"העולם מתחלק לשני סוגי עמים: אלה הרוצים לגרש את היהודים ואלה שאינם רוצים לקבלם", אמר זאב ז'בוטינסקי בשעתו. לאחרונה מלאו 80 שנה לפריצת מלחמת העולם השנייה שהובילה לתקופה חשוכה ביותר בהיסטוריה היהודית – השואה בה נרצחו שישה מיליון יהודים. רגע לפני יום הזיכרון הבין לאומי לשואה, דומה כי האנטישמיות שוב מרימה ראש. אם בעבר מקרים כאלה היו "נקודתיים" ו"חריגים", הרי שבשנים האחרונות זו כבר תופעה הגובה חיים של חפים מפשע.
התקיפות על רקע אנטישמי התגברו ב-2019: במארס התרחש ירי לעבר בי"ס יהודי בצרפת, כשאלמוני הגיע עם קטנוע ורצח שלושה ילדים ומורה. באוגוסט הותקפו מספר גברים חרדים בברוקלין בתוך שבוע. בנובמבר הותקף רב בידי חבורה של נערים בלונדון. בדצמבר הותקפה ישראלית כשנסעה ברכבת התחתית בניו-יורק. שלושה יהודים תושבי ניו ג'רזי נרצחו בחילופי יריות בידי שני חמושים שהתבצרו במרכול כשר והאירוע האחרון התרחש במהלך מסיבת חנוכה, בה נדקרו 15 יהודים בבית הרב בניו-יורק. לסטטיסטיקה הזו יש לצרף מקרי אנטישמיות נוספים שאינם מדווחים.
אם נבחן את התקריות הקשות הללו, נגלה מכנה משותף בולט: היעדר אבטחה והרתעה בקרב קהילות יהודיות רבות שהן יעד לפיגועים ואירועי אלימות על רקע אנטישמי. לעומת זאת, במוסדות ושגרירויות ישראל, אתרים הנחשבים למטרות איכותיות בעיניים אנטישמיות, קיימת לעומת זאת הרתעה גדולה יותר לאור קיומה של אבטחה היקפית.
הטכנולוגיה כיום מאפשרת חיבור של אמצעים טכנולוגיים רבים לכדי שליטה אחודה והוספת תרחישים אוטומטיים. למשל, ניתן לזהות רכב שאינו שייך לקהילה היהודית שמתקרב לבית כנסת ובאופן אוטומטי מצלמות רחוב יעקבו אחר הנוסעים, ישדרו זאת למרכז בקרה ויזעיקו סייר, שומר או את המשטרה. גדר "חכמה" או בקרת כניסה וזיהוי למורשים בלבד- יפחיתו גם הם כניסת גורמים עוינים.
נוכחות כוח מקצועי ומיומן בשטח יאפשר להשתלט על אירוע ולסכל אותו בראשיתו. תגובה מיידית של כוח האבטחה הוכחה כאפקטיבית למזעור הנזקים, על סמך ניתוח אירועי חבלה בארץ ובחו"ל.
בשנתיים האחרונות, בעקבות התגברות מקרי האנטישמיות בעולם, אני מזהה מגמת עליה בפניות להתייעצות בנושא ביטחון ואבטחה מצד קהילות יהודיות. במקומות שבהם עד לא מזמן יהודים הרגישו ביטחון ולא ראו צורך באבטחה, הם החלו להיערך נוכח המציאות המשתנה. ואני סבור שעל מדינת ישראל לקחת על עצמה משימה לסייע לקהילות היהודיות בתפוצות לסגל לעצמן הגנה ולעבור למהלך אקטיבי במלחמה באנטישמיות.
משרד התפוצות, שלתפקיד השרה הממונה נכנסת חה"כ ציפי חוטובלי, עוסק באלימות האנטישמית, מנהל את ניטור גילוייה ברשת, מכין תכנים למאבק באנטישמיות, מפרסם דו"חות אודות פגיעה ביהודים בחו"ל על רקע אנטישמי ועוד. למשרד יש את הכלים, הניסיון והיכולת לפנות לקהילות היהודיות בעולם ולהעביר את המסר הבלתי נמנע שיש להכיר במציאות ולחשב מסלול מחדש.
הצעד המתבקש מהמשרד, גם אם אנחנו רק בממשלת מעבר, הוא לסייע לקהילות היהודיות לבצע סקר סיכונים מקצועי ומקיף, בעזרתו ניתן להרכיב תמונת מצב המאפשרת לנתח ולהגדיר את נקודות התורפה במוסדות הקהילה. בהתאם לממצאים, יש לגבש את מענה האבטחה המתאים, הן ברמת חליפת המיגון והן ברמת האבטחה האנושית. הידע והניסיון המקצועיים של האבטחה הישראלית בהחלט יכולים לתרום לתחושת הביטחון של הקהילות היהודיות על הגלובוס.
"קהילה יהודית ממוצעת באירופה מוציאה בשנים האחרונות 25 אחוז מהתקציב שלה על ביטחון", אמר הרב הראשי של מוסקבה פנחס גולדשמידט נוכח ריבוי גילויי האנטישמיות. רק לפני מספר שבועות הדליקה הקהילה היהודית חנוכייה בשער הניצחון בברלין. את הביטחון שהרגישו היהודים שם יש להעניק לכל יהודי ויפה שעה אחת קודם.
*הכותב הוא ניר גלבוע – מנכ"ל קבוצת האבטחה צוות 3
זכויות יוצרים: המערכת משקיעה מאמצים רבים באיתור בעלי זכויות היוצרים בתכנים המופצים ברבים. במידה ופורסמה מדיה שבעליה אינו ידוע, השימוש נעשה לפי סעיף 27א לחוק זכויות יוצרים. אם הנכם בעלי הזכויות, ניתן לפנות אלינו לצורך הוספת קרדיט או הסרת התוכן.
