"הגעתי למצב שאני מותש": איך נראים החיים של נהגי המוניות ברחובות בתקופת הקורונה?

הסגרים שהוטלו על ישראל בחודשים האחרונים פגעו ברבים, בהם גם נהגי המוניות, שמעידים על ירידה חדה בהזמנת נסיעות. סיבוב קצר שערכתי ברחוב הרצל אילץ אותי להזמין מונית שתיקח אותי ליעד מבוקש ברחובות. בכניסתי למונית קיבל את פניי יורי, נהג בן 60 שמעט לחייך בזמן הנסיעה הידידותית שלנו. חייב להודות שלא מנעתי מעצמי לשאול את הנהג את השאלה המתבקשת: "למה פנייך נפולות?", (חוצפן?), הוא לא היסס וענה – "תסתכל על המצב, אין לי כבר פרנסה". 

יורי, נהג מונית, סיפר לי על המצב כיום: "אין לי הזמנות כמעט. אני מגיע הביתה כשלא עשיתי את היומית שלי בכלל". יורי הוסיף כי "אני עומד פה כבר די זמן – ככה זה כבר תקופה די ארוכה". כאמור, יורי הוא אחד מאלפי נהגי מונית שנאלצים לשאת את המצב הקשה ולספוג עלויות כבודות. "חשבונות הבית עדיין ממשיכים. זה מגיע למצב שאני דוחה אותם כל חודש ואני צובר קנסות. אין לי איך לשלם כרגע, תגיע אליי הביתה ותראה". לטענתו, הסיוע שקיבל מהמדינה אינו מציל את מצבו. "קיבלתי בסביבות 20 אלף שקל. תחשוב שהיו פה שלושה סגרים, ימים שאין עבודה כלל ועוד בתקופות החגים".

לקראת סוף הנסיעה, הייתי חייב לשאול את יורי האם התחושה היא של כלל הנהגים בעיר. "כמובן. היו כמה תחנות שהתאחדו רק כדי לא לקרוס. המצב לא טוב בכלל כי אנחנו הפכנו כבר לאדישים". עוד הוסיף: "הסגר שקרב ובא כבר לא מפחיד אותי. מה זה משנה? כמעט שנה שיש סגר ואז כמה ימים של רגיעה קלה. זה לא חדש לנו בשום צורה".

על אף הקושי הכלכלי, יורי לא ממהר להאשים את מקבלי ההחלטות. "אני יכול להבין את נתניהו כי גם המצב בעולם לא כזה טוב. אני רק כועס שאין באמת סיוע. מותירים אותנו מאחור ובמילים אחרות 'תסתדרו' . תסתכל על המצב, אין לי כבר פרנסה. אני בן 60 והגעתי למצב שאני מותש. לא יכול להמשיך ככה".

 

דילוג לתוכן