ועדת ביקורת המדינה בכנסת הקדישה דיון מיוחד למצבה של אילת מאז מלחמת "חרבות ברזל" – והאזהרה של ראש העיר אלי לנקרי הייתה חדה: עיר ליבה תיירותית, אסטרטגית ובעלת פוטנציאל כלכלי עצום נותרת פריפריאלית, עם תקציבים תקועים, פערים בריאותיים ותשתיות שלא מתקדמות. יו"ר הוועדה ח"כ אלון שוסטר קרא לממשלה לגבש תוכנית רב – שנתית כוללת לחיזוק העיר.
מפרוטוקול דוברות הכנסת הוועדה לביקורת המדינה:
ראש העיר אילת: "העיר חלשה ומשתרכת מאחור; תקציבים שמגיעים לעיר תקועים במשרד האוצר"
יו"ר הוועדה ח"כ אלון שוסטר: "עיר אסטרטגית עם פוטנציאל כלכלי עצום נותרת פריפריאלית ומושפעת ממצבי חירום – הממשלה חייבת לייצר תכנית רב שנתית"
הוועדה בראשות ח"כ אלון שוסטר קיימה היום דיון בדו"ח המבקר האחרון בנושא העיר אילת – "הקידום התיירותי והפיתוח הכלכלי של העיר אילת בראי מלחמת חרבות ברזל, בהשתתפות ראש העיר אלי לנקרי.
יו"ר הוועדה, ח"כ אלון שוסטר: "על אף שאילת הוגדרה כעיר ליבה תיירותית על ידי משרד התיירות ומשמשת כשער דרומי לישראל, היא הרשות הכי פריפריאלית בישראל. כלכלתה נשענת כמעט כולה על תיירות 90% מהעסקים בעיר תלויים בתיירים. תושביה אינם יכולים למצוא חלופות תעסוקה זמינות או קרובות מחוץ לעיר, במיוחד בעת חירום, וריחוק העיר מקשה על גישה לשירותים רפואיים, אקדמיים ותרבותיים. בנוסף, בשנים האחרונות, התחרות על התייר הישראלי והפתיחה של השמים הורידה את מעמד אילת כאטרקציה תיירותית. העיר הושפעה קשות ממצבי חירום, תחילה בתקופת הקורונה ושוב במהלך מלחמת 'חרבות ברזל'. התיירות הנכנסת הופסקה לחלוטין, ובתי המלון קלטו אלפי מפונים משני חבלי הארץ, מה שפגע ביכולת לקלוט תיירות נכנסת והשפיע על מסעדנות, חנויות ושאר העסקים בעיר. דו"ח הביקורת נוקב ונעשה במספר משרדי ממשלה. הוועדה תערוך ישיבת מעקב בעוד חודשיים וציפייתה מהממשלה היא לייצר תכנית רב שנתית כוללת לחיזוק העיר".
אביב דויד, שערך את דו"ח מבקר המדינה בנושא אמר בדיון כי "הביקורת היתה מערכתית וכללה מספר רב של מבוקרים. עלה כי יש אי יישום החלטת ממשלה 4662 משנת 2019 בהיבטי תיירות, מימוש חלקי של 8 פרויקטים שנכללו בהחלטת הממשלה משנת 2022 לקידום ענף החקלאות. 290 נפגעים ו-20 הרוגים בשנים האחרונות ולא התקדם דבר ברכבת. בשנת 2009 מוקמת ועדת שרים לענייני אילת, בראשות רה"מ, שהחליטה על קידום תכנית אסטרטגית לעיר. חלפו 17 שנים, היו רצף של פעולות – עבודות מטה והתקבלו החלטות, 72% מההחלטות לא יושמו או שיושמו באופן מועט."
