פעם התקיימה חתונה חשובה, והשתתפו בה רבנים גדולים. באמצע הסעודה קם הגאון ה’כתב סופר’, רבה של פרשבורג, והראה לנוכחים חפץ יקר ונדיר במיוחד – מטבע

מורה יוצא עם תלמידיו למסע. בשלב מסוים הם מגיעים לצומת. לפניהם ארבע דרכים ואין שום שילוט. הם עוצרים ולא יודעים לאן להמשיך. לפתע ראה אחד

מורה יוצא עם תלמידיו למסע. בשלב מסוים הם מגיעים לצומת. לפניהם ארבע דרכים ואין שום שילוט. הם עוצרים ולא יודעים לאן להמשיך. לפתע ראה אחד

  אחד מידידיי סיפר לי סיפור ששמע מחבר. “אני נוהג בכל יום שישי ללכת לשוק ‘מחנה יהודה’ בירושלים לעשות קניות לשבת. באמצע השוק ניצב שולחן

רב ותלמיד צעדו בדרך והגיעו לכפר קטן. דפקו על דלת אחד הצריפים וביקשו להתארח. בעלי הבית הזקנים קיבלו אותם במאור פנים ואירחו אותם ביד רחבה

  רבי חנינא בן דוסא היה עני מאוד. הוא השתוקק להביא מתנה לבית המקדש, אך לא היה בידו כלום יום אחד מצא אבן גדולה, וסיתת

יוסי ורוני היו חברים טובים. הם גדלו יחד מגיל צעיר מאוד. ההצלחה האירה להם פנים, ושניהם הפכו להיות עשירי עולם. יום אחד הופתע יוסי לקבל

סיפר החוזה מלובלין: “פעם הלכתי ביער וראיתי אדם המקים לעצמו בקתה מן העצים שחטב. הוא לא טרח ליישר ולהחליק את הבליטות שבקרשים, אלא קדח חורים

מעשה במלך גדול שמינה יהודי לראש השרים. ראש השרים היה חכם ומוכשר ועצותיו תרמו רבות להתפתחותה ולשגשוגה של הממלכה. המלך העריך מאוד את השר היהודי.