רנ"ג רמי כהן, השוטר שהפך לסמל הרעות והאומץ ביום ה־7 באוקטובר, שיחזר שנתיים אחרי, את אותם רגעים מטלטלים בעיר שדרות – מהריצה הראשונה לעבר היריות ועד לפציעה הקשה שספג תוך ניסיון להציל חיים.
כהן סיפר כי באותו בוקר שהה בבית הכנסת. “שמעתי יריות בשבע דקות לשבע. אמרתי לרב: אני לא נשאר פה, אני הולך לראות מה קורה שם. יצאתי בריצה, עם אקדח ובבגדי שבת,” שיתף.
כשהגיע לזירת ההתרחשות, נתקל במראות קשים: “היה רכב שחור ובתוכו אישה עם כדור בראש. צעקתי ‘משטרה! משטרה! משטרה!’ כדי שידעו שאנחנו שם. ואז זה קרה – שתי בנות קטנות קפצו משמיכה אפורה ושאלו אותי: ‘אתה של ישראל? אתה איתנו?’”.
הרגע הזה, שבו הילדות, לימים “הבנות מהסרטון המפורסם” נצמדו לשוטר הפצוע שחילץ אותן, הפך לסמל אנושי של אומץ ותקווה תחת אש.
מיד לאחר מכן החל ירי כבד. “הבנתי שמכוונים עליי מהחלונות,” הוא מספר. “עשיתי פזצתא על הדשא, והמחבל ירה עליי 14 כדורים. שלושה פגעו, שניים במותן ואחד בחזה. אם הייתי רץ, הייתי חוטף בראש. הפזצתא הצילה את החיים שלי.”
כהן נפצע קשה אך הצליח לשרוד. הוא עבר שיקום ממושך, ובו זמנית שמר על רוח לחימה. “לא קל,” הוא מודה. “כל החלק השמאלי שלי מלא ברסיסים. עברתי ניתוחים, אבל לא הצטערתי לרגע. אנחנו כשוטרים עמדנו מול האויב, הגנו על העיר. היום אני כבר חזרתי למשטרה – גם לשטח, לא רק למשרד.”
זו לא הייתה הפעם הראשונה שבה כהן מצא את עצמו בלב אש. “ב־86' הייתי בדרום לבנון, ליד המקום שבו נחטף רון ארד. גם אז היה קרב קשה עם חיזבאללה. אחר כך פעמיים ברצועת עזה, ב־95', נפצעתי שוב – אבל חזרתי. תמיד חזרתי.”
כשנשאל על המסר שלו לעם ישראל, השיב בקול חנוק מהתרגשות:
“יש לנו משטרה חזקה. כשאנשים בבתים שלהם, בבתי הכנסת, אנחנו שם בשבילם. אנחנו דואגים שתהיה שמחה וביטחון – ועם ישראל חי.”