אלי לנקרי, ראש עיריית אילת: "הפיצוי בעקבות מלחמת 'חרבות ברזל' הסתכם ב-25 מיליון ₪ עבור תשתיות, אך החלק השני טרם הגיע. ממשלות ישראל לדורותיהן תמיד ציינו את חשיבות העיר אילת מבחינה אסטרטגית. היא סוגרת את קצה המדינה מדרום, חולקת גבולות שלום עם מצרים, ירדן וסעודיה ומהווה גשר יבשתי לאירופה. לצערי, אילת כיום אינה חזקה. חלשה ומשתרכת מאחור. העיר מתמודדת עם אתגרים וחולשות, אך במקביל נפתחות הזדמנויות משמעותיות בעקבות הסכמי אברהם. בתחום הבריאות קיימים פערים אדירים; תושבי העיר נדרשים להגיע לבאר שבע או למרכז הארץ לצורך טיפולים שונים. אין קרדיולוגים או צינתורים בעיר, ולא ייתכן שתושבי אילת יישארו בתחתית תוחלת החיים. גם התחבורה לוקה בחסר: הושקעו שני מיליארד ₪ בשדה התעופה רמון, אך אין בו פעילות תיירותית. השקעה נכונה בעיר תתרום לתוצר המדינה ותכניס כסף לקופת המדינה. העיר מנותקת מהמרכז – בעבר היו כ-40 טיסות משדה דב, היום רק 8, והעובדה שכולם מגיעים ברכב הפכה את העיר למגרש חניה ענקי. המצב הכלכלי בעיר קשה: העירייה נכנסה לגרעון כספי בשנים 2024-2025 עקב המלחמה, וזאת למרות שלקחתי אחריות לאומית שאינה אחריותי האישית כראש העיר. יש אינטרס לאומי שאילת תהיה חזקה. במהלך המלחמה, העיר תרמה רבות. הקמנו 32 מוקדים לסיוע נפשי, 84 גני ילדים ו-15 בתי ספר, והקהילה כולה הגיעה בעקבות הובלת העירייה לטיפול ב-66,000 מפונים. יחד עם זאת, החוב למשרד הפנים עומד על 2.8 מיליון ₪. הנמל בעיר מושבת כבר שנתיים מצב בלתי הגיוני במדינה ריבונית. הנמל חייב לעירייה כ-12 מיליון ₪ עבור ארנונה. אילת אינה רוצה להיות נטל על המדינה; היא חייבת להיות עיר חזקה, אסטרטגית וכלכלית, שמביאה ערך למדינה. 25 מיליון ₪ נמצאים תקועים במשרד האוצר, והעיר זקוקה לתוכנית מקיפה, מגובה בהחלטת ממשלה רחבה, פרוסה לשנים ומקיפה תחבורה, תיירות, כלכלה ובריאות."
יפעת סגל-רוזנבוים, משרד הבריאות: "התקציב עבור מסוק פינוי ניתן במסגרת החלטת הממשלה, ההחלטה פגה והמשרד מתקצב את הנושא מול כללית חרף שאינו מתוקצב מהמדינה. חיזוק שירותי הרפואה בעיר נמצא במוקד העניין של המשרד. יש לגבש תפיסה משותפת של צורת העבודה למען חיזוק שירותי הרפואה בצורה מעמיקה יותר. האתגר בעיר אילת הוא להביא את אנשי הרפואה לאילת."
מאיה אברמוביץ, משרד התיירות, הגיבה לדו"ח ואמרה כי "המשרד אינו מסכים עם הביקורת לגבי שיטת התקצוב של הפרויקט, שלכאורה מעכבת את הביצוע, שכן פרויקט בסדר גודל כזה, המבוצע באזור תיירותי פעיל, אינו יכול להתבצע במלואו בבת אחת אלא רצוי שיתבצע בשלבים, לפי זמינות ביצוע של המקטעים. בנייה בו-זמנית של כל הרצועה עלולה לפגוע בתנועת המבקרים בשל חסימת הגישה לכל החופים ויצירת מפגעים סביבתיים. כמו כן, המשרד פעל בהתאם להחלטת הממשלה ואף מעבר לכך: המשרד הקצה תקציבים גבוהים בהרבה מהתקציב שנקבע בהחלטת הממשלה (כ-300 מלש"ח בין השנים 2020 ל-2024) באופן שמאפשר פיתוח מספר גדול יותר של מקטעים ברצועת החוף. המשרד סבור ששיטת אישור התקציבים מבטיחה גמישות תפעולית ומונעת עיכוב פעילות עד למימושם. לגבי פארק הצפרות: כל התקציבים שהוקצו מתוקף החלטת הממשלה שימשו לביצוע עבודות נרחבות בפארק (שבילים, מסתורים תצפיות ועוד) והסתיימו לפני שנים. יתרה מכך, מעבר לתקציבי החלטת הממשלה, על סמך סיוע המשרד לקידום התב"ע המאפשרת את עבודות הפיתוח בפארק, המשרד עודד את עיריית אילת להגיש בקשה בשנת 2024 לקבלת תקציב לקידום עבודות נוספות בפארק הצפרות ואכן אושר תקציב נוסף של המשרד בסך 8 מלש"ח עבור פיתוח דרכי גישה, חניות לרכבים פרטיים ולאוטובוסים ולהקמת תשתיות קבע של חשמל, סיבים אופטיים וחיבור לביוב".
◼️ חדשות אילת והסביבה בווטסאפ לחצו כאן
