לאחרונה, בימים האחרונים אנו נתקלים ברחבי הרשת וערוצי החדשות בדילמה האם כדאי לפרסם לכל הציבור את סרטון הזוועות של דובר צה"ל, שמכיל בתוכו מראות ותיאורים גרפיים קשים. בינתיים עד להחלטה, הוציא משרד הבריאות אזהרת צפייה בסרט בקרב ילדים ובני נוער.
מורן מור הירש, פסיכולוגית קלינית מדריכה ומנהלת היחידה לטיפול קצר מועד והתערבויות במשבר ממאוחדת, מסבירה מה כדאי לעשות על מנת למנוע מילדים ובני נוער לצפות בסרטונים ותוכן קשה, ואיך להגיב אם בכל זאת נחשפו לכך, ואיך לתווך להם את הסיטואציה הקשה והמורכבת?
לדברי מור הירש, החשיפה הממושכת לתכנים הקשים מאירועי ה-7 באוקטובר שוחקת את הנפש, ובטח בקרב ילדים ובני נוער שחשופים במשך שעות לתכנים שאינם מבוקרים ברשתות החברתיות וצופים בתכנים קשים מנשוא שאפילו מבוגרים לא יכולים להכיל.
בהקשר זה כדאי לקיים שיח מקדים עם ילדים ובני נוער להם גישה עצמאית לאמצעי התקשורת השונים והאינטרנט, המבהיר כי ברשת ישנם גם תכנים מזויפים ולא מסוננים, ועלינו לשמור על עצמנו גם במרחב זה. הדגישו כי חשוב להימנע מצפייה בתכנים קשים אשר עלולים להזיק לנפשנו ובעלי פוטנציאל פגיעה הן למבוגרים ובמיוחד לילדים. הסבירו כי בעת מלחמה לעיתים יש ריבוי של תכנים כאלו, לכן עליהם לשים לב לא לפתוח סרטונים עם תוכן לא ברור וממקור לא ידוע, ואם בטעות הם מוצאים את עצמם נחשפים לתכנים כאלו- יש להם בחירה ויכולת להתנתק מהמסך בכל רגע ומאוד חשוב שיעשו זאת. שימו לב כי אין צורך להזהיר לגבי סרטון מסוים. האזהרה יכולה גם לגרות בהם את הצורך לראות אותו. בקשו מילדיכם לא להמשיך לצפות וכן לא להפיץ את הסרטונים, לדווח באפליקציה על פרסום הסרטון, לחסום ושישתפו אתכם אם הדבר אכן קרה.
מה עלינו לעשות אם בכל זאת ילדנו נחשף לתכנים קשים?
נשתמש באותם העקרונות הרלוונטיים גם לעצם החשיפה שלו למלחמה, תחושת האיום, אובדן או כל דבר שגורם לו למצוקה. כהורים, המטרה היא לעזור לילדים להבין את המצב, לסייע בהתמודדות ולהחזיר להם תחושת ביטחון ככל האפשר, תוך שמירה על אמינות ותיווך מציאות באופן תואם לגילם.
עלינו לאפשר מרחב ביטוי לפורקן רגשי, לא שיפוטי, יחד עם זיהוי משאבי התמודדות אישיים- כל התחושות הן לגיטימיות ועלינו להקשיב ולהכיל זאת. כמו כן, כל דרך שתאפשר ביטוי של רגשות אלה היא אפשרית, בהתאם לגיל ולצורך הילד- ציור, משחק, שיחה וכו'. אפשרו מרחב לביטוי רגשי, אך אל תלחצו עליו לדבר, לכל ילד קצב ודרך משלו. אפשר לשאול- מה עוזר לך בדרך כלל? ניתן גם לתת דוגמאות מההתמודדות שלכם ומה עוזר לכם.
עלינו לזכור שכשהילד שלנו במצוקה, הוא זקוק לנו כדי להכיל את כל המורכבות של התכנים והחוויות אליהם הוא נחשף, כשהוא עדיין לא בשל רגשית לכך. זאת כאשר במצב הנוכחי, כל נפש אנושית מתקשה להכיל רגשית את המחזות והסיפורים.
לכן, כשאנחנו מנסים להרגיע ילד במצוקה, אפשר לחשוב מה עוזר לנו להירגע במצבים דומים. אם שום דבר לא עוזר לנו להרגיע את המצוקה והחרדה שלנו, אז כדאי שנשקול לפנות לעזרה מקצועית בכדי שנוכל לעשות זאת, עבורו ועבורנו. הילד שלנו מאוד רגיש לתחושות ולתגובות שלנו ואם אנו מגיבים בחרדה, זה רק מעצים את הפחד שלו. ככל שאנו נוכל להקרין לו את הביטחון הזה, כך הוא יוכל להרפות ולהירגע. אם אנחנו מגיבים בחרדה, הדבר מעורר אימה עבורו, כי בחוויה שלו " אין מי שישמור עלי עכשיו, אין לי שום יכולת להגן על עצמי מהסכנה". לכן, שימו לב בהקשר הרחב של התנהלות בזמן מלחמה ובכלל, לא להגביל את פעילות ילדיכם באופן קיצוני מתוך החרדות שלכם.
עלינו לתת לילד מידע אמין, ענייני, ברור ומתומצת. יש לשים לב להתאים את המידע שמועבר, בהתאם לגיל הילד והערכה שלכם לגבי יכולת העיבוד וההכלה שלו. קחו בחשבון שהילדים נחשפים למידע גם במקומות נוספים מעבר לרשתות החברתיות, כמו למשל בבית הספר, או מחברים או אפילו מהאינטרנט, ולכן ככל שישמעו זאת לראשונה ממכם באופן מותאם ומתווך שגם יכין אותם להתמודדות עם הסיטואציה, הדבר ייטיב איתם.
דבר נוסף חשוב, עלינו להשמיע לילדינו מסרים מרגיעים של אופטימיות והתייחסות לעתיד. זהו ושתפו באותן מחשבות חיוביות, שעוזרות גם לכם. ולסיום, אל תשכחו להקפיד על ה"ביחד" המשפחתי שלכם, במיוחד כשמלחמה מתמשכת, הוא נותן כוח, גם לכם וגם לילדיכם.
זכויות יוצרים: המערכת משקיעה מאמצים רבים באיתור בעלי זכויות היוצרים בתכנים המופצים ברבים. במידה ופורסמה מדיה שבעליה אינו ידוע, השימוש נעשה לפי סעיף 27א לחוק זכויות יוצרים. אם הנכם בעלי הזכויות, ניתן לפנות אלינו לצורך הוספת קרדיט או הסרת התוכן.
