תושבת מודיעין, שירן אנקונינה, פרסמה רשומה בפייסבוק שהרעיד את העיר מודיעין. החשד: התעללות כלפי בנה הפעוט, חסר הישע. למזלו של הילד, ההורים הבחינו במצבי רוח משתנים ופעלו בהתאם כדי להקליט את המתרחש בתוך הגן.
הנה הפוסט במלואו:
צרחות בלילה – מס פעמים בלילה!
לא אוכל כלום!
התפתחות שפה שלא תואמת גיל.
אלימות, עצבנות ואלו רק חלק מהסימנים שזיהינו אצל יהב בני.
לאן לא הלכנו? לרופא אף אוזן גרון, לשני רופאי שיניים שונים, למעבדת שינה, לרופאת שינה ולכולם את אותה התשובה – גברת הכל בסדר עם הבן שלך! זה משהו רגשי.
בהמשך (ובאיחור לצערי) נחשפתי להקלטות מהמעון העאלק מפוקח של יהב בני אשר נמצא במרכז הארץ, בעיר בה אנו מתגוררים.
בהקלטות נשמעות צרחות אימה, איומים והפחדות בזמן השינה כגון:
” אתה רוצה לבכות?”
“אתה רוצה שאקח אותך?”
“אף אחד לא זז עכשיו”
“אל תחבקי אותו, תדפקי…”
הבן שלי נשמע לאורך זמן במקום מבודד עם ילד נוסף – אף מבוגר אחראי לא לידם.
ולקינוח כמעט שלוש שעות הם לא מורשים לקום מהמזרון!
שהבן שלי קורא לילדה אחרת, המטפלת נכנסת וצורחת עליו ואז נשמעת צרחה של הבן שלי – לדעתי היא מכאיבה לו שם.
יום למחרת הגשתי תלונה במשטרה ובצו בית משפט הוצאו מצלמות.
לפני שהמצלמות הוצאו, אותו ארגון אליו שייך המעון הוציא הודעה רשמית שהם בדקו את הנושא ושלא נשמעת אלימות בהקלטות. כך שבוע נוסף אותן מטפלות המשיכו לעבוד.
לאחר כמה ימים זימנו אותי ואת בעלי למשטרה, לזהות את המטפלות החשודות.
אני ובעלי צפינו בסרטונים באלימות כנגד בני וכנגד ילדים אחרים, אלימות שבהגדרת המשטרה נקראת “אלימות מהרף הנמוך”.
בסיום זיהוי החשודות, החוקרת הזהירה אותנו כי אסור לנו לספר לאף אחד (גם לא להורי המעון) את אשר ראינו ואם נעשה זאת אנחנו חשופים לתביעה על שיבוש הליכי חקירה.
חוקרת יקרה אם זה היה הילד שלך, תאמיני לי שלא היית קוראת לזה “הרף הנמוך”! תאמיני לי שלא יכלת לשבת ולשתוק כמו שביקשת מאיתנו!!!
איך אפשר לשתוק ולשקוט שהפקד(ר)תי את בני יום יום בידיהן של הרשעיות האלו?!
אותן מטפלות שאם לא יוגש כתב אישום נגדן, ימשיכו לעבוד באותו הארגון ואם לא, אז אולי ירשו לעצמן לעבוד עם ילדים במקום אחר.
היום הבנתי שהחקירה הסתיימה, שעכשיו הכל בידי הפרקליטות!
כותבת זאת כי אני חסרת אונים, לא יודעת מי יכול לעזור לי על מנת שאותן מטפלות לא יפגעו וירצחו נפשות רכות נוספות כמו שעשו לבני.
כותבת לכם הורים – כדי שתשימו לב למצוקות של הילדים שלכם!
כן גם הילד שלי הלך בשמחה למעון ואפילו חיבק אותן.
הרי הן הדמויות המטפלות שלו! הוא לא יודע להבחין בין טוב לרע, בשביל זה הם צריכים אותנו!
התופעה רחבה הרבה יותר ממה שאנחנו מתארים לעצמנו.
לצערי היום אני נמצאת בסיוט! היום זה הילד שלי אבל גם היום, אתמול ומחר זה הילד שלך! כן שלך!
ואת? את שפה קוראת את זה ועושה זאת יום יום, תדעי שמתישהוא יגלו אותך! יום אחד יקליטו או יצלמו אותך- זה לא שווה את זה! קומי ותלכי עכשיו!!!!
מאחלת לכולנו לעשות מהפכה אמיתית ושילדנו יהייו רק במקום מוגן, חם ובטוח
שתדעו שכבר כמעט שאיבדתי אמון בעולם אבל זה לא קרה בזכות הדס חכימי שהדריכה אותי, הקשיבה לי והאזינה להקלטות שהלב שלי כבר לא עמד בזה! אישה לביאה ומיוחדת, שהזכירה לי שקיים עוד טוב וטוהר בעולם הזה!”
האב גד, הוסיף: “חלק יודעים שבשבועות האחרונים אני ושירן מרגישים כאילו אנחנו בסרט רע שלא נגמר. אז עכשיו זה בידיים של הפרקליטות ובתקווה שהמטפלות האלו לא יגעו בעוד ילדים בעתיד”.
(תמונה ראשית: אילוסטרציה)
