איך מחזקים ביטחון עצמי אצל ילדים – בלי להשתלט ובלי לכבות את האומץ שלהם

יש רגעים בהורות שמכאיבים כמעט פיזית: את רואה את הילד שלך עומד בצד, מתבונן בילדים משחקים ולא מעז להצטרף. הלב שלך נקרע בין הרצון לרוץ ולפתור לו את הסיטואציה לבין הידיעה העמוקה שזו לא הפעם הראשונה – ושאין פתרון קסם מבחוץ שיוכל לבנות עבורו ביטחון מבפנים.
ביטחון עצמי הוא לא משהו שאפשר “להעניק” לילד, אלא משהו שנבנה בו לאט, דרך התנסויות, נפילות, הצלחות קטנות ובעיקר,  דרך איך שהוא מרגיש שאנחנו רואות אותו. זהו מסע עדין של אהבה, של שחרור, של אמונה, ושל בחירה יומיומית לתת לילד הזדמנות לגלות את הכוחות שנמצאים בו כבר עכשיו.

איך לחזק את הביטחון העצמי של הילד שלך?

יש רגעים שבהם את רואה את הילד שלך עומד בצד בזמן שילדים אחרים משחקים. הוא מתלבט אם להצטרף, מביט מרחוק, ואז מחזיר את המבט אל האדמה. באותו רגע את מרגישה את הלב שלך מתכווץ. זה לא רק הכאב על כך שהוא לבד – זה תחושת חוסר האונים. את רוצה לגשת, לומר משהו, אולי אפילו לפתור לו את הסיטואציה. אבל עמוק בפנים את יודעת שזו לא הפעם הראשונה, ושלא משנה כמה תתערבי, הוא יצטרך למצוא את הדרך מבפנים.

הורים רבים מתארים את אותה תחושה: הרצון לעזור, לצד הידיעה שמשהו עדין נשבר בכל פעם שאנחנו עושים “במקום” הילד. ביטחון עצמי הוא לא משהו שאפשר לשתול בילד, אלא משהו שנבנה אצלו – צעד צעד – דרך חוויות, התמודדויות, ובעיקר דרך הדרך שבה הוא מרגיש שאנחנו רואות אותו.

כשהאהבה שלנו פוגשת פחד

אימהות רבות אומרות: “אני רק רוצה להקל עליו, שלא יסבול, שלא ירגיש דחוי.” זה טבעי. אהבה אימהית היא אחד הכוחות הגדולים בעולם – אבל לפעמים, האהבה הזו פוגשת פחד. פחד שהוא ייכשל, שייפגע, שירגיש קטן. ואז, בלי שנשים לב, הפחד יכול להתחיל לנהל אותנו.
אנחנו מוצאות את עצמנו קושרות לו שרוכים “כדי שלא יאחר לבית הספר”, עונות בשבילו כשהוא מגמגם מול מורה, או אומרות לילדים אחרים: “תנו לו גם לשחק”. כוונתנו טהורה – להגן. אבל הפעולות הקטנות האלה משדרות לו מסר שקט: “אני לא בטוחה שאתה יכול לבד.” המסר הזה לא תמיד עובר במילים, אלא בתחושה. ילד חש בה, לפעמים אפילו לפני שאנחנו עצמנו מבינות אותה.

מה הילד עשוי להרגיש מבפנים

כל ילד הוא עולם שלם. יש ילד שירגיש הקלה כשהאמא שלו מתערבת – “איזה מזל שאמא כאן בשבילי.” אבל עם הזמן, הוא עלול להרגיש שהוא לא מסוגל בלי העזרה הזו. ילד אחר דווקא ירגיש תסכול – “למה היא לא נותנת לי לנסות לבד?” בין אם זה במודע ובין אם לא, הילד קולט את המסר שנמצא מאחורי המעשים. כשאנחנו לא סומכות עליו, ואז גם הוא מתקשה לסמוך על עצמו.

