בשעה שבה ישראל עוד ניסתה להבין מה קורה בדרום, עמרי מיכאלי כבר היה בדרך. לא קראו לו, עוד לא. בבוקר 7 באוקטובר 2023 התעורר עמרי בביתו לקול האזעקות. הוא ארז ציוד ויצא לכיוון היחידה. רק כשהיה כבר בדרך הגיעה ההקפצה הרשמית למילואים. לאחד מחבריו כתב משפט קצר: "עכשיו אני צריך ללכת להציל אנשים".
אצל אדם אחר המשפט הזה אולי היה נשמע כמו רגע חריג. אצל עמרי הוא השתלב כמעט באופן מטריד בדיוק בכל מה שעשה קודם.
רס״ם במילואים עמרי מיכאלי היה בן 35, תושב נס ציונה ולוחם ותיק ביחידת דובדבן. הוא נולד וגדל בקיבוץ כפר רופין, בנם של רינה ומיקי ואחיהם של הדר, תמיר ותום. בהמשך חי בנס ציונה, והעיר רשומה גם כמקום מגוריו באתר צה״ל ובאתר ההנצחה של בית הנשיא.
הוא כבר ידע היטב מה פירושו להיכנס לקרב.
ב־2014, כשמבצע צוק איתן החל ועמרי שהה באפריקה במסגרת עבודתו, הוא החליט לחזור לישראל ולהצטרף ללחימה. איש לא דרש ממנו לחזור. באתר יזכור מתועדות מילותיו מאותה תקופה: מבחינתו, מדינת ישראל הייתה "קודם כול ולפני הכול". במהלך המבצע נפצע, המשיך להילחם ולדאוג לפינוי חבריו לפני שהסכים להתפנות בעצמו. על גבורתו ותפקודו בלחימה קיבל את צל״ש הרמטכ״ל.
תמונה אחת מאותה מלחמה הפכה אותו, כמעט בעל כורחו, לדמות מוכרת: עמרי הפצוע על אלונקה, מכוסה בדגל ישראל. בני משפחתו סיפרו בהמשך שהוא בכלל השתמש בדגל כדי להסתיר את גופו מהמצלמות. הפרסום הגדול לא התאים לאדם שהם הכירו – אחד שעשה הרבה ודיבר מעט.
אחרי השיקום הוא חזר לשירות מילואים פעיל.
וגם שם הסיפור חזר על עצמו.
ביולי 2023, במבצע בית וגן בג׳נין, עמרי נפצע שוב. לפי אתר יזכור, הוא נדרש להישאר בבית החולים להשגחה, אבל התעקש לחזור לחבריו ולפעילות.
שלושה חודשים בלבד אחר כך הגיע 7 באוקטובר.
הפעם לא היה מבצע שניתן היה להתכונן אליו. לא היה צו מסודר ולא הייתה תמונת מצב ברורה. היו אזעקות, דיווחים מבולבלים והבנה שמשהו חריג מאוד מתרחש בדרום.
עמרי יצא.
יחד עם חבריו ליחידת דובדבן הוא לחם במחבלים בכמה מוקדים בעוטף. בהמשך הגיע הכוח לכפר עזה והבין כי באזור שכונת הצעירים נמצאים מחבלים ואזרחים לכודים בתוך הבתים. המטרה הייתה לעבור בין המבנים, לטהר אותם ולחלץ את התושבים.
עמרי היה בראש הכוח.
זה היה המקום שבו חבריו הכירו אותו במשך שנים.
הראשון להיכנס.
הראשון לפעול.
בשלב מסוים הגיע הכוח לבית שבו ידעו שמסתתרים אזרחים ושבו עלולים להיות גם מחבלים. עמרי נכנס ראשון. מיד עם כניסתו נורה לעברו צרור. הוא נפצע באורח אנוש ופונה לבית החולים, אך הפעם לא הצליח להתאושש.
