך ללכוד דגים בים או לגדל אותם בבריכות ובמתקני חקלאות ימית.

בתהליך הייצור מבודדים תאים מדג ומגדלים אותם בתנאים מבוקרים תוך אספקת חומרי הזנה. התאים מתפתחים לרקמות שריר ושומן, ומהן ניתן לייצר מוצרים שונים, בהם נתחי פילה, קציצות ומוצרי דגים נוספים.

את המחקר ערכה הדוקטורנטית שירה שבתאי בהנחיית פרופ׳ תמר מקוב מאוניברסיטת בן־גוריון בנגב. במסגרת העבודה בחנו החוקרות את מחזור החיים של מוצרי דגה המיוצרים במעבדה, משלב חומרי הגלם הנדרשים לייצור ועד להקפאת המוצר המוכן למכירה.

בין המוצרים שנבחנו היו אצבעות דג, קציצות דגים ואפילו פילה צלופח המיועד לסושי.

המחקר מגיע על רקע הגידול בביקוש העולמי למזון מן הים. המושג ״מזון כחול״ כולל אלפי מינים ימיים, בהם דגים, סרטנים, רכיכות ואצות. כיום מספקת החקלאות הימית יותר ממחצית מהצריכה העולמית של מזון זה, והביקוש צפוי להמשיך לגדול בעשורים הקרובים.

במקביל, לדיג המסחרי ולחקלאות הימית מיוחסות השפעות סביבתיות משמעותיות, בהן פגיעה בבתי גידול, זיהום וירידה במגוון הביולוגי.

אחת הבעיות המרכזיות היא שלל הלוואי: בעלי חיים ימיים שנתפסים במהלך הדיג אף שלא היו המטרה המקורית שלו. לפי הנתונים שהוצגו במחקר, כ־40% מהשלל הימי הוא שלל לוואי.

גם מצבן של אוכלוסיות דגים מסוימות מעורר דאגה, כאשר מינים מבוקשים נמצאים תחת לחץ כבד בשל ניצול יתר.

כאן נכנסת האפשרות לייצר מזון מן הים מבלי להוציא אותו מהים.

לפי ממצאי המחקר, מזונות כחולים מתורבתים עשויים להציג השפעה סביבתית נמוכה יותר בהשוואה לדיג מסורתי ולחקלאות ימית, במיוחד בכל הנוגע לפליטות גזי חממה, שימוש באנרגיה ושימוש בקרקע.

למחקר עשויה להיות משמעות גם עבור ישראל. כיום מיובא חלק גדול מהדגים הנצרכים בארץ, ולכן הקמת מתקני ייצור מקומיים בעתיד עשויה לצמצם את התלות בייבוא ולהפחית את החשיפה לשיבושים בשרשראות האספקה העולמיות.

שבתאי מסבירה כי לצד היתרונות הסביבתיים, אחת השאלות המרכזיות היא האם דגים מתורבתים יוכלו בעתיד להפחית את הלחץ על מינים ימיים הנמצאים בניצול יתר או בסכנת הכחדה.

לדבריה, יצירת חלופות למזונות ימיים בעלי ערך גבוה עשויה לאפשר להפחית את היקף הדיג של מינים מסוימים ולתת למערכות האקולוגיות זמן להשתקם.

פרופ׳ תמר מקוב ציינה כי לנוכח ההשפעות הסביבתיות של תעשיית הדיג והחקלאות הימית, קיים צורך בפיתוח חלופות חדשות לייצור מזון מן הים.

בקבוצת המחקר השתתפו גם פרופ׳ אלון שפון מאוניברסיטת תל אביב וד״ר פטריק הנדריקסון מאוניברסיטת ליידן בהולנד.


◼️ חדשות באר שבע והנגב בווטסאפ לחצו כאן

זכויות יוצרים: המערכת משקיעה מאמצים רבים באיתור בעלי זכויות היוצרים בתכנים המופצים ברבים. במידה ופורסמה מדיה שבעליה אינו ידוע, השימוש נעשה לפי סעיף 27א לחוק זכויות יוצרים. אם הנכם בעלי הזכויות, ניתן לפנות אלינו לצורך הוספת קרדיט או הסרת התוכן.

צילום: אילוסטרציה שנוצרה באמצעות בינה מלאכותית

להצטרפות לקבוצה בוואצפ של באר שבע והנגב

לחצו כאן
דילוג לתוכן