סיפור מהשטח – יואב בן השמונה

יואב ילד חכם, רגיש, מתעניין במדע. אבל בבית הספר הוא מתקשה להשתלב. כשיש משחק קבוצתי, הוא נעמד מאחור, מוותר מראש. אמא שלו, דנה, כואבת את זה. היא רוצה לעזור. בהתחלה היא ניסתה לדבר עם המורה, אחר כך עם הילדים, ובסוף אפילו הציעה ליואב להזמין חברים הביתה – אבל יואב סירב. בפגישה שקיימנו, דנה סיפרה: “אני מרגישה שאני עושה הכול, והוא רק נסגר יותר.” כשהתבוננו יחד, היא גילתה דבר מרתק – כמעט בכל פעם שיואב ניסה משהו בעצמו, היא הייתה שם “לוודא שהכול בסדר”. לפעמים אפילו רק הציצה מהחלון. בלי מילים. היא לא התכוונה להעביר חוסר אמון, אבל יואב הרגיש שהיא לא באמת סומכת עליו. רק כשהיא למדה לשחרר מעט – לא לעזוב אותו, אלא פשוט לסמוך. להאמין באמת שהוא מסוגל – משהו התחיל להשתנות.

לסמוך גם כשקשה

השלב הכי מאתגר הוא דווקא כשאנחנו רואות שקשה לו. כשאנחנו יודעות שהנפילה קרובה. הלב שלנו רוצה לרוץ קדימה ולעטוף, אבל כאן בדיוק נבחן הגבול הדק בין עזרה שמקדמת לעזרה שמחלישה. לסמוך על הילד שלך לא אומר לעמוד מהצד באדישות, אלא להיות שם מתוך אמונה שהוא יכול להתמודד. לפעמים זה אומר לשבת לידו בשקט בזמן שהוא מנסה לפתור בעיה. לפעמים זה אומר להקשיב לו אחרי יום קשה בלי למהר לפתור. ולפעמים – פשוט לתת לו את הזמן למצוא את הכוחות שבתוכו.

איך נראית אמונה בילד במעשים

אמונה בילד מתבטאת בדברים הקטנים. למשל:
– כשהוא מבקש עזרה במשהו שאת מאמינה שהוא מסוגל לעשות, אפשר לומר: “אני יודעת שאתה מסוגל, אני פה אם תצטרך.”
– כשהוא בוחר להתמודד, גם אם לא מצליח – לשים לב, לעודד את עצם הניסיון, את המאמץ, גם בלי קשר לתוצאה, ולשדר לו את האמונה שבזכות המאמץ, הוא יצליח בפעם הבאה.

אלו רגעים קטנים, אבל עבור הילד הם רגעים של בניית העוצמה הפנימית שלו. בכל פעם שאת בוחרת להאמין בו, את מניחה עוד אבן בבניין הביטחון העצמי שלו.

עידוד והעצמה – לא מחמאה ריקה

חשוב להבדיל בין מחמאה לבין עידוד והעצמה. מחמאה היא כללית ומתמקדת רק בתוצאה: “איזה מדהים אתה, הצלחת במבחן.” דבר שיכול אפילו להתפרש על ידי הילד שרק כאשר הוא מצליח הוא מדהים.  עידוד מתמקד בתהליך ובדרך “השקעת ולמדת המון, רואים את זה בתוצאה שקיבלת עכשיו". ההבדל אולי נשמע דק, אבל הוא משנה עולמות. מחמאה יוצרת תלות באישור חיצוני; עידוד בונה תחושת ערך פנימית. כאשר את מחזקת את הדרך ולא רק את ההישג, הילד לומד שהערך שלו לא תלוי בציון, בהצלחה או באהדה, אלא במאמץ ובאומץ לנסות. זהו היסוד האמיתי של ביטחון עצמי בריא.

סיפור שני – רוני בת העשר

רוני ילדה יצירתית מאוד, אבל חוששת להציג את הציורים שלה בכיתה. “הם לא מספיק יפים,” היא אומרת. אמא שלה, ענת, ניסתה להחמיא אותה באומרה “הם מהממים, כולם יאהבו אותם”, אך זה לא עזר. כששינינו את הגישה, ענת התחילה לומר: “ראיתי כמה זמן השקעת בציור הזה, כמה פרטים שמת לב אליהם.” רוני התחילה להביט בעבודותיה אחרת – לא דרך עיניים של “מה אחרים יגידו”, אלא מתוך גאווה אמיתית בתהליך שלה. לפעמים שינוי של ניסוח אחד קטן משנה את כל הדרך שבה הילד רואה את עצמו.