עמרי מיכאלי נפל ב־7 באוקטובר 2023, בן 35.
ב־11 באוקטובר הוא הובא למנוחות בבית העלמין בנס ציונה.
רק אחרי מותו, סיפרה אמו רינה, התחילו בני המשפחה להבין עד כמה רחבים היו החיים שעמרי ניהל הרחק מעיניהם.
אל השבעה הגיעו לוחמים, חברים, אנשי עסקים ואנשים ממקומות שונים בעולם. אמו סיפרה כי שוב ושוב שמעה סיפורים שלא הכירה על הבן שלה. אדם שעבד בתחום מערכות הביטחון והסייבר, סייע לגורמים ומדינות בחו״ל, השתתף בפעילויות מבצעיות מסוכנות – ובבית בדרך כלל הסתפק בתשובה שהכול בסדר.
זו אולי הסיבה שהמשפט ששלח בבוקר 7 באוקטובר נשמע כל כך פשוט.
הוא לא כתב שהוא יוצא לעשות מעשה גבורה.
לא כתב שהוא יוצא להילחם.
רק שהוא צריך ללכת להציל אנשים.
אחרי מותו החלה גם ההנצחה.
גיסתו, ליקי רוזנברג, יצרה לזכרו את ספר הילדים "ל־חיים", שנולד בין היתר מתוך הצורך לעזור לילדיה להבין את מותו של הדוד שאהבו. הספר משתמש בסיפורו של צב ים כדי לדבר עם ילדים על אובדן, געגוע, כוחות פנימיים והמשך החיים. פעילויות חינוכיות כבר נבנו בעקבותיו.
גם נס ציונה הכניסה את שמו לחיים המקומיים. מועדון הכדורסל העירוני קרא לקבוצת ילדים א׳ "עירוני נס ציונה עמרי", ואתר ההנצחה העירוני מנציח אותו כתושב העיר שנפל ב־7 באוקטובר.
ההנצחה הזאת מתאימה במשהו לאדם שמשפחתו מתארת.
לא רק מצבה.
ילדים שמשחקים.
ספר שעוזר לילד אחר להתמודד.
מקום שבו חיים ממשיכים.
בני משפחתו אמרו לאחר מותו שהם אינם רוצים שהבית יהפוך למקדש של עמרי. הם רוצים לזכור אותו ולחייך. חבריו אף פתחו בתל אביב בית קפה ובר יין הנושא את השם "מיכאלי", מקום שהמשפחה תיארה ככזה שבו אפשר לשבת, לשתות ולחיות – לא רק להתאבל.
שלוש שנים אחרי 7 באוקטובר, אפשר לתאר את עמרי מיכאלי דרך התארים שלו.
לוחם דובדבן.
צל״ש הרמטכ״ל.
איש סייבר.
לוחם שנפצע וחזר שוב ושוב.
אבל אולי הפרט שמזקק אותו בצורה המדויקת ביותר קרה עוד לפני שהגיע לכפר עזה.
בשעה שבה רוב האנשים ניסו להבין מה הם רואים על המסך, עמרי כבר סגר את הדלת מאחוריו ויצא.
הצו השיג אותו בדרך.
ובטלפון של חבר נשארה הודעה אחת שמסבירה למה.
"עכשיו אני צריך ללכת להציל אנשים".
הוא הלך.
והפעם לא חזר.
אבל שלוש שנים אחר כך, בנס ציונה ובמשפחה שהשאיר אחריו, השם שלו ממשיך להיות מחובר דווקא לחיים.
זכויות יוצרים: המערכת משקיעה מאמצים רבים באיתור בעלי זכויות היוצרים בתכנים המופצים ברבים. במידה ופורסמה מדיה שבעליה אינו ידוע, השימוש נעשה לפי סעיף 27א לחוק זכויות יוצרים. אם הנכם בעלי הזכויות, ניתן לפנות אלינו לצורך הוספת קרדיט או הסרת התוכן.
