באר שבע באו״ם: פרופ׳ ליאור רוקח בדרך לפאנל ה – AI

מזכ״ל האו״ם המליץ עליו לפאנל מדעי חדש; ההכרזה אחרי ההצבעה

אוניברסיטת בן-גוריון בנגב מברכת את חבר הסגל פרופ' ליאור, מהפקולטה למדעי המחשב והמידע ע"ש שטיין, על שהומלץ ע"י מזכ"ל האומות המאוחדות להיות חבר בפאנל המדעי הבינלאומי העצמאי החדש בתחום הבינה המלאכותית. הפאנל הוא הגוף המדעי הגלובלי הראשון שמוקדש כולו לבינה מלאכותית, ומאגד מומחים מובילים לבחינת הדרכים שבהן הבינה המלאכותית משנה את החברה ברחבי העולם.

תהליך הבחירה היה תחרותי במיוחד, עם למעלה מ-2,600 מועמדים מ-140 מדינות. רק 40 מומחים מובילים מכל העולם נבחרו לפאנל הסופי, והישראלי היחידי מביניהם הוא כאמור פרופסור רוקח מאוניברסיטת בן-גוריון.
הפקולטה למדעי המחשב והמידע ע"ש שטיין הוקמה השנה כמוקד ידע למחקר והוראה בטכנולוגיות מתקדמות, בדגש על סייבר, בינה מלאכותית (AI) ומדעי המחשב. בשונה מהמקובל באקדמיה, בפקולטה אין מחלקות והיא מכילה 5 מכוני מחקר: המכון ליסודות הבינה המלאכותית, המכון למחקר יישומי בבינה מלאכותית, המכון לתיאוריה של מדעי המחשב, המכון לחישוביות בינתחומית והמכון לתוכנה, מערכות ואבטחה.

נשיא אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, פרופסור דניאל חיימוביץ התייחס להודעת מזכ"ל האו"ם וציין כי "המינוי של פרופסור ליאור רוקח לוועדה הבינלאומי של האו"ם לבינה מלאכותי הוא פועל יוצא ממובילותו המדעית, היותו אחד החוקרים המצוטטים ביותר בתחומו ומייצג את המצוינות של הפקולטה למדעי המחשב והמידע על שם שטיין בה הוא חבר."

פרופ' רוקח מצטרף לקבוצה יוצאת דופן של דמויות בינלאומיות מוכרות, ובהן פרופ' יושוע בנג'יו, אחד מ"אבות הדיפ-לרנינג" וזוכה פרס טיורינג, ופרופ' מריה רסה, כלת פרס נובל לשלום, שזכתה להכרה בזכות עבודתה נגד דיסאינפורמציה, מניפולציה מקוונת והפצת מידע כוזב המועצם על ידי בינה מלאכותית.
המשימה של הפאנל היא לספק הערכות מדעיות מבוססות ראיות בנוגע להזדמנויות, סיכונים והשפעות חברתיות של בינה מלאכותית בתחום הלא-צבאי. הוא נועד לפעול כ"מערכת התרעה מוקדמת" עולמית, לזהות התפתחויות חדשות, להעריך סיכונים מתפתחים ולספק תובנות מדעיות קפדניות, בלתי-משוחדות ומעודכנות בזמן אמת, כדי לסייע לקבלת החלטות בינלאומית ולהבחין בין מציאות מדעית להייפ שיווקי.

מדוע הפאנל חשוב?
הפאנל הוא הגוף המדעי הגלובלי הראשון שמוקדש כולו לבינה מלאכותית. מטרותיו:
• לפעול כמנוע התרעה מוקדמת ומקור מבוסס ראיות, ועוזר להבחין בין מציאות לזיוף.
• משווה את שדה המידע על ידי הפיכת הערכות מורכבות לנגישות עבור כל המדינות החברות ובעלי העניין, לרבות מדינות וחברות מוחלשות.
• מחבר בין מחקר בינה מלאכותית למדיניות באמצעות פרסום דוחות שנתיים ומסמכי נושא על סיכונים, הזדמנויות והשפעות של בינה מלאכותית.


◼️ חדשות הנגב – באר שבע והסביבה בווטסאפ לחצו כאן

צילום: דני מכליס, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב

דילוג לתוכן