לגדל ביטחון מתוך נוכחות, לא שליטה

ביטחון עצמי אינו נבנה מתוך הגנה מוגזמת, אלא מתוך תחושת גב יציבה. הילד צריך לדעת שאת שם בשבילו – לא כדי להחזיק אותו, אלא כדי שהוא ידע שתמיד יוכל להישען.
נוכחות שקטה, יציבה, לא שיפוטית, מאפשרת לו להעז. כשילד יודע שאמא רואה אותו, מקשיבה לו ומאמינה בו גם כשהוא טועה, הוא מתחיל לפתח ביטחון אמיתי – כזה שאינו תלוי רק בתוצאה, אלא בתחושת הערך הפנימית שלו, וכשהילד מאמין שהוא יצליח, זה יתבטא בסוף גם בתוצאה.

תני מקום גם לקשיים שלך

חשוב לומר ביושר – גם את, כאמא, צריכה ביטחון. לפעמים התחושה שאת “לא מצליחה לעזור לו” יכולה לערער אותך. זה מובן. הרגעים האלה אינם כישלון, אלא הזדמנות להכיר בעובדה שגם הורות היא תהליך למידה. להיות אמא לילד עם קושי חברתי או ביטחון נמוך זה לא פשוט. יש רגעים של כאב, של בלבול, של תחושת לבד. אבל בתוך כל זה, יש בך גם כוחות עצומים. את לא אמורה לדעת הכול, רק להיות שם, באמת.

כמה עקרונות פשוטים לחיזוק הביטחון העצמי

– תני לו לנסות לבד, גם אם לא יצליח מיד, תאמיני בו ותסמכי עליו שיצליח, ואם הוא נכשל אל תתייאשי, תאמיני שבפעם הבאה יצליח, זה חשוב לו.
– תראי את המאמץ, לא רק את התוצאה.
– היי נוכחת בלי להשתלט – שימי לב כמה את מתערבת, ומה זה משדר.
– שימי לב לשפה שלך – במקום “תיזהר שלא תיפול”, נסי “אני סומכת עליך שתצליח לשמור על עצמך.”
– חפשי בכל יום משהו טוב קטן שהוא עשה, והאירי עליו באמירה אמיתית, ספציפית, מדויקת ובזמן אמת

אלו פעולות יומיומיות, פשוטות לכאורה, אבל ההשפעה שלהן מצטברת.

והכי חשוב – אמונה

הרב קרליבך אמר: " כל ילד זקוק למבוגר אחד שיאמין בו".

בסופו של דבר, ביטחון עצמי של ילד הוא לא תוצאה של “טכניקות” אלא של מערכת יחסים. כשילד מרגיש שמאמינים בו באמת – לא רק במילים אלא בנוכחות, בעיניים, בטון הקול – משהו בתוכו נרגע.
הוא מתחיל להעז. הוא מנסה שוב. הוא נופל, קם, ומרגיש שהנפילה לא סוף העולם.
וזה הרגע שבו מתחיל לקרות קסם.

ילד רואה את עצמו קודם כל דרך המראה של הסביבה, בייחוד הסביבה הקרובה. אין דבר שמחזק ילד יותר מהידיעה שאמא שלו רואה אותו באמת, רואה אותו ומאמינה בו, בלב שלו, ביכולת ובמסוגלות שלו – ולא רואה אותו דרך ההתנהגות והציונים שלו. הביטחון העצמי שלו והדימוי העצמי צומח מתוך זה, מתוך האמונה הזו. והאמת? גם שלך.

נכתב ע"י: אליס אומרו – יועצת משפחתית ומדריכת הורים לאימהות, [email protected]

◼️ חדשות משפחה: הורים, ילדים ומה שביניהם בווטסאפ לחצו כאן