בחפירה ארכיאולוגית שמנהלת רשות העתיקות בהשתתפות בני נוער, כחלק מהקמת שכונה חדשה בגדרה ביוזמה ובמימון של רשות מקרקעי ישראל התגלה בית יוצר לקנקנים מהמאה ה-3 לספירה, שפעל ברצף במשך 600 שנה והותיר אחריו כמויות ענק של שברי חרסים
חפירה ארכיאולוגית רחבת היקף של רשות העתיקות שנערכה בשנה וחצי האחרונות מצפון לגדרה בשיתוף עם בני נוער, חשפה במקום אזור תעשייה ובילויים עתיק, ענק ומסקרן. במקום פעל במשך 600 שנה ברצף בית יוצר של קנקנים, בין המאות 7-3 לספירה. חדר שנחשף ובו לוחות משחק חרוטים בסלע, ומתחם של 20 בריכות חמות וקרות שנבנו במקום, מעוררים את סקרנות הארכיאולוגים. החפירה נערכת במסגרת הקמת שכונה חדשה בגדרה בשוליו של תל קטרה העתיק, ביוזמה ובמימון של רשות מקרקעי ישראל. לדברי אלה נגורסקי ותמר חרפ"ק, מנהלות החפירה מטעם רשות העתיקות, "בית היוצר פעל ברציפות במשך כ-600 שנה וייצר לכל אורך השנים את אותו מוצר – קנקני אחסון מסוג המכונה "עזה", שייעודם העיקרי היה אחסון יין – תעשייה שפרחה בארץ בתקופה זו ויצאה מאות קנקנים לחו"ל. הייצור הרצוף עשוי להצביע על כך שהעסק עבר במשפחה מדור לדור". לדברי החוקרות, "לא אחת ניכרים על הכלים טביעות אצבע של הקדרים – דרישת שלום מרגשת מאוד, שמקרבת אותנו לאנשים שחיו כאן וייצרו במו ידיהם את הכלים לפני מאות ואלפי שנים". "בחישוב גס", הן מוסיפות, "נזרקו באתר כ-100,000 קנקנים, שמטעמים שונים הוגדרו כפסולת ולא הוצאו למכירה".
בחפירה הנרחבת השתתפו, לצד הפועלים, גם מאות בני נוער ממכינות קדם צבאיות ומבתי ספר. זאת, כחלק מפרויקט ההנחלה אותו מובילה רשות העתיקות, שמטרתו לקרב את צעירי ישראל למורשת ולעתיקות הארץ. תגלית נדירה ומפתיעה במיוחד באתר, הייתה חדר ששימש למשחקים. "אנשים הם אנשים, והארכיאולוגיה מזכירה שאנחנו לא ממציאים את הגלגל. ממש כמו שגוגל הקימו מרחב משחק במקום העבודה, כך גם כאן – גילינו חדר משחקים ששימש, אולי, להפוגה של העובדים משגרת העבודה התובענית. מצאנו ארבעה לוחות משחק – שניים נמנים על משפחת משחקי המנקלה, שמשוחקים באזורינו ובכלל לן המאה חמישית דוגמתם ניתן למצוא – גם היום בכל חנות משחקים, ושני לוחות של משחק הנמנים על משפחת משחקי השש-בש. במרכז החדר נמצאה אבן משחק נוספת גדולה. הלוחות נמצאו במעין מחסן, אשר לידו הוצב ספסל נמוך לישיבה. בחלק אחר של החדר נחשף מן "ארון" ובו נמצאו קעריות וכוסות זכוכית אשר שימשו, ככל הנראה, את באי החדר".
בחפירה הגדולה נחשפו גם מבנים ומתקנים מתקופות מגוונות. לאחרונה נחשפו חלקים של שני בתי מרחץ מרשימים מהתקופה הביזנטית, שכללו תנור גדול ורצפת פסיפס צבעונית מעוטרת, שהותקנו בה מתקני מים. בנוסף, נמצאה באתר מערכת מסקרנת של כ-20 בריכות, אשר נראה כי תוכננה ברמה ציבורית, אך שימושה לא ברור. מהמועצה המקומית גדרה נמסר: "אנו נרגשים מהממצאים ההיסטוריים החשובים שהתגלו כאן שמוכיחים כי למושבה שלנו עבר מפואר. מדובר בחשיפה היסטורית בעלת משמעות ברמה הבינ"ל".
***
החפירה והתל (צילום: יצחק מרמשלטיין, רשות העתיקות), שברי החרסים כפי שהתגלו באתר (צילום: אסף פרץ, רשות העתיקות), הבריכה הביזנטית ומערכת תעלות המים (צילום: יצחק מרמלשטיין, רשות העתיקות), החפירה הגדולה בגדרה (צילום: יולי שוורץ, דוברת רשות העתיקות), חדר המשחקים (צילום: אסף פרץ, רשות העתיקות), לוחות המשחק בחדר המשחקים(צילום: יולי שוורץ, דוברת רשות העתיקות), טביעות האצבע של הקדרים שהידקו את הידיות לכד לפני כ-1500 שנה (צילום: יולי שוורץ, דוברת רשות העתיקות)
קבוצת ערים
- אופקים
- אור יהודה
- אילת והערבה
- אשדוד
- אשקלון
- באר יעקב
- באר שבע והנגב
- בת ים
- גבעת שמואל
- גבעתיים
- גדרה
- גן יבנה
- גני תקווה
- דימונה
- הרצליה
- חולון
- יבנה
- יהוד מונוסון
- ירוחם
- ירושלים
- כל הארץ
- כפר סבא
- לוד
- מודיעין מכבים רעות
- מועצות - עוטף עזה
- מזכרת בתיה
- מצפה רמון
- נס ציונה
- נתיבות
- נתניה
- סביון
- ערד
- פתח תקווה
- קריית אונו
- קריית גת
- קריית עקרון
- קרית מלאכי ו-מ.א באר טוביה
- ראש העין
- ראשון לציון
- רחובות
- רמלה
- רמת גן
- רמת השרון
- שדרות
קטגוריות
זכויות יוצרים: המערכת משקיעה מאמצים רבים באיתור בעלי זכויות היוצרים בתכנים המופצים ברבים. במידה ופורסמה מדיה שבעליה אינו ידוע, השימוש נעשה לפי סעיף 27א לחוק זכויות יוצרים. אם הנכם בעלי הזכויות, ניתן לפנות אלינו לצורך הוספת קרדיט או הסרת התוכן.
