אלה זמני כניסת השבת וצאת השבת

מוגש כשירות לציבור: אלה זמני כניסת השבת וצאת השבת (7-8.10.22)

אילת
כניסת שבת 17:48
צאת שבת 18:54

קרית גת
כניסת שבת 17:50
צאת שבת 18:54

קרית מלאכי ובאר טוביה
כניסת שבת 17:48
צאת שבת 18:54

רחובות
כניסת שבת 17:56
צאת שבת 18:54

נס ציונה
כניסת שבת 17:56
צאת שבת 18:54

קרית עקרון
כניסת שבת 17:56
צאת שבת 18:54

גדרה
כניסת שבת 17:48
צאת שבת 18:54

מזכרת בתיה
כניסת שבת 17:48
צאת שבת 18:54

גן יבנה
כניסת שבת 17:48
צאת שבת 18:54

יבנה
כניסת שבת 17:48
צאת שבת 18:54

באר יעקב
כניסת שבת 17:56
צאת שבת 18:54

לוד
כניסת שבת 17:56
צאת שבת 18:53

רמלה
כניסת שבת 17:56
צאת שבת 18:54

מודיעין מכבים רעות
כניסת שבת 17:50
צאת שבת 18:53

דימונה
כניסת שבת 17:51
צאת שבת 18:53

נתיבות
כניסת שבת 17:51
צאת שבת 18:55

פרשת האזינו: יאללה, תתקדם… | הרב ישראל חממי

פעם הגיעה קבוצת סטודנטים לשיחה אישית עם הרבי מלובביץ'. לאחר השיחה הם שאלו את הרבי: "רבי, האם אנחנו יהודים טובים?" הם כנראה ציפו לשמוע על יחסו של הרבי לאנשים שעדיין אינם מקפידים לשמור מצוות בחיי היום-יום

הרבי ענה להם: "בוודאי אתם מכירים את הסיפור על הסולם של יעקב אבינו. יש סולם, ומלאכים יורדים בו מלמעלה למטה, ועולים בו מלמטה למעלה. כל יהודי נמצא על סולם. אם יש יהודי שעומד על הסולם בשלב גבוה מאוד אבל הוא אינו מתקדם, הוא במצב פחות טוב ממי שנמצא בשלב הראשון אבל מתקדם לשלב השני ושואף להמשיך ולהתקדם". הרבי סיים את דבריו במילים אלו: "את השאלה הזו, כל יהודי צריך לשאול את עצמו בכל יום – 'האם אני יהודי טוב? האם אני משקיע בקשר שלי עם הקב"ה? האם אני משתדל שהיום יהיה טוב יותר מאתמול, וכבר היום מתכונן לכך שמחר יהיה עוד יותר טוב?'".

השבוע נקרא את שירת "האזינו". משה רבנו פותח את דבריו במילים: "האזינו השמים ואדברה, ותשמע הארץ אמרי פי". מדוע משה מבקש מן השמים להאזין ומן הארץ לשמוע? מה ההבדל בין האזנה לשמיעה? מוסבר שבפועל "להאזין" משתמשים לשמיעה מקרוב, ואילו בפועל "לשמוע" – גם לשמיעה מרחוק. משה רבנו משתמש בפועל "האזינו" כשפונה לשמים, מכיוון שענייני שמים קרובים אליו. הארץ רחוקה ממנו, ולכן אומר ש"תשמע".

אבל למה משה מדבר גם אל הארץ? לכאורה, אם הוא קרוב לשמים, שידבר רק בענייני שמים! מסביר הרבי מלובביץ' שמשה מלמד אותנו שגם שנמצאים בשמים, בהתעסקות רוחנית, יש לזכור כי המטרה היא להביא את הרוחניות לידי ביטוי בענייני הארץ.

יום הכיפורים, היום שבו כולם מתעלים ומתרוממים ודומים למלאכים הנמצאים בשמים, כבר מאחורינו. עלינו לקחת את יום כיפור איתנו לכל השנה, ולדעת שיום כיפור בא לידי ביטוי בעיקר ביום שאחרי, ביישום ההתעוררות הרוחנית של יום כיפור במעשים הארציים הפשוטים שלנו בכל יום. רק כך נוכל לוודא את היותנו מאותם מלאכים שעולים במעלה הסולם וממשיכים להתקדם בקשר עם הקב"ה. שנזכה להיות בין העולים בסולם ולנצל את הכוחות שקיבלנו לשנה טובה של הצלחה בגשמיות וברוחניות.